Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
ישראל בחירי אל / ר' יהודה הלוי יִשְׂרָאֵל בְּחִירֵי אֵל עֲבָדֶיךָ וְעֵדֶיךָ בְּשִׂיחָתָם וּמִלָּתָם מְהַלְלִים שֵׁם כְּבוֹדֶךָ מִתְאַוִּים וּמְחַוִּים תְּהִלָּתְךָ וְהוֹדֶךָ גָּדַלְתָּ מְּאֹד אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ הֵיךְ יוּכָל אֱנוֹשׁ סָכָל לְחַוּוֹת אֶת הֲדָרֶךָ וְנִפְלֵאתָ וְנַעֲלֵיתָ וְעַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ וּשְׂרָפִים מַקִּיפִים אֶת כִּסֵּא יְקָרֶךָ וּבִגְבוּרָה וְתִפְאָרָה תְּכַלְכֵּל אֶת יְצוּרֶיךָ לְךָ הַכֹּל וְעֵינֵי כֹל מְיַחֲלוֹת רֹב חֲסָדֶיךָ וְאִם אָנִי אֱנוֹשׁ עָנִי וְנִבְזֶה וּשְׁפַל רוּחַ בְּלִי חָכְמָה וְאֵין עָצְמָה וְאֵין אוֹנִים וְאֵין כֹּחַ חֲדַל יֹשֶׁר מְעַט כֹּשֶׁר אֲבָל נִסְמָךְ וּבָטוּחַ לְהוֹדוֹת לָךְ כְּרֹב גָּדְלָךְ רְצֵה שִׂיחִי כְּנִיחוֹחַ אֵל אֶחָד בְּלִי כַחַד אֲבָרֵךְ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ דְּרָכֶיךָ וְחֻקֶּיךָ הֲבִינֵנִי וְחָנֵּנִי וְחֹן נִכְסָף כְּדַל עַל סַף לְךָ יִקְרָא צוּר פְּדֵנִי רְעֵה אוֹתִי עֲדֵי מוֹתִי וּמֵאַשְׁפּוֹת הֲרִימֵנִי זְכֹר אַהְבָה מְאֹד רַבָּה אֲשֶׁר מֵאָז אֲהַבְתָּנִי וְהֵטִיבָה וְהָשִׁיבָה לְצִיּוֹן נִין עֲבָדֶיךָ הֲדָפוּנִי הֲלָמוּנִי בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל זֶה טוֹרֵף וְזֶה מְחָרֵף וְזֶה מוֹאֵס וְזֶה גוֹעֵל הַשְׁפִּילֵם וְהַפִּילֵם כְּמוֹ סִיסְרָא בְּיַד יָעֵל וְהָשֵׁב אֵל אֶל אֲרִיאֵל מְגֹרָשָׁה וְתִבָּעֵל וְעָזְרֵנִי וְשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם בְּחַסְדֶּךָ |
|
פיוט לר' יהודה הלוי, שייעודו המקורי הוא רשות לקדיש לשמיני עצרת. בימינו מושר הפיוט רק בקרב בני תימן, המשוררים אותו בתפילת שחרית של יום הכיפורים. נוסח הגרסה המושרת שונה במקצת מן הנוסח המובא כאן בדף הפיוט. בפתיחת השיר מתואר מעמד התפילה, שחלק חשוב בתוכו הוא השבח וההלל שנותן המתפלל לאל על גדלותו ועל חסדיו. גדולתו של האל ועליונותו נזכרות לאורך כל הפיוט בטור החוזר: "גָּדַלְתָּ מְּאֹד, אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ". תכף לפתיחה הזאת המשורר מעלה שאלה ותמיהה: איך ייתכן שהאדם השפל, העשוי כולו חומר ודעתו צרה ומוגבלת, ידבר בשבחו של הכול-יכול? כיצד מסוגל הנברא שנפשו מסואבת בחטא לעמוד מול הבורא? את התמיהה הזאת, הממעיטה בערך העצמי של האדם, כותב המשורר בלשון יחיד, כמדבר בעד עצמו. ואולם אין ספק שכוונתו לעורר את התמיהה אצל כל אדם ואדם. המִפנה בשיר מתחולל בטור הזה: "חֲדַל יֹשֶׁר, מְעַט כֹּשֶׁר, אֲבָל נִסְמָךְ וּבָטוּחַ". האדם אמנם חדל אישים, אבל הוא נסמך ונעזר בחסדי האל. הרשות לשבח את האל והזכות לעמוד ולהתפלל לפניו באות מהאל עצמו. מכוח ההבנה הזאת השיר לובש סגנון של בקשה – להיטיב עם המשורר, לחון אותו בדעת, להצילו מיד אויביו ולקרב את הגאולה. הפיוט בנוי על דרך פיוטים אחרים של ר' יהודה הלוי (כגון הפיוט המפורסם 'יה שמך ארוממך') – כל טור פותח בשתי צלעיות קצרות בנות שלוש הברות דקדוקיות כל אחת החורזות זו את זו, ולאחריהן צלעית ארוכה – בת שש הברות דקדוקיות – החותמת בחרוז המשותף לטורים המרכיבים כל מחרוזת ומחרוזת. |
| • יִשְׂרָאֵל בְּחִירֵי אֵל, עֲבָדֶיךָ – שנאמר בהם בישעיהו סה, ט "וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ–שָׁמָּה". • וְעֵדֶיךָ – שאתה הוא האל, על–פי ישעיה מג,י "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' [...] לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא". • בְּשִׂיחָתָם וּמִלָּתָם – בתפילתם, על–פי התלמוד הבבלי, ברכות כו ע"ב "ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר 'תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' (תהלים קב,א)". • מְהַלְלִים שֵׁם כְּבוֹדֶךָ – על פי דברי דוד בדברי הימים א, כט יג "וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ". • מִתְאַוִּים – נכספים. • וּמְחַוִּים – אומרים, מודיעים, על דרך הפסוק בתהלים יט, ג "וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת". • גָּדַלְתָּ מְּאֹד – על–פי תהלים קד,א "ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד". • אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ – פסוק הוא בנחמיה ט,ו. • הֵיךְ יוּכַל לְחַוּוֹת – איך יוכל להביע, לספר, על דרך האמור בדניאל י, יז "וְהֵיךְ יוּכַל עֶבֶד אֲדֹנִי זֶה לְדַבֵּר...". • וְנִפְלֵאתָ – אתה סתום, בלתי נודע, כמו בשופטים יג,יח "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶּלִאי". • וְעַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ – לא תראה אותך, על–פי איוב כד,טו "לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן". • וּשְׂרָפִים מַקִּיפִים אֶת כִּסֵּא יְקָרֶךָ – על–פי המתואר בהקדשת ישעיהו לנביא "וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל–כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא... שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ..." (ישעיהו ו, א–ב). • תְּכַלְכֵּל – זן ומפרנס. • מְיַחֲלוֹת – מקוות. • אֱנוֹשׁ – אדם. • וְאֵין עָצְמָה וְאֵין אוֹנִים וְאֵין כֹּחַ – על–פי ישעיה מ,כט "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה". • חֲדַל יֹשֶׁר – אין בי מעשים טובים וישרים. • כֹּשֶׁר – יושר, כשרוּת. • אֲבָל נִסְמָךְ וּבָטוּחַ – סומך עליך ובוטח בך, על–פי תהלים קיב,ז–ח "נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא". • כְּרֹב גָּדְלָךְ – הרבה, כאשר גדולתך רבה. על–פי תהלים קנ,ב "הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ". • רְצֵה שִׂיחִי – תפילתי תתקבל לפניך ברצון, על דרך האמור בתהלים קד,לד "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי". • כְּנִיחוֹחַ – כמו ריח הקרבנות, על פי התפיסה שהתפילה היא תחליף לעבודת הקרבנות. • אֵל אֶחָד בְּלִי כַחַד – אין מכחד ומכחיש את אחדות האל. • דְּרָכֶיךָ וְחֻקֶּיךָ – על–פי דברים כו,יז "וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו". • הֲבִינֵנִי – תן בי בינה להבין. • וְחָנֵּנִי – תן בי דעת. • רְעֵה – הנהֵג, הובֵל. • וּמֵאַשְׁפּוֹת הֲרִימֵנִי – על–פי תהלים קיג,ז "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן". • זְכֹר אַהְבָה מְאֹד רַבָּה – על–פי ירמיה ב,ב "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ". • וְיוֹם – וביום. • וְהֵטִיבָה וְהָשִׁיבָה לְצִיּוֹן – על–פי תהלים נא,כ "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָם". • נִין עֲבָדֶיךָ – עם ישראל. • הֲדָפוּנִי, הֲלָמוּנִי – מחצו והכו אותי, על-פי משלי כג, לה "הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי...". • בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל – כינוי לנוצרים ולערבים. • מְחָרֵף – מקלל. • גוֹעֵל – מואס, מתעב. • כְּמוֹ סִיסְרָא בְּיַד יָעֵל – כשם שיעל הרגה את סיסרא, ראו שופטים ד,יז-כא. • אֲרִיאֵל – כינוי לירושלים ולבית המקדש. • מְגֹרָשָׁה – עם ישראל, שנאמר בהם בשמות יב,לט "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם". • וְתִבָּעֵל – תבוא הגאולה, על–פי ישעיה סב,ד "כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל". • וְשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם – על–פי תהלים יח,מד "תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם". |
| Title |
ישראל בחירי אל |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום כיפור;ימים נוראים |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
