audio items
snunit
Back to search results

אשרי עין ראתה כהן

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו תימן - כלל תימן תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו תימן - כלל תימן תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים כהן
  • 3.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 4.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title אשרי עין ראתה כהן
Cycle of the Year יום כיפור;ימים נוראים
Prayer Time מוסף
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אַשְׁרֵי עַיִן – מאושרת העין, כלומר: מאושר האדם שזכה וראה בעבודת בית המקדש בתפארתו. העין היא מטונימיה לאדם בכללותו.
    • רָאֲתָה כָל־אֵלֶּה – כל סדר עבודת יום הכיפורים שפורט קודם לכן, ושיאו – מחילת עוונותיהם של עם ישראל.
    • הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ – בשומענו על עבודה זאת אנו נעצבים ונפשנו כואבת, שהרי בית המקדש חרב וסדר העבודה אינו מתקיים בו.
    • עֲטֶרֶת – כתר.
    • וְהוֹד עוֹטֶה כְּאַדֶּרֶת – לובש הוד והדר כאילו היו מעיל. אולי על פי תהלים (ק"ד, א'-ב'): "הוד והדר לבשת, עוטה אור כשלמה...".
    • בְּפָנִים קִלְקַל – בפנים זכות ומאירות. ע"פ קהלת (י, י): "והוא לא פנים קלקל".
    • וְאֹרַח לְפָנָיו מְסֻקָּל – הולך בדרך ישרה ונקייה ממכשולים.
    • לֹא נָקָל – מכובד, לא מבוזה.
    • לָבוּשׁ חֹשֶׁן לְכַפֵּר עַל כָּל־מִשְׁפָּט מְעֻקָּל – על פי מדרש חז"ל (מובא בגמרא בזבחים (פח, ע"ב, ובערכין טז, ע"א), החושן בא לכפר על עבירות הקשורות בעיוות הדין. החושן נקשר למשפט כבר בכינוי המקראי שלו: "חושן משפט" (שמות כח, טו).
    • כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה – מאיר כאור השמש ההולך ומתגבר. ע"פ שופטים (ה, לא): "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
    • לִצְפִירַת תִּפְאָרָה – ע"פ ישעיה (כח, ה): "ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה". בהקשר המקראי המקורי הכוונה היא: כתר, נזר מפואר. הכהן הגדול אכן לבש מצנפת מפוארת ויקרה. אולם בהקשר שבו הוצב הביטוי הזה בפיוט, ניתן לפרש אותו בכמה דרכים: הכהן עולה בצורה מלאה תפארת וכבוד לבית המקדש; הכהן עולה לבית המקדש, המפואר ויקר ככתר; או לחילופין, ב'לשון נופל על לשון' – עולה למקדש בבוקר ('צפירה' משמעותה לא רק כתר, אלא גם בוקר. הבנה זו של המילה 'צפירה' קיימת בשירה העברית בספרד).
    • לָבוּשׁ אֵפוֹד לְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה – על פי מדרשי חז"ל שנזכרו לעיל, האפוד מכפר על עבודה זרה. אפוד אכן מופיע במקרא בהקשר לעבודה זרה, למשל בפרשת מיכיהו – "ויעש אפוד ותרפים" (שופטים יז ה). וְהוּא בְּסוֹד הָמוֹן רַבָּה – מוקף ומלווה בקהל גדול.
    • לַבָּה – להבה, אש.
    • בְּאוֹם נְקִיּוּת מְרֻבָּה – באומה שבניה נקיים מאוד מעוון.
    • לָבוּשׁ כֻּתֹּנֶת לְכַפֵּר עַל דָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ־בָּהּ – על פי מדרשי חז"ל שהזכרנו לעיל, מכפרת הכותונת שלובש הכהן הגדול על עבירות של שפיכות דמים.
    • דָגוּל בְּסוֹד הָרוּחַ – מרומם, ואשר שורה עליו רוח הקודש.
    • סָרוּחַ – משוך, מתפשט.
    • לָבוּשׁ מִצְנֶפֶת לְכַפֵּר עַל גַּסּוּת הָרוּחַ – על פי מדרשי חז"ל שנזכרו לעיל, המצנפת מכפרת על עבירות הקשורות בגסות הרוח.
    • אַבְנֵט בַּחֲגוֹרוֹ – כשהוא חוגר אבנט; חגורה.
    • וְעַל הָעֲרָיוֹת לְכַפֵּר מִכְנְסֵי־בַד עַל בְּשָׂרוֹ – מכנסי הבד שלובש הכהן הגדול מכפרים, ע"פ מדרש חז"ל שהזכרנו, על עבירות הקשורות בגילוי עריות.
    • מֵשִׁיב אֲמָרִים נְכוֹנִים – מורה לעם כהלכה.
    • מְעִיל עַל לָשׁוֹן רְמִיָּה, וְצִיץ עַל עַזֵּי פָנִים – ע"פ מדרשי חז"ל, המעיל מכפר על עבירות של לשון הרע, וציץ נזר הקודש על עזות פנים.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject