audio items
snunit
Back to search results

שדי אמור נא די

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions תימן - כלל תימן
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions תימן - כלל תימן
  • 1.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 2.
    תימן - כלל תימן בנימין נחום
  • 3.
    תימן - כלל תימן יוחאי עדן
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
Play songs in order
playerSongImg
Title שדי אמור נא די
Cycle of the Year לכל עת;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • שַׁדַּי אֱמָר נָא דַּי – על השם "שדי" כשמו של האל דורשים חז"ל: "אני הוא שאמרתי לעולמי די". דרשתם זו נאמרת על הפסוק בבראשית יז, א: ...וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, ועליו אומר רש"י שם: "'אני אל שדי' – אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון, וכן כל מקום שהוא במקרא פירושו כך, די שלו, והכל לפי הענין". כלומר יש בשם הזה מן ההגבלה מן השמירה (לכן הוא מופיע גם על מזוזות). כאן פונה המשורר אל הקב"ה באותו שם האומר די, ומבקש די לגלות.
    • חוּסָה וְקַבֵּץ אֶת פְּלֵיטָתֵנוּ – רחם על שארית הפליטה בגלות ואסוף אותה אל ארצה.
    • מִי הוּא אֲשֶׁר יִגְאַל – שאלה רטורית – מי עוד יכול לגאלנו אם לא הקב"ה.
    • וּלְמִי יְהֶא מִשְׁפַּט גְּאֻלָּתֵנוּ – ומי הוא זה אשר מחויב ועליו מוטלת המצוה לגאלנו.
    • נוֹחִיל – נקווה.
    • וּלְיִשְׁעֲךָ – לישועתך.
    • אַתָּה גְּאוֹנֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ – עליך גאוותנו ותפארתנו. הלשון לפי תיאור הגאולה בישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל
    • דּוֹדִי – הקב"ה.
    • וּתְקַע בְּשׁוֹפָר רָב לְחֵרוּתֵנוּ – בקשה זו מופיעה באחת מברכות תפילת העמידה, בשינוי קל: "תקע בשופר גדול לחרותנו". השופר כסמל לחרות ולגאולה מופיע בתיאור הגאולה העתידה בידי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם
    • יוֹדוּ לְךָ עַמִּים – בעת הגאולה יכירו כל העמים במלכותו של הקב"ה ויודו לשמו, כפי שמתואר בחזון אחרית הימים של ישעיהו (פרק ב) ומיכה (פרק ד). הלשון כאן לפי תהילים סז, ד: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.
    • דַּלְתֵי רְצוֹנָךְ תִּפְתְּחָה – רצה בנו, פתח שער לתפילותינו.
    • אֲפֵלָתֵנוּ – חשכת הגלות.
    • קוּמָה אֲדוֹן עוֹלָם וְאַל יָעֹז אֱנוֹשׁ – קום לגאול אותנו ואף בן אנוש לא יעז להחציף פניו כנגדך מאחר והכל יודו במלכותך. הלשון על פי דברי דוד המלך בתהלים ט, כ: קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ.
    • טוֹב יוֹם לְהִסְתּוֹפֵף בְּהֵיכַל קָדְשְׁךָ – טוב הזמן בו ניתן יהיה להסתופף בצילו של האל. על פי תהלים פד, יא: כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.
    • עֲלֵי כִנּוֹר וְתֹף – שני כלי השיר המוזכרים בכמה מקומות במקרא בהקשר של הלל והודאה לה', כמו למשל בתהלים קמט, ג: יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ.
    • בִּלְתְּךָ – מלבדך.
    • אֶשְׁאָלְךָ – אבקשך.
    • לְהַר צִיּוֹן מְקוֹם תִּפְאַרְתְּךָ – לירושלים, מקום המקדש.
    • נִזְבַּח לְפָנֶיךָ זְבִיחוֹתֵינוּ – נקריב לפניך זבחים ועולות. תתחדש עבודת הקרבנות.
    • יָחִיד – הקב"ה.
    • הֲשִׁיבֵנוּ וְנָשׁוּבָה לְךָ – השב אותנו אליך ואז נשוב אליך, כפי שמופיע באיכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • אַל יֶחֱרֶה אַפָּךְ – אל תכעס על עמך.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject