audio items
snunit
Back to search results

אערוך זמר תוך מקהלות

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב כלימו דוס
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב רפאל חיון
Play songs in order
playerSongImg
Title אערוך זמר תוך מקהלות
Cycle of Life ברית מילה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אֶעְרוֹךְ זֶמֶר תּוֹךְ מַקְהֵלוֹת – אשיר בתוך קהל החוגגים (את הברית).
    • עַל חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת – על התינוק הנימול, שהוא חתן שמחת הברית, שבה מושר הפיוט. מקור הביטוי בדבריה של ציפורה באירוע הסתום שאירע כאשר יצא משה עם משפחתו ממדין למצרים, כמתואר בשמות ד, כד-כו: וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת. לפי רש"י, ציפורה אומרת לתינוק כי כיוון שלא מלו אותו, חתנה-אישהּ, משה, היה משלם על כך בחייו.
    • נִמּוֹל מִתְבּוֹסֵס בְּדָמִים יִרְאֶה זֶרַע... – התינוק שאותו מלים, שעכשיו הוא מגואל בדם ונתון בסכנה, יחיה חיים ארוכים ויעמיד תולדות.
    • מִתְבּוֹסֵס בְּדָמִים - ביטוי זה לקוח מדברי הנביא יחזקאל על עם ישראל, המתואר כתינוקת המושלכת בשדה (טז, ו) וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי. פסוק זה, הנאמר גם במסגרת ההגדה של פסח, נדרש על הדם "הכפול" שליווה את עם ישראל בתחילת דרכו, ביציאת מצרים – דם פסח ודם המילה (ראו למשל שיר השירים רבה א, לד; פרקי דר' אליעזר כח ועוד).
    • יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים – שיבוץ הוא מדברי ישעיהו על עבד ה' (נג, י) וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח.
    • תִּרְצֶה דָּמוֹ צוּר עוֹלָמִים כְּדַם זֶבַח... – ה', דמו של התינוק יהיה רצוי בעיניך כדמם של קרבנות, לפי הזוהר ח"א צג ע"א, הרואה במילת הערלה כשהתינוק בן שמונה ימים מעין קרבן.
    • צוּר עוֹלָמִים – סלע ומבטח נצחי, כינוי לה', לפי ישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים.
    • יָהּ חֹן וַחֲמֹל בְּרֹב חֶמְלָה עַל בֵּן... – ה' רחם מאוד על הנימול.
    • יִזְכֶּה לַחֲזוֹת יוֹם גְּאֻלָּה – התינוק יזכה לראות ביום הגאולה.
    • יוֹם יֶשַׁע יוֹם אוֹר וְגִילוֹת – שיהיה יום ישועה ושמחה.
    • מוֹהֵל לְאַט נָא לַנַּעַר... – בבית זה פונה המשורר אל המוהל ומבקש ממנו שיהיה זהיר במלאכתו. מקור הביטוי בדברי דוד ליואב, אבישי ואתי (שמואל ב יח, ה): לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם.
    • וּרְאֵה אֵיךְ תַּחֲזִיק בַּתַּעַר – ושים לב כיצד תאחוז בסכין המילה.
    • גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת – כך כונתה הגבעה שאליה השליך יהושע את ערלות ישראל. במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר לא נימולו ישראל, ועם הגיעם מל יהושע את מי שנולדו במדבר, וכך נאמר ביהושע ה, ג: וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת. ייתכן שגבעת הערלות מוזכרת כאן, בשל הדהודה החיובי, ההולם את רוח הפיוט, במדרש במדבר רבה (יד, יא): "'אלך לי אל הר המור' - זו מילה של מצרים... 'ואל גבעת הלבונה' - זו מילה של ביאת ארץ כנען שעשו מן הערלות גבעה, כמה דתימא [=כמו שאומר] (יהושע ה) 'אל גבעת הערלות'. והיה ריחם ערֵב לפני הקב"ה כריח לבונה'."
    • שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – מכאן עובר הפיטן מהמוהל, ופונה אל ה' עד סוף הפיוט. כינוי זה המדגיש את נאמנותו של ה' התייחס במקורו לעם ישראל: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיהו כו, ב).
    • וּבְקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ – לאורך שנים תחיה את הילד. שיבוץ הוא מחבקוק ג, ב: ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.
    • אֹרֶךְ יָמִים הַשְׂבִּיעֵהוּ – הארך ימיו מאוד, לפי תהלים צא, טז: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי.
    • לְמַעְנָךָ נוֹרָא עֲלִילוֹת – לכבודך, האל שמעשיו מטילים יראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
    • הַקְשֵׁב רִנַּת דַּל נַעֲנֶה - הקשב אל תפילתו של עני וסובל. ביטוי זה פתוח לפרשנויות – הוא עשוי להיות נסוב על המשורר עצמו, על הילד או על עם ישראל. מהדהדים בו דברי דוד בהיותו במערה (תהלים קמב, ו): הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
    • תִּקְנֶה עַמָּךְ – תושיע את עמך, לפי האמור על ימות המשיח בישעיהו (יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם.
    • וּדְבִירָךְ – ואת מקדשך.
    • וּזְכֹר אַהֲבַת כְּלוּלוֹת – זכור את האהבה שהיתה בינך לבין ישראל כאשר נכרתה הברית הראשונה עִמם כעם במדבר, לפי דבר ה' ביד ירמיהו (ב, ב) זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
    • צוּר מִבְטָחִי – הסלע שבו אני בוטח, כינוי לה'.
    • קַבֵּץ נִדָּחִי – אסוף את הרחוקים.
    • קַבֵּל שַׁוְעִי וּרְצֵה שִׂיחִי – תהיה תחינתי ותפילתי רצויה לפניך.
    • כְּבֶן יִשַׁי בְּשִׁיר מַעְלוֹת – כתפילותיו של דוד, נעים זמירות ישראל, ששר לה' חמשה עשר מזמורים המכונים שירי מעלות (תהלים קכ-קלד).

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject