Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
כל עת אליך / משה אשקר הכהן כָּל עֵת אֵלֶיךָ עֵינַי וְנַפְשִׁי אֶשָּׂא יָהּ הָבִינָה לְהֶגְיוֹנַי וְעָלַי יָהּ חוּסָה מַלְכִּי בָּךְ אָגִיל אֶפְרַח וְגַם אֲקַוֶּה עֲדֵי תָאִיר מִמִּזְרָח נָגִיד וּמְצַוֶּה לִקְבֹּץ לְעַם הָאֶזְרָח אֶל נָוֶה נָוֶה וְשָם כְּבוֹדְךָ יִזְרַח בְּבֵית הֵיכָלִי שָׁאוֹל אֶשְׁאַל מִמָּךְ אֵל הַקְשֵׁב רִנָּתִי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הוֹאֵל וֶאֱסֹף עֲדָתִי תּוֹךְ מִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל הִיא עִיר נְוָתִי כִּימֵי מָרְדְּכַי גּוֹאֵל יִזְרַח אוֹרָךְ לִי הֱיֵה סְבִיבִי חוֹנֶה יָהּ צוּר נַעֲלָה טֶרֶם אֶקְרָא תַּעֲנֶה וְתָחֹן סֶלָה בֵּית בְּחִירָתִי בְּנֵה כְּבַתְּחִלָּה עַד אָן צַר לִי יְעַנֶּה נָא הַתֵּר כִּבְלִי חָזָק אוֹרָךְ לִי יִנְהַר וְעָלַי חוֹפֵף הַט לִי שָׁלוֹם כַּנָּהָר כִּי בָּךְ אֶסְתּוֹפֵף אֵלִיָּה כַנֶּשֶׁר עַל הַר צִיּוֹן יְעוֹפֵף יְבַשֵּר טוֹב וְיִנְהַר לִקְרֹא דְרוֹר לִי חַי אֵל גָּדוֹל וְנֶעְלָם בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת עָלַם עַל כָּל דָּר וָדָר יַסֵּד הֵיכָל וְאוּלָם בִּמְקוֹם הַנֶּהְדָּר וְאַקְרִיב כִּימֵי עוֹלָם שַׁי לַמּוֹרָא לִי יָהּ רָם שׁוֹכֵן בַּשַּׁחַק נָא הֲשִׁיבֵנִי לָמָּה מִמֶּנִי תִרְחַק וְתַעַזְבֵנִי וְאִם מִפִּשְׁעִי נִדְחַק לָךְ הֲשִׁיבֵנִי וּזְכֹר עֲקֵדַת יִצְחָק וְהוֹשִׁיעָה לִי רַחוּם רְצֵה שִׂיחֵנוּ בְּגִין אַהֲרֹן שְׁמַע יָהּ אֶת קוֹלֵנוּ זֶה לְזִכָּרוֹן כִּימֵי מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַלְוִיִּם תָּרֹן וּבְרָצוֹן בָּרְכֵנוּ כְּשֵׁבֶט נַפְתָּלִי |
| שיר לכל עת במסורת ספרד-ירושלים, מז'אנר הפזמונים, כלומר שיר שנכתב על פי לחן של שיר ערבי קיים. במקרה זה נקרא השיר הערבי במקור - "שמס אל שמוסי" והוא מוכר גם במלים אחרות, של שיר מימי ראשית המדינה. |
| • לְהֶגְיוֹנַי – למחשבות לבי. • עֲדֵי תָאִיר מִמִּזְרָח – את אור הגאולה, אשר יבקע כשחר. • נָגִיד וּמְצַוֶּה – המשיח, מזרע בית דוד, שימלוך וימשול על הכל, כמתואר בישעיהו נה, ד: הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים. • לְעַם הָאֶזְרָח – עם ישראל, צאצאיו של אברהם אבינו המכונה איתן האזרחי. עפ"י פרשנות חז"ל (בבלי בבא בתרא טו, ע"א) לפסוק בתהלים פט, א: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. • אֶל נָוֶה נָוֶה – בית המקדש הנאה המכונה נוה, כמתואר בשירת הים (שמות טו, יג): נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. • וְשָם כְּבוֹדְךָ יִזְרַח בְּבֵית הֵיכָלִי – שכינתך תשוב לשרות בבבית המקדש. • שָׁאוֹל אֶשְׁאַל – אבקש. בתנ"ך מופיעה כמה פעמים לשון שאלה במשמעות של בקשה, כמו למשל בתהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ. • רִנָּתִי – תפילתי. המילה רינה מופיעה בתנ"ך במשמעות של תפילה, כמו למשל בירמיהו ז, טז: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה. • בִּזְכוּת אַבְרָהָם הוֹאֵל.