Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
קוראי ענג – ר' פרג'י שוואט קוֹרְאֵי עֹנֶג שִׁירוּ יַחְדָּיו שִׁיר מְנוּחַת חַי הָעוֹלָמִים יוֹם אֲשֶׁר כָּלוּ מַעֲבָדָיו בֵּרְכוֹ מִכָּל הַיָּמִים פַּאֲרוּ עַמִּי יוֹם שַׁבָּת הַמְּפֹאָר לִפְנֵי עֶלְיוֹן חֹק שְׁמִירָתוֹ בַל יֻשְׁבַּת מֵעֲשׂוֹתוֹ בִּלְתִּי רִפְיוֹן אִם יְדַעְתֶּם אַנְשֵׁי חִבַּת לֹא נְתָנוֹ שׁוֹכֵן חֶבְיוֹן לְזָרִים עוֹבְדֵי בִּלְעָדָיו הוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ לֹא תָמִים רַק אֲלֵיכֶם זֶרַע דּוֹדָיו עַם בְּחוֹתָמוֹ נֶחֱתָמִים רָם בְּקָרְאוֹ לִיקוּתִיאֵל לַעֲלוֹת אֵלָיו הָהָרָה אָז בְּעָמְדוֹ שָׁם לִפְנֵי אֵל שָׁת בְּרֹאשׁוֹ צִיץ וַעֲטָרָה וּלְעַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִלְּפָנָיו הוֹרִיד תּוֹרָה הַיְקָרָה מִכָּל מַחְמַדָּיו מִפְּנִינִים מִפָּז וּכְתָמִים מִשְׁפְּטֵי שַׁבָּת עִם סוֹדָיו עַל סְפָרֶיהָ נִרְשָׁמִים גַּם יְקוּתִיאֵל חָס וַיְצַוֶּה לְעַם מִדְבָּר הִנְהִיגָם תִּשְׁמְרוּ עַמִּי יוֹם נִרְצֶה מֵעֲשׂוֹת בּוֹ דֹפִי וּפְגָם הֵן מְקוֹשֵׁשׁ עֵת בּוֹ נִמְצָא בָּאֲבָנִים רָגוֹם נִרְגַּם כֵּן לְכָל עוֹבְרִים עַל פִּקּוּדָיו בָּאֲבָנִים יִהְיוּ נִרְגָּמִים רַק אֲשֶׁר יִשְׁמֹר מִצְעָדָיו יִשְׁמְרֵהוּ רָם עַל רָמִים יִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ הַיּוֹם הָעֲמֵלִים קִצְרֵי רוּחַ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אֵל אָיֹם מִשְׁפְּטֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ עַד יְמַהֵר לָכֶם פִּדְיוֹם גַּם דְּרוֹרִים וּפְקַח קוֹחַ רַחֲמָיו לֹא כָלוּ וַחֲסָדָיו לֹא לְעוֹלָם יִטֹּר לָאֲשָׁמִים יֶאֱסֹף עַמּוֹ צֹאן יָדָיו אֶל דְּבִירוֹ מִבֵּין עַמִּים |
|
פיוט משירת הבקשות במנהג מרוקו לפרשת וירא, שמחברו הוא ר' פרג'י שוואט, המשורר התוניסאי בן המאה ה-16, שחתם את שמו 'פרגי' בראשי הבתים. הפיוט עוסק בשבח השבת שניתנה לישראל בלבד, והוא רווי הדהודים ואזכורים מתוך תפילות השבת השונות. כפיוטי שבת רבים, מסתיים אף הפיוט הזה במשאלת גאולה, שחרור וקיבוץ גלויות. |
| • קוֹרְאֵי עֹנֶג – הפייטן פונה אל שומרי שבת המתענגים ביום זה. פנייה זו מבוססת על לשון ברכת קדושת השבת הנאמרת בתפילות השבת - יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עוֹנֶג, ונוסח זה נשען על הפסוק מישעיהו (נח, יג), הנאמר בקידוש של יום השבת במנהגים הספרדיים: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. • שִׁירוּ יַחְדָּיו שִׁיר מְנוּחַת חַי הָעוֹלָמִים – שירו לכבוד היום שבו שבת ונח הבורא. הלשון על דרך המשנה האחרונה במסכת תמיד (ז, ד) הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ... בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים (שם צב), מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. • יוֹם אֲשֶׁר כָּלוּ מַעֲבָדָיו – יום שבו נסתיימו מעשיו, כפי שנאמר בבראשית ב, א-ב: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. • בֵּרְכוֹ מִכָּל הַיָּמִים – כפי שאומרים בתפילת עמידה לליל שבת: אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ... וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים. • פַּאֲרוּ עַמִּי יוֹם שַׁבָּת הַמְּפֹאָר לִפְנֵי עֶלְיוֹן – את יום השבת, שאותו פיאר ה', פארו גם אתם, עמי. • חֹק שְׁמִירָתוֹ בַל יֻשְׁבַּת – אל תחדלו מלשמור את השבת. • מֵעֲשׂוֹתוֹ בִּלְתִּי רִפְיוֹן – שמרו אותה בהתמדה, ואל תתרפו מלקיימה. • אִם יְדַעְתֶּם אַנְשֵׁי חִבַּת לֹא נְתָנוֹ לְזָרִים... רַק אֲלֵיכֶם – כפי שאתם, עם ישראל, חביבו של הקדוש ברוך הוא יודעים, הוא לא נתן את השבת ליתר העמים, אלא לכם בלבד. השבת היא סימן הברית בין ה' לעמו, כפי