مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
נעימה לי / ר' משה אשקר הכהן נְעִימָה לִי עִירָךְ יָהּ נְעִימָה לִי אֶרֶץ צְבִיָּה מְאֹד עֲרֵבָה לִי מַה נוֹרָאָה נָאוָה וְיָפָה לָהּ כָּלְתָה נַפְשִׁי וְנִכְסָפָה לְבִנְיָנָהּ רוּחִי שָׁאֲפָה לִרְאוֹת הוֹדָהּ וְזִיו הֵיכָלִי שׁוּר כִּי בָנֶיהָ לָהּ תָּאֲבוּ מִזְּמַן רַב בָּהּ לֹא יָשְׁבוּ וְעַתָּה מָתַי לָהּ יָשׁוּבוּ וְיִנְחֲלוּהָ בְּגוֹרָלִי הֵן בִּשְׁלוֹמָהּ שָׁאֹל יִשְׁאֲלוּ וּבְשִׂמְחָתָם זִכְרָהּ יַעֲלוּ נָא בַשֵּׂר לָהֶם קוּמוּ תַעֲלוּ לְהַר קָדְשִׁי וּבֵית זְבוּלִי חָזָק הָאֵל לָעַד תִּתְבָּרַךְ אַמֵּץ נָא לְחָתָן טוֹב וָרַךְ שִׂימוֹ אֵל בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בִּזְכוּת יוֹסֵף יָהּ תֵּן חַסְדָּךְ לִי חַי עֵינִי לָךְ אֵל יָהּ צוֹפִיָּה נָא רוֹמֵם לְכַלָּה יְפֵה-פִיָּה עִם דּוֹדָהּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה יִפְרוּ יִרְבּוּ עַד בֹּא גּוֹאֲלִי |
| פיוט חתונה במסורת ספרד-ירושלים המושר גם בפי קהילות ספרדיות נוספות. רובו של השיר הוא שיר אהבה לציון, שבו מבטא הכותב, ר' משה אשקר הכהן, את געגועי בניה של ציון לירושלים, להר הבית ולמקדש. רק שני הבתים האחרונים מוקדשים לבני הזוג, בית אחד שבו בקשת ברכה לחתן הצעיר והטוב, ובבית האחרון – ברכת פוריות לכלה היפה. שני נושאי השיר מתלכדים בשורה האחרונה שבה מבקש המשורר על בני הזוג יִפְרוּ יִרְבּוּ עַד בֹּא גּוֹאֲלִי, וכך כורך הוא את שמחת ההווה בייחול אל העתיד. |
| • עִירָךְ יָהּ – עירך, ה', כלומר ירושלים. • אֶרֶץ צְבִיָּה – ארץ הצבי הוא כינוי לארץ ישראל, הארץ המפוארת, כפי שמתפרשים הפסוקים בדניאל יא, טז ושם מא. • עֲרֵבָה – נעימה. • מַה נּוֹרָאָה נָאוָה – ירושלים היא נאה מעוררת יראה. • לָהּ כָּלְתָה נַפְשִׁי וְנִכְסָפָה – אני משתוקק ומתגעגע אליה. הלשון לפי הכתוב בתהלים פד, ג נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'... • לְבִנְיָנָהּ רוּחִי שָׁאֲפָה – אני מקווה ומשתוקק לבנין ירושלים. • לִרְאוֹת הוֹדָהּ וְזִיו הֵיכָלִי – לראות את תפארתה של ירושלים ואור המקדש. • שׁוּר כִּי בָנֶיהָ לָהּ תָּאֲבוּ מִזְּמַן רַב בָּהּ לֹא יָשְׁבוּ – רְאֵה, בניה המשתוקקים לה, זמן רב שלא ישבו בה. • וְעַתָּה מָתַי לָהּ יָשׁוּבוּ וְיִנְחֲלוּהָ בְּגוֹרָלִי – ועכשיו, מתי יחזרו אליה, ויזכו בה כנחלתם? • הֵן בִּשְׁלוֹמָהּ שָׁאֹל יִשְׁאֲלוּ – כפי שנאמר במזמורם של עולי הרגלים, בתהלים קכב, ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. ושמא יש כאן מענה לנבואת ירמיהו, נביא החורבן, שתהה (טו, ה) כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. • וּבְשִׂמְחָתָם זִכְרָהּ יַעֲלוּ - גם בעת שמחתם, הם זוכרים את חורבנה של ירושלים, כשבועת הגולים מירושלים: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קלז, ה-ז). פסוקים אלו אכן נאמרים עד ימינו בשמחת החתונה. קוּמוּ תַעֲלוּ לְהַר קָדְשִׁי וּבֵית זְבוּלִי – בשורה זו מושתתת על נבואת הנחמה של ירמיהו לא, ה כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ. • לְהַר קָדְשִׁי – הר הבית, לפי ישעיהו כז, יג ...וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם ומקומות נוספים. • וּבֵית זְבוּלִי – בית המקדש, לפי תפילת שלמה לאחר בניין המקדש (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. • אַמֵּץ נָא לְחָתָן טוֹב וָרַךְ – חזק את החתן הטוב והצעיר. • שִׂימוֹ אֵל בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ – ברך את החתן, ה'. • בִּזְכוּת יוֹסֵף יָהּ תֵּן חַסְדָּךְ לִי – ה', תגמול עמי חסד בברכך את החתן, בזכות יוסף הצדיק. נראה כי הפיטן נתלה בזכותו של יוסף, בשל ההקשר – החתן עומד לכרות ברית של קדושה עם כלתו, ואילו יוסף הצטיין בנאמנותו לאלוקיו ולמשפחתו, כאשר עמד בפיתויה של אשת פוטיפר. • חַי עֵינִי לָךְ אֵל יָהּ צוֹפִיָּה – ה', אני מצפה ומייחל לך. • נָא רוֹמֵם לְכַלָּה יְפֵה-פִיָּה עִם דּוֹדָהּ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה – העלה את קרנה של הכלה היפה, שתהיה פוריה כגפן עם אהובה-חתנה. הביטוי כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה לקוח מתהלים (קכח, ג): אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. • יִפְרוּ יִרְבּוּ עַד בֹּא גּוֹאֲלִי – החתן והכלה ילדו ילדים רבים עד ביאת המשיח. |
| عنوان |
נעימה לי |
|---|---|
| دورة العام |
יום ירושלים;לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
