Sign in with Google
Sign in with Facebook
ידיד נפש
לוי, מאיר | 1960
Language:
שפה נוכחית
| יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן / מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְיָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל / יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְכִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ / מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם. הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם / נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְאָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ / בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְאָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא / וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם. וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ / וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְכִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף / לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְאָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי / חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם. הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב / עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְתָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְמַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד / וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם. |
|
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת. הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה. לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של רחמים עמר, מוזיקאי, מלחין ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20. ניתן לומר שלחנו של עמר מיוחד בכך שכתוב כיצירה מוסיקלית מתוזמרת במשקל הייחודי של שלושה רבעים (וואלס). |
| Performer |
לוי, מאיר; שבת, תרצה; מקהלת שאו זמרה; התזמרת המזרחית שליד מדור למוסיקה מזרחית |
|---|---|
| Creation Date |
1961 |
| Creators |
עמר, רחמים 1898-1975 (מלחין) לוי, מאיר (מנצח, מבצע) שבת, תרצה (מבצע) מקהלת שאו זמרה (מבצע) התזמרת המזרחית שליד מדור למוסיקה מזרחית (מבצע) |
| Note on Location and Date |
6/12/61. ירושלים. |
| Genre |
Musical traditions (Jewish), Sephardi Piyyutim |
| Language |
heb |
| Duration |
00:03:15 |
| Notes |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. מסורת: ספרדים |
| Note on Participants |
מקהלת "שאו זמרה" בנצוח מאיר לוי בלווי התז' המזרחית שליד מדור למוסיקה מזרחית סולנית תרז שבת. |
| Shelf Number |
MCD-0062 - 12 |
| System Number |
990027246230205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת.
הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה.
לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של רחמים עמר, מוזיקאי, מלחין ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20. ניתן לומר שלחנו של עמר מיוחד בכך שכתוב כיצירה מוסיקלית מתוזמרת במשקל הייחודי של שלושה רבעים (וואלס).
Tags
Have more information? Found a mistake?
More perormances
ידיד נפש
לוי, מאיר
ידיד נפש
לוי, מאיר; שבת, תרצה; מקהלת שאו זמרה
