שבת כאישון בת עין

Piyut

	שבת כאישון בת עין / שמעון בן לביא שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ עַל יָּיִן מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית סוֹד יָיִן עֹנֶג מְכֻבָּד מִבְּלִי נֶגַע וּפֶגַע וָחֳלִי כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ יִנְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ יַעֲלוּ פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן בֶּן זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן לָכֵן חֲכַם לֵב יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּל יִמְעַד כִּי כֵן יְבֹרַךְ עַד טוּב עָיִן בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן כִּי כֵן יְהִי נָכוֹן אֶל יָיִן יוֹבֵל גְּאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה שֹׂבַע שְׂמָחוֹת יַזְּלִי אֵלִי וְיַעֲרֹךְ לֶ- חֶם יָיִן חִזְקוּ וְאִמְצוּ נוֹצְרֵי חֻקִּים וּמִצְוֹת שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן

	פיוט שבת זה, הפותח את שירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת בראשית, חיברו המקובל ר' שמעון בן לביא (מחברו של הפיוט "בר יוחאי"), והוא חורז רבות ביין ובעין. היין, עליו מקדשים את השבת לשם קיום הדיבר הנזכר בספר שמות "זכור את יום השבת לקדשו", חותם כל בית בפיוט, אך הוא מופיע בטורים נוספים בו, כחלק מתיאורי מנעמי השבת הגשמיים ומתיקותה. העין, בה מסתיימים חלק מטורי הפיוט, מייצגת את האבר הרגיש, הפגיע והיקר לאדם, אותו הוא מבקש לנצור היטב, ובכך היא מסמלת את היחס האינטימי כלפי השבת, כמי שיש לשומרה היטב. היא מתקשרת יותר לנוסח הדיבר הנזכר בספר דברים "שמור את יום השבת לקדשו". אף העין ומאורה מבטאים בפיוט את העונג, אך עונג זה הוא רוחני יותר. לעתים נושאת העין בפיוט את משמעה המימי - המעיין, שעליו יצמחו וממימיו ישגשגו שומרי השבת. הקשר בין עין ויין קיים ברובד נוסף - יין הוא בגימטריה עין (=70) וכך גם המלה "סוד", ואמרו חז"ל (עירובין סה, ע"א): "אמר רבי חייא, כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים. יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד...".

	• שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן תִּשְׁמֹר – תשמור את השבת כבבת עינך, כשחור שבעין. לפי תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ – שני פעלים אלו מופיעים בדיבר על השבת בספר שמות ובספר דברים. בשמות כ, ח נאמר ףזָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ובדברים ה, יב נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... • וְזָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן – כך דרשו חכמים במסכת פסחים קו ע"א את ציווי הזכירה הנ"ל "וזוכרהו – על היין", כלומר בקידוש. • מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית – השבת היא אות וסימן בין עם ישראל לקב"ה, כאמור בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. • וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית – השבת, היום השביעי, היא כנגד השמיטה, השנה השביעית. המשורר המקובל רומז פה לתפיסה הקבלית של תורת השמיטות, לפיה קיימת בעולם מחזוריות של שמיטה ויובל. כשם שהאדם שומט את שדהו כל שנה שביעית, כך מתרחשת שמיטה גם בעולם. כל אלף שנה מקבילים ליום אחד והאלף השביעי הוא האלף של השמיטה והוא מקביל ליום השבת. אחרי 7 שמיטות כאלה יש את היובל. כשם ששנת החמישים, שנת היובל, היא שנה של גאולת הקרקעות והעבדים, כך גם היובל של הזמן ההיסטורי, של העולמות, שיגיע אחרי 7 מחזורים של 7 שמיטות, יהיה זמן של גאולה. • הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית – המחזוריות של השֶׁבַע קיימת כל הזמן, ללא הפסק. • סוֹד יָיִן – המילה סוד והמילה יין שתיהן 70 בגימטריה (גם כאן חוזר המספר שבע). ואולי הדברים בעקבות מאמר הגמרא (עירובין סה, ע"א) הקושר בין יין וסוד: "אמר רבי חייא, כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד...". ואומר על כך ה"שפת אמת": "השותה במדה מפקח ופותח החכמה הצפונה בלב, לכן אמר רבא בהוריות (י"ג ב): 'חמרא וריחני פקחין'.". • עֹנֶג מְכֻבָּד – עפ"י הפסוקים בישעיהו (נח, יג–יד), הנאמרים בקידוש של שבת בבוקר, הקוראים לענג ולכבד את השבת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג... • עֹנֶג... מִבְּלִי נֶגַע – השבת מענגת ואין בה מחלה. ביטויים אלו לקוחים מספר יצירה, שם נאמר: אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע. המלים ענג ונגע, ההפוכות במשמעותן זו מזו, בעצם מורכבות מאותן אותיות. השבת מהפכת את הנגע לעונג. • כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן – כי השבת יקרה לי כמאור עיני והיא מאירה את עיני. • וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ – כמו שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ – ה' מוסיף לכל אחד "לבוש" של נשמה יתירה לכבוד שבת, כפי שאמרו חכמים במסכת סופרים יז: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר [השבת] נוטלין אותה הימנו" (ראו גם בבלי, ביצה טז ע"א; תענית כז ע"ב). • יִנְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן – מתק השבת יהיה נעים יותר משל יין. • נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ – שומרי השבת יקבלו את נחלתם בגן עדן, וייהנו מן הנחל היוצא מעדן, לפי תהלים לו, ט יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. • יַעֲלוּ פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן – אנשי הברית, שומרי השבת, יעלו ענפים וישגשגו כצמח השתול על מעין, לפי בראשית מט, כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן... ולפי הפסוק השני בספר תהלים א, ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, וראו גם ירמיהו יז, ח. • בֶּן זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן – השבת סומנה ונקבעה כבן הזוג של האומה הישראלית, לפי דברי ר' שמעון בר יוחאי בבראשית רבה יא, ח: "אמרה שבת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג? אמר לה הקדוש ברוך הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך". • צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן: ...אִכְלוּ – ה' ציווה לענג את השבת במטעמים. • לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן – לפי הפסוק (שנאמר במקור על ראש השנה) בנחמיה ח, י: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ... • יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – יאכל בשבת שלוש סעודות, כפי שנאמר בבבלי שבת קיז ע"ב. • בַּל יִמְעַד – לא ייכשל. • כִּי כֵן יְבֹרַךְ – לפי הפסוק מתהלים קכח, ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'. • עַד – לעד. • יְבֹרַךְ טוּב עָיִן – לפי משלי כב, ט טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. • בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בביטחון, לפי תהלים טז, ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. • נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן – הוא יתבסס במנוחה. • יוֹבֵל גְאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה – יזכה לחירות ולגאולה. כאן שוב רמז לגאולה ולשנת היובל לפי תורת השמיטות. • וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר – תיצרר נפשו בצרור החיים לעולם הבא, (לפי תרגום יונתן לפסוק משמואל א כה, כט.) • לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן – יחזה במראות אלוהיים שעין לא שזפה, כפי שנאמר בישעיהו סד, ג וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. • אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה – אכנס לחדרי התורה והקבלה, לפי הנדרש במלים משיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, ראו למשל שיר השירים רבה א, כז. • שֹׂבַע שְׂמָחוֹת – שפע של שמחה, לפי תהלים טז, יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. • יַזְּלִי – יזיל עלי, ירעיף עלי. • חִזְקוּ וְאִמְצוּ – לפי דברי משה ליהושע בדברים לא, ז; שם שם, כג ולפי דברי ה' ליהושע ביהושע א, ו ועוד. • נוֹצְרֵי – שומרי. • יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן – עזרי יבוא ממקור הכול. רומז לספירת כתר, המכונה אין. מקור הצירוף בפסוק מתהלים קכא, א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

Title	שבת כאישון בת עין
Cycle of the Year	שירת הבקשות
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן תִּשְׁמֹר – תשמור את השבת כבבת עינך, כשחור שבעין. לפי תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
• תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ – שני פעלים אלו מופיעים בדיבר על השבת בספר שמות ובספר דברים. בשמות כ, ח נאמר ףזָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ובדברים ה, יב נאמר: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ...
• וְזָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן – כך דרשו חכמים במסכת פסחים קו ע"א את ציווי הזכירה הנ"ל "וזוכרהו – על היין", כלומר בקידוש.
• מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית – השבת היא אות וסימן בין עם ישראל לקב"ה, כאמור בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
• וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית – השבת, היום השביעי, היא כנגד השמיטה, השנה השביעית. המשורר המקובל רומז פה לתפיסה הקבלית של תורת השמיטות, לפיה קיימת בעולם מחזוריות של שמיטה ויובל. כשם שהאדם שומט את שדהו כל שנה שביעית, כך מתרחשת שמיטה גם בעולם. כל אלף שנה מקבילים ליום אחד והאלף השביעי הוא האלף של השמיטה והוא מקביל ליום השבת. אחרי 7 שמיטות כאלה יש את היובל. כשם ששנת החמישים, שנת היובל, היא שנה של גאולת הקרקעות והעבדים, כך גם היובל של הזמן ההיסטורי, של העולמות, שיגיע אחרי 7 מחזורים של 7 שמיטות, יהיה זמן של גאולה.
• הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית – המחזוריות של השֶׁבַע קיימת כל הזמן, ללא הפסק.
• סוֹד יָיִן – המילה סוד והמילה יין שתיהן 70 בגימטריה (גם כאן חוזר המספר שבע). ואולי הדברים בעקבות מאמר הגמרא (עירובין סה, ע"א) הקושר בין יין וסוד: "אמר רבי חייא, כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים, יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד...". ואומר על כך ה"שפת אמת": "השותה במדה מפקח ופותח החכמה הצפונה בלב, לכן אמר רבא בהוריות (י"ג ב): 'חמרא וריחני פקחין'.".
• עֹנֶג מְכֻבָּד – עפ"י הפסוקים בישעיהו (נח, יג–יד), הנאמרים בקידוש של שבת בבוקר, הקוראים לענג ולכבד את השבת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: אָז תִּתְעַנַּג...
• עֹנֶג... מִבְּלִי נֶגַע – השבת מענגת ואין בה מחלה. ביטויים אלו לקוחים מספר יצירה, שם נאמר: אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע. המלים ענג ונגע, ההפוכות במשמעותן זו מזו, בעצם מורכבות מאותן אותיות. השבת מהפכת את הנגע לעונג.
• כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן – כי השבת יקרה לי כמאור עיני והיא מאירה את עיני.
• וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ – כמו שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
• נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ – ה' מוסיף לכל אחד "לבוש" של נשמה יתירה לכבוד שבת, כפי שאמרו חכמים במסכת סופרים יז: "בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר [השבת] נוטלין אותה הימנו" (ראו גם בבלי, ביצה טז ע"א; תענית כז ע"ב).
• יִנְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן – מתק השבת יהיה נעים יותר משל יין.
• נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ – שומרי השבת יקבלו את נחלתם בגן עדן, וייהנו מן הנחל היוצא מעדן, לפי תהלים לו, ט יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.
• יַעֲלוּ פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן – אנשי הברית, שומרי השבת, יעלו ענפים וישגשגו כצמח השתול על מעין, לפי בראשית מט, כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן... ולפי הפסוק השני בספר תהלים א, ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, וראו גם ירמיהו יז, ח.
• בֶּן זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן – השבת סומנה ונקבעה כבן הזוג של האומה הישראלית, לפי דברי ר' שמעון בר יוחאי בבראשית רבה יא, ח: "אמרה שבת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג? אמר לה הקדוש ברוך הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך".
• צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן: ...אִכְלוּ – ה' ציווה לענג את השבת במטעמים.
• לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן – לפי הפסוק (שנאמר במקור על ראש השנה) בנחמיה ח, י: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ...
• יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת – יאכל בשבת שלוש סעודות, כפי שנאמר בבבלי שבת קיז ע"ב.
• בַּל יִמְעַד – לא ייכשל.
• כִּי כֵן יְבֹרַךְ – לפי הפסוק מתהלים קכח, ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה'.
• עַד – לעד.
• יְבֹרַךְ טוּב עָיִן – לפי משלי כב, ט טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל.
• בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בביטחון, לפי תהלים טז, ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.
• נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן – הוא יתבסס במנוחה.
• יוֹבֵל גְאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה – יזכה לחירות ולגאולה. כאן שוב רמז לגאולה ולשנת היובל לפי תורת השמיטות.
• וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר – תיצרר נפשו בצרור החיים לעולם הבא, (לפי תרגום יונתן לפסוק משמואל א כה, כט.)
• לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן – יחזה במראות אלוהיים שעין לא שזפה, כפי שנאמר בישעיהו סד, ג וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.
• אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה – אכנס לחדרי התורה והקבלה, לפי הנדרש במלים משיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, ראו למשל שיר השירים רבה א, כז.
• שֹׂבַע שְׂמָחוֹת – שפע של שמחה, לפי תהלים טז, יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.
• יַזְּלִי – יזיל עלי, ירעיף עלי.
• חִזְקוּ וְאִמְצוּ – לפי דברי משה ליהושע בדברים לא, ז; שם שם, כג ולפי דברי ה' ליהושע ביהושע א, ו ועוד.
• נוֹצְרֵי – שומרי.
• יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן – עזרי יבוא ממקור הכול. רומז לספירת כתר, המכונה אין. מקור הצירוף בפסוק מתהלים קכא, א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate