audio items
snunit

שבת כאישון בת עין

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר שבת כאישון בת עין
סולם נובה: רמל אלמאיא
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט שבת זה, הפותח את שירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת בראשית, חיברו המקובל ר' שמעון בן לביא (מחברו של הפיוט "בר יוחאי"), והוא חורז רבות ביין ובעין.
    היין, עליו מקדשים את השבת לשם קיום הדיבר הנזכר בספר שמות "זכור את יום השבת לקדשו", חותם כל בית בפיוט, אך הוא מופיע בטורים נוספים בו, כחלק מתיאורי מנעמי השבת הגשמיים ומתיקותה.
    העין, בה מסתיימים חלק מטורי הפיוט, מייצגת את האבר הרגיש, הפגיע והיקר לאדם, אותו הוא מבקש לנצור היטב, ובכך היא מסמלת את היחס האינטימי כלפי השבת, כמי שיש לשומרה היטב. היא מתקשרת יותר לנוסח הדיבר הנזכר בספר דברים "שמור את יום השבת לקדשו". אף העין ומאורה מבטאים בפיוט את העונג, אך עונג זה הוא רוחני יותר. לעתים נושאת העין בפיוט את משמעה המימי - המעיין, שעליו יצמחו וממימיו ישגשגו שומרי השבת.
    הקשר בין עין ויין קיים ברובד נוסף - יין הוא בגימטריה עין (=70) וכך גם המלה "סוד", ואמרו חז"ל (עירובין סה, ע"א): "אמר רבי חייא, כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים. יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד...".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?