Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
איומתי תעורר הישנים / ר' שלום שבזי אֲיֻמָּתִי תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים לְהִתְלַמֵּד בְּסוֹד תּוֹרָה תְמִימָה לְפָנֶיהָ בְּנֵי מַעְלָה הֲמוֹנִים וְהִיא תָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירָה נְעִימָה שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים יְפַת עַיִן בְּזִיוָהּ תַּעֲצִימָה בְּחֵי נַפְשֵׁךְ צִפּוֹרֶת כְּרָמִים וְהַנְהִירִי לְאוֹר שִׂכְלִי כְּכִימָה זְמִירוֹת שִׁיר וְהַפְצָחַת רְנָנִים וְקוֹל הַלֵּל בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה יְחִידָה זַכְּכִי הָרַעֲיוֹנִים וְהַזְכִּירִי זְכוּת מֹשֶׁה רְחִימָא מְהֻדָּר בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיג לְכָל מַעְלוֹת בְּלִימָה שְׁכִינָה לָבְשָׁה שִׁבְעִים זְקֵנִים בְּקוֹל חֶזְיוֹן וְלָהֶם הֶחֱלִימָה תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים בְּסִינַי נִתְּנוּ לָנוּ בְּסִימָא אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים לְבַת נָדִיב וְלָהֶם חֵן תְּשִׂימָה תְּצַו שָׁלוֹם לְכָל זֶרַע אֱמוּנִים וּמַשְׁפַּעַת לְמִזְרָחָה וְיָמָּה אָנָּא |
|
שיר מסוג 'נַשִיד', שיר הפתיחה במסיבת שמחה. נהוג לשוררו בשבעת ימי המשתה של החתונה ויפה הוא אף לכל עת. שם מחברו, ר' שלום שבזי, חתום בראשי הטורים. הוא בנוי במשקל הרווח של שירי הנשיד – 'אַלְוַאפִר' – המרובה. השיר מדבר בשבח התורה ולומדיה. בחלק הראשון של השיר מתואר לימוד התורה היוצר הרמוניה בין העולמות העליונים והתחתונים: בעת שנשמע קול לומדי התורה השכינה ניצבת למול צבא מרום ופוצחת בקול שיר. השכינה גם מאירה את שכל הלומד. החלק השני של השיר מתאר את מעמד מתן תורה, המשולה לכלה שיש לה שני שושבינים – משה ואהרן. החיבור של שני חלקי השיר מסמל את הקשר בין העוסקים בתורה שבכל דור ודור ובין רגעי ההוד של קבלת התורה בהר סיני. קשר זה בא לביטוי במאמרי חז"ל רבים כגון זה (בבלי ברכות דף סג עמוד ב): 'חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני'. |
| • אֲיֻמָּתִי – כינוי לשכינה, על–פי שיר השירים ו,ד;י "אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת". • תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים וכו' – השכינה תעוררם לעסוק בתורה בלילה. על–פי תמיד לב ע"ב "כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו". • לְפָנֶיהָ – כנגד השכינה. • בְּנֵי מַעְלָה – המלאכים, הניזונים מזיו השכינה. על–פי שמות רבה לד,ד "אין מלאכי השרת ניזונין אלא מזיו השכינה". • שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים – צבאות השמים, הם הגלגלים המקיפים את העולם, נכונים להודות לאל ולשבחו, כדברי ספר הזוהר ח"ב קעג ע"א "כל אלה הכוכבים אשר מאירים ברקיע, כולם מודים ומשבחים לקב"ה כל זמן שהם נראים ברקיע". • יְפַת עַיִן – השכינה. • תַּעֲצִימָה – עצומה ומעולה היא מן השחקים והגלגלים. • צִפּוֹרֶת כְּרָמִים – כינוי לשכינה המזמרת ומשבחת לאל, על–פי שבת צ ע"ב. • וְהַנְהִירִי – והאירי, על דרך הארמית. • כְּכִימָה – שם כוכב. • וְהַפְצָחַת רְנָנִים – לפצוח בשירה, על–פי ישעיהו יד,ז "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה". • בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה – לפני הקב"ה. • יְחִידָה – המשורר פונה אל נפשו. • הָרַעֲיוֹנִים – המחשבות. • מֹשֶׁה רְחִימָא – משה הרחום, ונקרא כן על שם שריחם על הגדי שנתרחק מעדרו (שמות רבה ב,ב). • מְהֻדָּר – מקושט ומעוטר, חוזר אל משה רבנו כשעלה לקבל את התורה בהר סיני. • בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים – על–פי דברים ה,יט "מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל". • הִשִּׂיג – השגה שכלית, הבנה. • מַעְלוֹת בְּלִימָה – מעלות החכמה המופלגות (על–פי ספר יצירה פ"א). • לָבְשָׁה – שרתה על. • שִׁבְעִים זְקֵנִים – שעלו עם משה לקבל את התורה (שמות כד,ט). • חֶזְיוֹן – נבואה. • הֶחֱלִימָה – ניבאה להם בחלום. • תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים – על–פי נוסח "ישמח משה" בשחרית של שבת. • לֻחוֹת אֲבָנִים – לוחות הברית. • בְּסִימָא – בושם, על–פי המדרש בבבלי שבת פח ע"ב "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים". • אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים – בעת מתן תורה, שמתואר כחתונת ישראל והתורה. • לְבַת נָדִיב – לכלה, היא התורה, על–פי שיר השירים ז,ב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב". • תְּשִׂימָה – תשׂים. • זֶרַע אֱמוּנִים – ישראל, בני מאמינים. • וּמַשְׁפַּעַת – משפיעה טובה וברכה. • לְמִזְרָחָה וְיָמָּה – למזרח ולמערב, על כל העולם כולו. |
| Title |
איומתי תעורר הישנים |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
