Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
קריאת שמע – ויאמר / דברים יא וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם |
|
פרשת ציצית היא הפרשיה השלישית והאחרונה בסדר ברכות קריאת שמע, על אף שהיא מופיעה בתורה לפניהן (פרשת ציצית מופיעה בספר במדבר ושתי הפרשיות הראשונות בספר דברים). היא נאמרת בתפילה לאחריהן משום שהיא נוספה לתפילה בתקופה מאוחרת יותר. כבר במשנה ישנה התייחסות לשתי הפרשיות הראשונות כיחידה אחת (מנחות ג, ז), ואילו פרשת ציצית מוזכרת כנספח להן רק בדור החמישי של האמוראים, במאה הרביעית לספירה (בבלי ברכות יב, ע"ב). יתכן שהסיבה לכך שפרשת ציצית נוספה מאוחר יותר היא שחכמים קבעו שהחיוב ללבוש בגד עם ציציות חל רק על בגד בן ארבע כנפות. בשלב מסוים כבר לא לבשו בגדים כאלה וממילא לא לבשו ציצית. הפתרון היה להמציא בגד עם ציציות שישתמשו בו רק בשעת התפילה, ומכיוון שהחלו להשתמש בו היה צורך להתייחס לפריט החדש בתפילה. המשותף לכל שלוש הפרשיות הוא שהן עוסקות בזכירת וקיום כל המצוות, אלא שלשתי הראשונות אלמנט משותף נוסף והוא הרצף העוסק בשינון המצוות, לימוד הבנים, האות על היד (תפלין) ועל קביעת מזוזה. לכן נכללו שתי אלה כצמד גם בקלף שבתוך המזוזות והתפלין. פרשת ציצית עוסקת במצוות הציצית שאינה קשורה ישירות לתפילה, אלא מוסברת כאמצעי המזכיר לאדם את כל המצוות: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשיתֶם אֹתָם. הקשר שבין הציצית לזכירת המצוות הביא להתפתחות מנהגים המדגישים נקודה זו. יש כאלה האוחזים ביד ימין את הציציות של הטלית ומנשקים אותן בכל פעם שמוזכרת המילה 'צִיצִת'. יש כאלה המעבירים את הציציות על העיניים או גם מנשקים אותן כשאומרים את המלים 'וּרְאִיתֶם אותו' ו'עֵינֵיכֶם'. נראה שהמנהג התפתח משום שהזכירה, כמו גם ההימנעות מלתור ולהיסחף אחרי רצון הלב ומה שהעיניים רואות, הם מושגים אבסטרקטיים והיה רצון לעגן אותם בפעולה פיזית. הטעם להלכה אינו ברור אולם במזרח הקרוב העתיק היה נהוג לאמת את דברי הנביא על ידי כריתת ציצית בגדו ושליחתה למומחי נבואה (נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, משה ענבר, עמ' 47). ניתן אם כן להניח שהציציות על כנפי הבגד היוו מעין הכרזת אמונה לאומות העולם: אני מאמין בנבואת משה ואם אתם רוצים לבדוק את אמיתות הנבואה בואו וקחו לכם כנף ציצית מבגדי. לכן אולי קושרת התורה את לבישת הבגד המצוייץ לתזכורת לאמיתותה של התורה: וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. |
| • צִיצִת – חוטים לא ארוגים מהבגד הנקשרים לארבע קצותיו של הבגד. בדומה לזה מכונות כך שערות הראש כמו וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רָאשִׁי (יחזקאל ח, ג). • הַכָּנָף – קצות הבגד. • פְּתִיל תְּכֵלֶת – חוט צבוע בצבע תכלת. תכלת בלשון המקרא היא כנראה גוון בין ירוק לכחול. • תָתוּרוּ – במשמעות של לשוטט, לסייר, כמו בציווי של ה' למשה על שליחת המרגלים :שְׁלַח–לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת–אֶרֶץ כְּנַעַן (במדבר יג, ב). • וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם – אל תלכו אחרי תשוקת הלב ומראה העיניים, אל תיתנו להם להוליך אתכם למקומות אסורים. • זֹנִים – עושים מעשה בגידה. זנות היא יצירת קשר עם תחליף לדבר האמיתי, היישום הנפוץ הוא ביחסי זוגיות. אתם מחליפים את הנאמנות לה' באלהים אחרים, מושאי תשוקת הלב ומראה העיניים. • וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלהֵיכֶם – התמסרות לאלהים בלבד ופרישה מקשר כלשהו לאלהים אחרים. קדושה היא קשר ייחודי, הנבנה על ידי פרישה מקשר אחר. |
| Title |
קריאת שמע - פרשת ציצית |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת |
| Prayer Time |
ערבית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
