audio items
snunit
Back to search results

נודה ונהלל לצור

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title נודה ונהלל לצור
Cycle of the Year פורים
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • נוֹדֶה וּנְהַלֵּל - על נס חג הפורים, שעליו מוסב הפיוט. • צוּר עֻזֵּנוּ - כינוי לאל, המבטא חוזק וחוסן. • שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ - ע"פ הברכה שאנו אומרים לפני הדלקת נרות בחנוכה: בָּרוּךְ אַתָּה... שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. חנוכה ופורים הם שני חגים שבהם מוסיפים את לתפילת העמידה ולברכת המזון את ברכת "על הנסים": עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה. • יָמִים שְׁנַיִם - שני הימים, י"ד וט"ו באדר, בהם ניצלו היהודים וניתנה רשות בידם לקום על אויביהם ואשר זכרם נחוג מאז. • בְּאוֹתוֹ זְמָן - באותם ימים,ימי חג הפורים בהם נגאלו היהודים. • אִישׁ צַר וְאוֹיֵב - כך כינתה אסתר המלכה את המן: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה (אסתר ז, ו). • נִלְכַּד בְּרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לִי טָמַן - המן ניתלה על אותו העץ אשר הכין למרדכי. הביטוי מצוי במספר מקומות במקרא ומתאר מצב בו האויבים זוממים רעה על ישראל ורעה זו באה לבסוף על ראשם הם, למשל בתהלים ט, טז: טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. • וְלֹא נָתַן צוּר לַמּוֹט רַגְלֵינוּ - האל שמר עלינו ולא נתננו להתמוטט, ליפול בידיו של המן הרשע. ע"פ תהילים סו, ט: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. • עַל כֵּן בַּלַּיְלָה נִקְרָא מְגִלָּה - מצוות קריאת מגילה היא בליל חג הפורים. • גַּם בַּיּוֹם נִשְׁנֶה אוֹתָהּ בְּגִילָה - וגם בבוקר שלמחרת. • נוֹרָא עֲלִילָה - האל, שמעשיו נוראים ומופלאים ואת נסיו אנו מפרסמים על ידי קריאת המגילה. הביטוי לקוח מתהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • רָב אֶת רִיבֵנוּ, דָּן אֶת דִּינֵנוּ - כינויים לקב"ה הלקוחים מהברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה: בָּרוּךְ אַתָּה... הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ. • מוֹרֵי תְּעוּדוֹת - פוסקי ההלכה. • בָּהֶם - בימי הפורים. • רֻבֵּי סְעֻדֹות - ההלכה שנתקנה בדבר מצוות סעודת הפורים ביום חג הפורים. • חֲמוּדוֹת- משובח. • מִיַּיִן רִקְחֵנוּ - יין שנתנו בו מרקחת בשמים על מנת לשבחו. ע"פ שיר השירים ח, ב: אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי. • וּלְדַלִּים רַבִּים נַרְבֶּה מַתָּנוֹת - מצוות מתנות לאביונים הנהוגה בפורים, ככתוב במגלת אסתר ט, כב: וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • גַּם לְאִישׁ רֵעַ, נִשְׁלְחָה מָנוֹת - מצוות משלוח מנות, ככתוב במגלת אסתר ט, כב: וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • לִקְרֹא זִכְרוֹנוֹת עִנְיַן עֲמָלֵק - מצוות זכירת מעשה עמלק, הנהוגה בשבת שלפני פורים (שבת "זכור"), אז קוראים בתורה את הציווי לזכור את מעשה עמלק ולהילחם בו: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח: (דברים כה, יז-יט). • רֹאשׁ צָרֵינוּ - עמלק מסמל את כוחות הרע בעולם ונחשב לראש אויביו של עם ישראל. כאשר יצא עם ישראל ממצרים, לא חשש מהם עמלק כשאר האומות אלא התגרה בהם מלחמה. • חֹן - מלשון חנינה. • עֵדָה נְדוּדָה - עם ישראל הנודד וגולה מארצו. • וְתִרְדֹּף בְּאַף - תלחם. • כָּל צַר בָּהּ רָדָה - כל אויב שמצר לעם ישראל. • יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ - מתוך ברכת יוצר המאורות, לפני קריאת שמע: יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים...

Have more information? Found a mistake?