audio items
snunit
Back to search results

שמרו שבתותי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title שמרו שבתותי
Cycle of the Year שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • שִׁמְרוּ שַׁבְּתוֹתַי – כפי שה' אומר למשה לומר לישראל בשמות לא, יג ...אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.
    • מִזִּיז – מלשד, או: מאור, זיו.
    • לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִזִּיז בִּרְכוֹתַי – כדי שתקבלו את שפע הברכה. מקור הביטוי – באמור על גאולת ירושלים בישעיהו סו, י-יא שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ... לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ.
    • אֶל הַמְּנוּחָה כִּי בָאתֶם – כאשר תבואו אל המנוחה ביום השבת. הלשון שאובה על דרך הניגוד מן הפסוק בדברים יב, ט: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, המתייחס לארץ.
    • וּלְווּ עָלַי בָּנַי – אם אין בידכם כסף, לוו לצרכי השבת. יש כאן אזכור להבטחתו של הקדוש ברוך הוא לישראל, שנאמרה בתלמוד (בבלי, ביצה טו ע"ב) בפיו של ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון: "בני, לוו עלי, וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע."
    • וְעִדְנוּ מַעֲדָנַי – התענגו ממטעמי השבת.
    • שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' – פסוק הוא מדברי משה לישראל באשר למן, המובא בשמות טז, כה: וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.
    • לֶעָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר – שחררו את מי שעובד קשה.
    • אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ – אשה אל חברתה.
    • לִצְרֹר – כשהיא קושרת סביב גופה בגדים.
    • אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לִצְרֹר לְגַלּוֹת... בִּגְדֵי – הנשים ילכו זו אל זו לבושות בגדים נאים. זהו שימוש רחוק מלשון הפסוק העוסק באיסור לשאת שתי אחיות, צרות זו לזו, המובא במסגרת חוקי העריות שבויקרא יח, יח: וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.
    • עַל יוֹם שִׂמְחָתִי – בשבת.
    • בִּגְדֵי שֵׁשׁ עִם שָׁנִי – בגדים צבעוניים. אלו הם אחדים מחומרי הצביעה ששימשו ביריעות המשכן. ראו למשל שמות כו, א.
    • וְהִתְבּוֹנְנוּ מִזְּקֵנַי – קבלו את דברי חכמים שאמרו בתלמוד הבבלי (שבת קיג, עא) "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול."
    • הַמָּנֶה – את מנת הכסף.
    • לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר – לשם עשיית סעודה נאה כמשתה אשר עשתה אסתר.
    • מַהֲרוּ אֶת הַמָּנֶה לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר – זהו משחק מלים על דברי אחשורוש המופיעים באסתר ה, ה ...מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר.
    • וְחִשְׁבוּ עִם הַקּוֹנֶה – ותחשבו עם הבורא, הקדוש ברוך הוא, המכונה (בבראשית יד, יט ושם כב) בפי מלכי צדק ובדברי אברם אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
    • לְשַׁלֵּם – שהוא ישלם עבור הוצאות השבת, כפי שהבטיח (ראו ההפניה התלמודית שבפזמון).
    • אָכוֹל וְהוֹתֵר – את מה שתאכלו וגם תשאירו אחריכם בסעודות השבת. וראו בהקשרים של שפע ברכה בדברי עזריהו הכהן בדברי הימים ב לא, י ...מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית ה' אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר עַד לָרוֹב כִּי ה' בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ וְהַנּוֹתָר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה וראו גם מלכים ב ד, מג-מד.
    • אֱמוּנַי – ישראל, המאמינים.
    • יֵין מַשְׁמַנַּי – ייני המשובח.
    • הִנֵּה יוֹם גְּאֻלָּה – תבוא הגאולה.
    • יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ – אם תשמרו את השבת, כפי שאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי בבבלי, שבת קיח ע"ב: "אלמלי [=אלו] משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים".
    • וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה – כפי שנאמר לפני מתן תורה בשמות יט, ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
    • לִינוּ וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ – תעברו את חשכת הגלות, המשולה ללילה, ואחריה תעברו לארץ ישראל.
    • לְפָנַי – בארץ ישראל.
    • וְתִמָּלְאוּ צְפוּנַי – ותקבלו את הטוב הצפון והמוכן לעת הגאולה, כפי שנדרש מהפסוק מתהלים לא, כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם בבראשית רבה א, ה. ועוד.
    • קִרְיָתִי – עירי, ירושלים.
    • וְהָשֵׁב נְוָתִי – החזר את מקדשי, את עבודת בית המקדש.
    • וּבְהִגָּיוֹן – בדברי שיר.
    • רְנָנַי – שיריי.
    • וְאָז תִּתְעַנַּג עַל ה' – לפי הפסוק הנזכר באשר לשבת בישעיהו נח, יד: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר. זהו הפסוק הנאמר בקהילות הספרדיות בקידוש של בוקר שבת ומעניין ששיר זה מושר אף הוא בסעודה השנייה, של שבת בבוקר.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject