audio items
snunit
Back to search results

אתה יצרת

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions אשכנז - יצירות חזנות מערב אירופה - הולנד
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions אשכנז - יצירות חזנות מערב אירופה - הולנד
  • 1.
    אשכנז - יצירות חזנות בן ציון קפוב-קגן
  • 2.
    אשכנז - יצירות חזנות דוד אולמן
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות חיים אדלר
  • 4.
    מערב אירופה - הולנד הנס בלומנדאל
Play songs in order
playerSongImg
Title אתה יצרת
Cycle of the Year ראש חודש;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם - הברכה מתחילה בבריאת העולם, שראשיתו בימים קדמונים, והיא עתידה להגיע משם, בדרך של שירשור, אל נושא הברכה. תופעה זו אופיינית לפיוטים קדומים רבים.
    • כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - הקב"ה שבת ממלאכת בריאת העולם ביום השביעי, כמתואר בבראשית (ב, א-ב): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. שביתת הקב"ה ממלאכתו ביום השביעי הפכה לימים לאחד הגורמים המעצבים את מצוות השבת - שביתת האדם ממלאכתו ביום השביעי, ככתוב למשל בשמות (כ, ט-י): וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
    • אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ - בחרת בנו להיות לך לעם באהבתך לנו, ולכן הענקת לנו את המצוות המקדשות אותנו לך, ומשכת אותנו לעבוד אותך. ככתוב בדברים (ז, ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים...
    • וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ - מאחר שבחרת בנו, אנו ידועים ומזוהים כעובדיך. מיוסד על דברים (כח, י): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.
    • וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה - מבריאת העולם, דרך בחירת ישראל, מגיעה הברכה למאורע שאותו היא מעטרת בתפילה: הקב"ה נתן לנו שבתות לנוח בהן וראשי חודשים לכפר בהם. תפיסת ראש חודש כיום של כפרה מקורה בדברי המשנה במסכת שבועות (פ"א מ"ד), שם מסכימים כל החכמים שאכן מטרת קרבן ראש חודש היא לכפר, אך חולקים בהגדרת הבעיה או החטא שלמענם נועד קרבן זה. יש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על חטאים שנעשו בבלי דעת, ושאפילו לא נודע לעושיהם שחטאו; יש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על אכילת מאכלים טמאים; ויש אומרים שקרבן ראש חודש מכפר על טומאת המקדש עצמו.
    • וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְגָלָה יְקָרֵנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ - הואיל וחטאנו לך, חרבה ירושלים, ובית המקדש חדל מפעילותו, והכבוד הרב שהונחל לנו על ידם נעלם באחת.
    • וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו - וגרוע מכל, שוב איננו יכולים להקריב לך קרבנות בבית המקדש.
    • מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ - בשל האויב ששלח ידו במקדש להרסו.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject