Abba Sabra, 15th century
Enlarge text Shrink text-
Personality
|
System number
987007400999405171
-
Save successfulThe item can be found in your Personal ZoneשגיאהLog in to your account to save
Information for Authority record
Name (Hebrew)
אבא צברה, פעל במאה ה-15
Name (Latin)
Abba Sabra, 15th century
Start period
15
Gender
male
MARC
MARC
Other Identifiers
Wikidata:
Q4663661
Sources of Information
- t.p. (Adgar) p. 11 (named Adgar, variants: Aedgar, Edgardus, Eadgardus; called William or Guillaume; clergyman ( (" (fl. c. 1450) was an Ethiopian Orthodox monk, and the teacher of the children of Emperor Zara Yaqob of Ethiopia. Abba Sabra tried to convert the Beta Israel (Ethiopian Jews), but was instead converted by them to Judaism. He is best known for introducing monasticism to the Beta Israel, and the tradition of Jewish monks continued down the centuries until the Great Famine of the 1890s decimated their monasteries in Lay Armachiho. He then later converted the son of king Zara Yaqob, Saga-Amlak, who adopted the religious name Abba Saga. Later Abba Sabra and Abba Saga established a separate kingdom in modern day Ethiopia in which Jews were not persecuted") )
- "אבא צברה היה מלקוסה (נזיר יהודי) שחי במהלך המאה ה-15, אחד מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל ומן המנהיגים הרוחניים הבולטים שפעלו לאיחוד קהילת ביתא ישראל ושימור יהדותה. במסורת ביתא ישראל נודע כאבי הנזירים האתיופים היהודים וכמחייה ומחדש של היהדות החבשית... צברה נולד בסאמיאן ביידה למשפחת יוסף וסכמת, שהשתייכה לשושלת המלוכה של יהודי אתיופיה (שושלת הגדעונים), בתקופה בה האימפריה האתיופית נשלטה על ידי הקיסר זרע יעקב." --
- "עם התדרדרות היחסים בין היהודים לנוצרים באימפריה, ובעקבות חלום אשר ציווה אותו לעבוד את ה', הקדיש עצמו צברה לעבודת האלוהים והפך לנזיר. כנזיר פעל צברה לשימור יהדות ביתא ישראל וזכה למעמד מכובד בקרב הקהילה. בפרוץ מרד ציפורה, שהתחולל כאשר צבא הקיסר פלש לשטחי ביתא ישראל המערביים, חבר צברה למורדים, למרות היותו איש דת. המרד שעליו פיקד המלך גדעון החמישי כשל, ובמהלכו רבים ממנהיגי היהודים, וביניהם צברה, נפלו בשבי." --
- "צברה נכלא, יחד עם שבויים אחרים בכלא, במחוז שאווה, שהיה נתון תחת פיקודו של יורש העצר לשעבר, אסקל, בנו של הקיסר מאשתו היהודייה ציון ציפורה. אסקל, שנכח בעת רציחתה של אמו על ידי אביו ונטר לו טינה מאז, פנה לצברה ושכנע אותו להימלט עמו כל עוד הקיסר טרוד בלחימה בדרום נגד סולטנות אדאל. השניים נמלטו יחדיו מהכלא וחיו ביערות עד הגיעם לאזורי היישוב היהודיים. מכיוון שהיו מבוקשים, נדדו שניהם בין הכפרים היהודיים, כשצברה מקים באלו בתי כנסת. לפי מסורת קהילת ביתא ישראל, האזורים בהם הקים בתי כנסת הם: סאמיאן, קווארה, צ'ילגה, דאמבייה, וולקיט, תיגראי וגוג'אם" --
- "צברה שב בתקופה זו לפעילות הדתית הראשונית שבה החל, ומתוך ערנות לריבוי המנהגים ולאיום הנצרות על היהדות ורצון לאחד את הקהילה ולהבדילה מן הנצרות, קבע גם נוסח תפילה אחיד לכל הקהילות היהודיות באתיופיה והוציא פסקי הלכה חדשים. בין פסקי ההלכה החריגים (ביחס למקובל בהלכה הרבנית) של צברה נמנים "האיסור על נגיעה בגוי (אטנקון)" ו"שבת דוחה פיקוח נפש", שהבדילו את ביתא ישראל עוד יותר מקהילות יהודיות אחרות בגולה. צברה חיבר גם את ספר ההלכה 'מצוות השבת' (תאזזה שנבת), כאשר בכך חרג ממסורת איסור העלאת דברים שבע"פ על הכתב, שייחדה את ביתא ישראל מכלל קהילות היהדות מאות שנים. בפעילויותיו השונות עלה בידו של אבא צברה להניח תשתית הלכתית, שאיחדה את קהילת ביתא ישראל, חיזקה אותה והנחתה אותה גם לאחר מותו." -- ( ("בין פעולותיו הבולטות של צברה נמנים: ייסוד הוהארואה - מרכז הנזירים קביעת נוסח תפילה אחיד קביעת הלכת האטאנקון ("אל תיגע בי") חיבור ספר ההלכה תאזזה שנבת ("מצוות השבת") חיבור דרסנא אברהם וושרה בגבץ ("דרשת אברהם ושרה במצרים") פיתוח משמעותי של שירת הקודש של הקהילה, שכלל הלחנת כמה מתפילות העדה וכתיבת כמה ספרים ליטורגים. אבא צברה נקבר כפי הנראה בווארה, הנמצאת סמוך לסאמיאן, לצד חברו אבא צאגה, כינויו המסורתי של אסקל. משך דורות שימש מקום קבורתם מוקד לעלייה לרגל. "בית הכנסת אבונה אבא צברה" שבעיר באר שבע נקרא על שם אבא צברה.") )