audio items
snunit
Back to search results

קדש ורחץ

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
  • 2.
    יוון - יוון כללי שמחה קבלי
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מנוחה דהן
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן עזרא מרדכי
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה נר גאון
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה שלו
  • 13.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה שלו
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יהונתן כהן
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
  • 16.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title קדש ורחץ
Cycle of the Year פסח;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • קַדֵּשׁ - מציין את שתיית הכוס אשר עליה מקדשים את החג, הראשונה מארבע כוסות היין שנוהגים לשתות בליל הסדר.
    • וּרְחַץ - מציין את נטילת הידיים הראשונה, הנעשית בלא ברכה לצורך אכילת הכרפס שלאחריה (ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעג, סעיף ו, ובנושאי הכלים שם).
    • כַּרְפַּס - מציין את המנהג לטבול פרי אדמה כלשהו בחומץ או במי מלח ולאכלו כמעין מתאבן לתחילת הסעודה.
    • יַחַץ - מציין את פעולת חציית המצה האמצעית לשתי חתיכות - אחת מהן מוסתרת ומשמשת כאפיקומן, והשנייה נשארת עם שתי המצות השלמות האחרות על שולחן הסדר.
    • מַגִּיד - מציין את אחד החלקים העיקריים של ליל הסדר - קריאת ההגדה, באמצעותה מוסרים מדור לדור את סיפור גאולת ישראל ממצרים.
    • רְחַץ - מציין את נטילת הידיים השנייה, הנעשית בברכה, לקראת הסעודה. התיקון רחץ במקום רחצה הוא על פי הנוסח ב"הגדה שלמה" לר' מנחם כשר, ומסתבר מן החרוז.
    • מוֹצִיא מַצָּה - מציין את ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' ואת הברכה המיוחדת לערב זה - 'על אכילת מצה', בהן נפתחת הסעודה.
    • מָרוֹר - מציין את מנהג טבילת המרור בחרוסת ואכילתו.
    • כּוֹרֵךְ - מציין את מנהג כריכת כזית מן המצה השלישית עם מרור (ולפי חלק מן השיטות ההלכתיות גם עם חרוסת - ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעה, סעיף א, ובהגהות הרמ"א שם, ובנושאי הכלים על אתר) ואכילתם יחדיו, זכר למעשהו של הלל הזקן, כפי שהוא מתואר בהגדה (להלן על פי נוסח אשכנז. נוסחי העדות השונות מתאפיינים במקרה זה בשינויים קלים): "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש קיים: היה כורך מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלהו' (במדבר ט, יא)".
    • שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ - מציין את סעודת ליל הסדר.
    • צָפוּן - מציין את מנהג אכילת האפיקומן בתום הסעודה. שם הסימן נובע מכך שהאפיקומן היה מוסתר ('צָפוּן') עד כה, ורק כעת מגלים את מקומו ואוכלים ממנו.
    • בָּרֵךְ - מציין את ברכת המזון החותמת את הסעודה ואת הכוס השלישית מארבע הכוסות הנלווית אליה.
    • הַלֵּל - מציין את השלמת אמירת ה'הלל' (חלקו הראשון של ההלל נאמר לפני הסעודה במסגרת שלב ה'מַגִּיד') ואת הכוס הרביעית הנלווית אליה.
    • נִרְצָה - מציין את סיום הסדר, בבחינת האמור בקהלת (ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. בשלב זה נוהגים לומר את הפיוט 'חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח'. במרבית קהילות אשכנז ובחלק מקהילות המזרח ממשיכים לשיר ולומר פיוטים שונים אף לאחר שלב ה'נִרְצָה'.



Have more information? Found a mistake?