– בזכות אבות קבץ וגאל את עמך ישראל. • וַאֲרִיאֵל – כינוי לירושלים. • כִּימֵי מָרְדְּכַי גּוֹאֵל – כמו בימי מרדכי ואסתר, שבימיהם נראתה הישועה בצורה גלויה. • הֱיֵה סְבִיבִי חוֹנֶה – ושכון בקרבנו כפי שהיה בעת מסעות בני ישראל במדבר, כאשר עפ"י עמוד הענן נסעו וחנו, ובלילה שמר אותם עמוד האש. כמתואר למשל בבמדבר ט, יח: עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. • טֶרֶם אֶקְרָא תַּעֲנֶה – עוד לפני שנבטא הבקשה בשפתינו תענה ותיעתר לנו, כאמור בפי ישעיהו (סה, כד) בנבואת אחרית הימים: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. • וְתָחֹן – לא רק חניה מבקש המשורר כי אם גם חנינה ולא בכדי משתמש המשורר בשתי מילים בעלות מצלול דומה. לאחר החנינה והחמלה מאת האל– מגיעים לחניה – מנוחה ורווחה. • בֵּית בְּחִירָתִי – בית המקדש. • עַד אָן צַר לִי יְעַנֶּה – עד מתי יענוני צרי ואויבי. • הַתֵּר כִּבְלִי – התר כבלי הגלות שאני כמו אסור בה בחבלים. • יִנְהַר – יאיר, מלשון אור, כמו שמופיע למשל באיוב (ג, ד): הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. ואף בארמית נהורא הוא אור. משמעות נוספת למילה ינהר היא יזרום, יבוא במהירות, כנהר. • וְעָלַי חוֹפֵף – יכסה אותי כמו חופה. • הַט לִי שָׁלוֹם כַּנָּהָר – שלח לי שלום כמי נהר השוטף וזורם. עפ"י נבואת הנחמה בישעיהו סו, יב: כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף. • כִּי בָּךְ אֶסְתּוֹפֵף – כי אני חוסה בך, רוצה את קרבתך והגנתך. • אֵלִיָּה כַנֶּשֶׁר עַל הַר צִיּוֹן יְעוֹפֵף – אליהו הנביא, מבשר הגאולה, משול כאן לנשר המעופף מעל הר ציון, כפי שמתואר הקב"ה בעצמו, בתיאור גאולת מצרים (דברים לב, יא): כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. • יְבַשֵּׂר טוֹב – כאן מהדהד פסוק נוסף מישעיהו (נב, ז), שאף הוא מתייחס למבשר הגאולה: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. • וְיִנְהַר – ימהר, ישטוף כנהר. • לִקְרֹא דְרוֹר – לגאול, לבשר את בשורת הגאולה. • אֵל גָּדוֹל וְנֶעְלָם – האל, שהוא גדול ונעלם מעבר לכל תפישה והשגה. • בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר – האל, שהוא אדיר בקדושתו. הביטוי מופיע בשמות טו, יא: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת עָלַם – מלכותך נצחית, לאורך כל הדורות. עפ"י תהילים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. • יַסֵּד הֵיכָל וְאוּלָם – בנה את בית המקדש, הלא הוא ההיכל, אשר בתוכו האולם ובו המזבח. • בִּמְקוֹם הַנֶּהְדָּר – בירושלים, בהר הבית. • וְאַקְרִיב כִּימֵי עוֹלָם – אקריב את הקרבנות כמו בזמן שבית המקדש עמד על תלו. • שַׁי לַמּוֹרָא– מנחה, קרבן, לאל אותו אני ירא. עפ"י תהילים עו, יב: נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. • שוֹכֵן בַּשַּׁחַק – שוכן במרומים. • וְאִם מִפִּשְׁעִי נִדְחַק – אם בשל חטאי אתה דוחני מלפניך. • לָךְ הֲשִׁיבֵנִי – החזירני אליך בתשובה. • וּזְכֹר עֲקֵדַת יִצְחָק – כאן מתחיל המשורר למנות כמה ממנהיגי ישראל שבזכותם הוא מבקש להיגאל. • בְּגִין אַהֲרֹן – בזכות אהרון הכהן. • כִּימֵי מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַלְוִיִּם תָּרֹן – שירת הלוויים תחזור להתרונן כמו בימי משה רבנו,שאף הוא משבט לוי ובימיו שרתה שכינה על ישראל. |
| Title |
כל עת אליך |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
