Sign in with Google
Sign in with Facebook
אל הציפור
הנדל, נחמה |
Language:
שפה נוכחית
אל הצפור
Enlarge text Shrink text- Ethnographic Recording
-
מתוך:
- [יידיש]
- [1947-1966] Creators:
- רובין, רות (מקליט)
Play songs in order
-
01.
2:20די ווערבע
-
02.
לא ביום ולא בלילה
-
03.
1:54אל הצפור
-
04.
1:07עלי באר באר עלי וצקי מי פז
-
06.
ברכת עם
-
08.
1:16לא ביום ולא בלילה
-
10.
בין נהר פרת ונהר חדקל
-
12.
עלי באר באר עלי וצקי מי פז
-
14.
יש לי גן ובאר יש לי
-
16.
1:57איך האב א ברונעם אין מיין סאד
-
17.
1:39ים-ליד
-
19.
2:20זיי א שוץ מיר זיי א שוועסטער
Play songs in order
| שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַכִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי,מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה -הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת? וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּיכַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה -הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? -מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץבָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים -וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי! |
|
"אל הציפור" הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם. השיר פורסם בשנת 1891, כאשר היה המשורר בן 19. השיר כתוב במשקל מלעילי, בהתאם להגייה האשכנזית. נושא השיר הוא הגעגועים לארץ ישראל, כפי שתוארו בספרות היהודית לדורותיה ובהגות הציונית בת זמנו. השיר נפוץ בלחנים רבים. לראשונה הוקלט השיר בביצועו של מרדכי רוט בשנת 1934 ללחן של משה מילנר. אחד מהלחנים המוכרים ביותר הוא לחן עממי של שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע" ("בעמקי החורש"). לשיר זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים. |
| Title |
אל הצפור |
|---|---|
| Additional Titles |
אתחלתא: שלום רב שובך צפורה נחמדת [ביצוע מוקלט] |
| Performer |
רובין, רות |
| From |
[יידיש] |
| Creation Date |
[1947-1966] |
| Creators |
ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 רובין, רות 1906-2000 (מבצע, מקליט) |
| Note on Location and Date |
ניו יורק; 1963. |
| Genre |
Songs, Hebrew |
| Language |
heb |
| Duration |
00:01:54 |
| Notes |
From the Ruth Rubin collection of Jewish folksongs. |
| Shelf Number |
ZP 00024-102 |
| System Number |
990032489140205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
"אל הציפור" הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם. השיר פורסם בשנת 1891, כאשר היה המשורר בן 19. השיר כתוב במשקל מלעילי, בהתאם להגייה האשכנזית. נושא השיר הוא הגעגועים לארץ ישראל, כפי שתוארו בספרות היהודית לדורותיה ובהגות הציונית בת זמנו.
השיר נפוץ בלחנים רבים. לראשונה הוקלט השיר בביצועו של מרדכי רוט בשנת 1934 ללחן של משה מילנר. אחד מהלחנים המוכרים ביותר הוא לחן עממי של שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע" ("בעמקי החורש").
לשיר זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
Tags
Have more information? Found a mistake?
More perormances
אל הציפור
הנדל, נחמה
אל הציפור
הנדל, נחמה
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הציפור
טולדנו, אבי
אל הציפור
הנדל, נחמה
שלום רב שובך
אחיאל, רוני
אל הצפור
אשד, נגה; חוג זמר גורדון (תל אביב)
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הצפור
טל, מיכל
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הצפור
טל, מיכל
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הציפור
צאצאי מייסדי רחובות
אל הציפור
צאצאי מייסדי רחובות
אל הציפור
זמרשת, משתתפי האירוע
אל הציפור
אשד, נגה; זמרשת, משתתפי האירוע
אל הציפור
חקל, עמליה (ויולה); ברטמן (א.ש..ב..ל), לאה; מיכאלי, חנה
אל הצפור
הנדל, נחמה
אל הציפור
אחישר, חיים
אל הציפור
חדד, הראל
