Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אגדלך / ר' אברהם אבן עזרא אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה וְאוֹדֶךָ בְּרָב פַּחַד וְאֵימָה בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאָכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֶדְמָה וְיָמָּה מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא |
|
פיוט קצר לכל עת מאת ר' אברהם אבן עזרא, ששמו הפרטי חתום בראשי הבתים. הפיוט אהוב ומוכר בקרב כל הקהילות. במקור ייעד אמנם ראב"ע את פיוטו כ'רשות' לקדיש (כפי שאפשר ללמוד מהשורה האחרונה של הפיוט) אולם בימינו הוא מושר בכל עת, במיוחד בשבתות ובעתות שמחה. |
|
• אֲגַדֶּלְךָ - המשורר מבקש לגדל ולרומם את שמו של הקב"ה בעולם. הפיוט פותח במילה 'אגדלך' ומסתיים במילה 'יתגדל', מילה הפותחת את הקדיש ומובילה את הפיוט אל ייעוד - 'רשות' לאמירת קדיש. |
| Title |
אגדלך / ספרד ירושלים / משה חבושה |
|---|---|
| Tradition |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| Melodic tradition |
אגדלך / ספרד ירושלים |
| מאפייני הקלטה -eng |
הקלטת שדה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Prayer Time |
אחר |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• אֲגַדֶּלְךָ - המשורר מבקש לגדל ולרומם את שמו של הקב"ה בעולם. הפיוט פותח במילה 'אגדלך' ומסתיים במילה 'יתגדל', מילה הפותחת את הקדיש ומובילה את הפיוט אל ייעוד - 'רשות' לאמירת קדיש.
• אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה - הקב"ה, הנותן נשמה באדם. על פי לשון הברכה הפותחת את ברכות השחר: אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה...אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת.
• בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ - בעומדי בתפילה לפניך.
• צוּר - כינוי לאל, מלשון חוזק.
• רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא - האל כביכול פרש את הרקיע בעולם באמצעות דיבור. נשען על מדרשי חז"ל ועל האמור בתהלים (לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם; ובירמיהו (י, יב): וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.
• וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה - הארץ יוסדה על לא כלום, ללא תשתיות ויסוד. על פי איוב (כו, ז): נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.
• הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ - שאלה רטורית - כיצד יוכל האדם יכול לחקור ולהבין את הקב"ה אשר יצר אותו.
• וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה - שאלה רטורית - האם יש כמו האל בכל קצוות העולם, במזרח (קֵדְמָה) ובמערב (יָמָּה).
• מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן - הקב"ה מהולל בדיבור ובשירה.
• אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹּל בְּחָכְמָה - הלשון על פי ברכת "אשר יצר": אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה...רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׁוֹת.
• וְיִתְגַּדַּל - חתימת הפיוט מקשרת את הפיוט לקדיש, הנפתח במילים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
• וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן - האל מתגדל בעם ישראל שהוא עם קדוש ועליון, על פי האמור בדברים (כו, יט): וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה'.
• וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא - המשפט הפותח את הקדיש, ומשמעותו - יתקדש שמו הגדול בעולם. הלשון היא ארמית, חתימת הפיוט מובילה אל יעודו - 'רשות' לחזן לומר את הקדיש.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
