Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃ בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל־תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל־יַעֲבָר־פִּי׃ לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ׃ תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל־נָמוֹטּוּ פְעָמָי׃ אֲנִי־קְרָאתִיךָ כִי־תַעֲנֵנִי אֵל הַט־אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃ הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ׃ שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃ חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃ אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ׃ דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים׃ קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ׃ מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם׃ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור זה הוא תפילתו של השב בתשובה, שזנח את דרכו הרעה והתמרק בייסורים ועתה הוא מוקף באויבים – שמפגיעתם הרעה הוא מבקש מהאל ישועה והצלה. המזמור נחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון מבקש המשורר שתפילתו תתקבל, בחלק השני הוא מוסיף לבקש עך כל ומספר על רִשעת אויביו, ובחלק השלישי הוא שוטח את שלוש בקשותיו: הצלה מאויביו, חלק טוב בעולם הזה וחלק טוב בעולם הבא. אמירת המזמור נהוגה בתפילת שחרית ביום כיפור לפי מנהג הספרדים, והיא נהוגה גם אצל מיעוט מהספרדים, בעיקר יוצאי מרוקו ותורכיה, בתפילת מנחה של שבת פרשת שופטים (במקום מזמור הללויה אודה ה' בכל לבב), מזמור זה הוא גם משבעת המזמורים שמקובל לומר בטקס האזכרה על קברו של הנפטר הן לפי מנהג הספרדים והן לפי מנהג האשכנזים. |
|
• (א) תְּפִלָּה לְדָוִד. שִׁמְעָה ה' את דברי שנאמרים בצֶדֶק, ביושר ובכנות, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, נעימת תפילתי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי הנאמרת בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. בַּקשתי: (ב) מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא לאור, כי במשפט זה יתברר צדקי, ואיוושע. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה, יראו מֵישָׁרִים, אמת, אף אם אני אכן אשם בדבר כלשהו. המשפט הזה איננו רק משפט המעשה אלא אף משפט המחשבה והרצונות - (ג) בָּחַנְתָּ לִבִּי; פָּקַדְתָּ, בדקת את לבי גם בלַּיְלָה; צְרַפְתַּנִי, חיפשת בי סיגים כדרך שעושה הצורף, אך בַל תִּמְצָא; גם אם זַמֹּתִי, עלה בלבי רעיון והרהור שאינו ראוי,[1] בַּל יַעֲבָר פִּי, לא אמרתי דברים אלו בפי בוודאי. (ד) באשר לִפְעֻלּוֹת אָדָם, אותם דברים שאני עושה בעולם כאחד האדם, אני פועל בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, כפי שאתה מצווה עלי; אֲנִי שָׁמַרְתִּי מלהגיע לאָרְחוֹת, דרכי פָּרִיץ, רשע, פורץ גדר. (ה) תָּמֹךְ, תמכתי אֲשֻׁרַי, רגלַי ופסיעותי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בדרכים שסללת, בַּל, לא נָמוֹטּוּ, כשלו פְעָמָי, צעדי. (ו) אֲנִי קְרָאתִיךָ בתקווה כִי תַעֲנֵנִי, אֵל, ובידך לעזרני. הַט אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי. (ז) הַפְלֵה, הכר לי את חֲסָדֶיךָ, אתה המוֹשִׁיעַ את החוֹסִים בך מִפני מִתְקוֹמְמִים, מהמורדים בך שהם אויבי, והחזיקני בִּימִינֶךָ. (ח) שָׁמְרֵנִי כְּמו ששומרים אִישׁוֹן בַּת עָיִן, את בָּבת העין, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי (ט) מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ, אשר שַׁדּוּנִי, שודדים אותי, מפני אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ אשר יַקִּיפוּ עָלָי, הסובבים אותי במצור. (י) אלו הם אנשים תקיפים שחֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, שומנם מקיף את גופם, אנשים עשירים השקועים בהנאותיהם ואטומים; פִּימוֹ, בפיהם דִּבְּרוּ בְגֵאוּת. (יא) אַשֻּׁרֵנוּ, אני רואה את האויב[2] - עַתָּה סְבָבוּנוּ, הנה הם מכתרים אותנו. את עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת, הם מפנים בָּאָרֶץ לחפש אחר קרבנות ולתפסם. (יב) דִּמְיֹנוֹ - האויב בעיני כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף, המשתוקק לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים ואורב לטרפו. (יג) קוּמָה, ה', קַדְּמָה פָנָיו במלחמה, הַכְרִיעֵהוּ, נצח אותו, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע בחַרְבֶּךָ. (יד) הצל את נפשי מהרשע להיות מִמְתִים, מאנשים שתחת יָדְךָ והשגחתך, ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, מאנשי העולם שחֶלְקָם בַּחַיִּים, ושמצְפוּנְךָ, מאוצרותיך הצפונים תְּמַלֵּא בִטְנָם. אנשים צדיקים אלו - לא רק הם עצמם ישבעו אלא גם יִשְׂבְּעוּ הבָנִים שלהם, וְהִנִּיחוּ את יִתְרָם, מה שייוותר להם לְעוֹלְלֵיהֶם. תפילה-תקווה אישית לסיום: (טו) אֲנִי בְּצֶדֶק, באמת, אל נכון אֶחֱזֶה, אראה את פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, גם בזמן העֵרוּת, כדרך הנביאים, את תְּמוּנָתֶךָ.
[1] לפי הצעה זו זַמֹּתִי מלשון מזימה - הרהורַי או הרהורים. ויש מפרשים זַמֹּתִי - חסמתי את פי מעבוֹר בו דבר רע. [2] יש מפרשים: אַשֻּׁרֵנו - בכל אשר נלך.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים יז: תפלה לדוד שמעה ה' צדק |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) תְּפִלָּה לְדָוִד.
שִׁמְעָה ה' את דברי שנאמרים בצֶדֶק, ביושר ובכנות, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, נעימת תפילתי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי הנאמרת בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. בַּקשתי: (ב) מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא לאור, כי במשפט זה יתברר צדקי, ואיוושע. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה, יראו מֵישָׁרִים, אמת, אף אם אני אכן אשם בדבר כלשהו. המשפט הזה איננו רק משפט המעשה אלא אף משפט המחשבה והרצונות - (ג) בָּחַנְתָּ לִבִּי; פָּקַדְתָּ, בדקת את לבי גם בלַּיְלָה; צְרַפְתַּנִי, חיפשת בי סיגים כדרך שעושה הצורף, אך בַל תִּמְצָא; גם אם זַמֹּתִי, עלה בלבי רעיון והרהור שאינו ראוי,[1] בַּל יַעֲבָר פִּי, לא אמרתי דברים אלו בפי בוודאי. (ד) באשר לִפְעֻלּוֹת אָדָם, אותם דברים שאני עושה בעולם כאחד האדם, אני פועל בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, כפי שאתה מצווה עלי; אֲנִי שָׁמַרְתִּי מלהגיע לאָרְחוֹת, דרכי פָּרִיץ, רשע, פורץ גדר. (ה) תָּמֹךְ, תמכתי אֲשֻׁרַי, רגלַי ופסיעותי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בדרכים שסללת, בַּל, לא נָמוֹטּוּ, כשלו פְעָמָי, צעדי.
(ו) אֲנִי קְרָאתִיךָ בתקווה כִי תַעֲנֵנִי, אֵל, ובידך לעזרני. הַט אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי. (ז) הַפְלֵה, הכר לי את חֲסָדֶיךָ, אתה המוֹשִׁיעַ את החוֹסִים בך מִפני מִתְקוֹמְמִים, מהמורדים בך שהם אויבי, והחזיקני בִּימִינֶךָ. (ח) שָׁמְרֵנִי כְּמו ששומרים אִישׁוֹן בַּת עָיִן, את בָּבת העין, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי (ט) מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ, אשר שַׁדּוּנִי, שודדים אותי, מפני אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ אשר יַקִּיפוּ עָלָי, הסובבים אותי במצור. (י) אלו הם אנשים תקיפים שחֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, שומנם מקיף את גופם, אנשים עשירים השקועים בהנאותיהם ואטומים; פִּימוֹ, בפיהם דִּבְּרוּ בְגֵאוּת. (יא) אַשֻּׁרֵנוּ, אני רואה את האויב[2] - עַתָּה סְבָבוּנוּ, הנה הם מכתרים אותנו. את עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת, הם מפנים בָּאָרֶץ לחפש אחר קרבנות ולתפסם. (יב) דִּמְיֹנוֹ - האויב בעיני כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף, המשתוקק לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים ואורב לטרפו. (יג) קוּמָה, ה', קַדְּמָה פָנָיו במלחמה, הַכְרִיעֵהוּ, נצח אותו, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע בחַרְבֶּךָ. (יד) הצל את נפשי מהרשע להיות מִמְתִים, מאנשים שתחת יָדְךָ והשגחתך, ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, מאנשי העולם שחֶלְקָם בַּחַיִּים, ושמצְפוּנְךָ, מאוצרותיך הצפונים תְּמַלֵּא בִטְנָם. אנשים צדיקים אלו - לא רק הם עצמם ישבעו אלא גם יִשְׂבְּעוּ הבָנִים שלהם, וְהִנִּיחוּ את יִתְרָם, מה שייוותר להם לְעוֹלְלֵיהֶם.
תפילה-תקווה אישית לסיום: (טו) אֲנִי בְּצֶדֶק, באמת, אל נכון אֶחֱזֶה, אראה את פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, גם בזמן העֵרוּת, כדרך הנביאים, את תְּמוּנָתֶךָ.
[1] לפי הצעה זו זַמֹּתִי מלשון מזימה - הרהורַי או הרהורים. ויש מפרשים זַמֹּתִי - חסמתי את פי מעבוֹר בו דבר רע.
[2] יש מפרשים: אַשֻּׁרֵנו - בכל אשר נלך.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