שנאמר בשמות לא, טז-יז וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם... • לְזָרִים עוֹבְדֵי בִּלְעָדָיו הוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ לֹא תָמִים – השבת לא ניתנה לגויי הארצות, העובדים אלוהים אחרים וההולכים בדרך שאינה שלמה, כפי האמור על השבת בתפילת העמידה בשחרית של שבת: "ולא נתתו ה' אלקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי אלילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לעמך ישראל נתתו באהבה...". • רַק אֲלֵיכֶם זֶרַע דּוֹדָיו עַם בְּחוֹתָמוֹ נֶחֱתָמִים – ה' נתן את השבת רק לכם, זרע אהוביו, עם שברית המילה חתומה בבשרו. • רָם בְּקָרְאוֹ לִיקוּתִיאֵל לַעֲלוֹת אֵלָיו הָהָרָה – כאשר ה', המכונה כאן רם, גבוה, קרא למשה לעלות אליו להר סיני. יקותיאל הוא כינויו של משה רבינו לפי הדרשה המופיעה משום ר' שמעון בן פזי בבבלי, מגילה יג ע"א בפסוק מדברי הימים א ד, יח: וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה... • אָז בְּעָמְדוֹ שָׁם לִפְנֵי אֵל שָׁת בְּרֹאשׁוֹ צִיץ וַעֲטָרָה – כאשר משה עמד בסיני לפני ה', ה' הניח על ראשו כתר. אלו הן קרני ההוד שניתנו לראשו כשקיבל את הלוחות השניים, לפי מדרש תנחומא כי תשא לז ומדרשים אחרים. קרניים אלו נדרשו כנראה ככתר בתפילת שחרית של שבת: יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. • וּלְעַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִלְּפָנָיו הוֹרִיד תּוֹרָה – ומשה הוריד מלפני ה' לישראל את התורה, שאת שבחיה הוא מונה להלן - • הַיְקָרָה מִכָּל מַחְמַדָּיו מִפְּנִינִים מִפָּז וּכְתָמִים – פז וכתם הם סוגים מובחרים של זהב. התורה יקרה מכל אוצרותיו הנחשקים של ה', כפי שנאמר על החכמה ונדרש לעניין התורה במשלי ג, יג-טו: אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. אף בתהלים נאמר על משפטי ה' (יט, יא) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. וכן נדרש במדרש תנחומא (שמות כט ) המחמד שבפסוק ממלכים א כ, ו וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ, כמכוון לתורה. • מִשְׁפְּטֵי שַׁבָּת עִם סוֹדָיו עַל סְפָרֶיהָ נִרְשָׁמִים – בתורה כתובים הן חוקי השבת הן סודות ה'. • גַּם יְקוּתִיאֵל חָס וַיְצַוֶּה לְעַם מִדְבָּר הִנְהִיגָם – גם משה דאג וציווה את ישראל, שאותם הנהיג במדבר, את חוקי השבת, כפי שהוא ממשיך ומבאר - • תִּשְׁמְרוּ עַמִּי יוֹם נִרְצֶה מֵעֲשׂוֹת בּוֹ דֹפִי וּפְגָם – עמי, תשמרו את השבת, היום הרצוי, בכך שלא תחללוהו במעשה אסור. • הֵן מְקוֹשֵׁשׁ עֵת בּוֹ נִמְצָא בָּאֲבָנִים רָגוֹם נִרְגַּם – הרי כאשר חילל מקושש העצים את השבת, הוא הומת על ידי העם שסקל אותו באבנים, כפי שנאמר בבמדבר טו, לב-לו: ...וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת... וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת. • כֵּן לְכָל עוֹבְרִים עַל פִּקּוּדָיו בָּאֲבָנִים יִהְיוּ נִרְגָּמִים – כך ייסקלו כל מחללי השבת באבנים. • רַק אֲשֶׁר יִשְׁמֹר מִצְעָדָיו יִשְׁמְרֵהוּ רָם עַל רָמִים – ולעומתם, מי שייזהר מחילול שבת יישמר על ידי ה', הגבוה מכל גבוהים. • יִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ הַיּוֹם הָעֲמֵלִים קִצְרֵי רוּחַ – כל העובדים קשה שנשימתם קצרה מיגיעתם, יירגעו בשבת. וגם – כל קצרי הרוח מן הגלות, יזכו לגאולה, ליום שכולו שבת. הביטוי 'קצרי רוח' במשמעות זו מופיע ביחס לשעבוד מצרים: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה (שמות ו, ט). • לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אֵל אָיֹם מִשְׁפְּטֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ – לקיים את חוקי יום המנוחה כפי שרוצה בהם ה', שמפניו יראים. • עַד יְמַהֵר לָכֶם פִּדְיוֹם – עד שה' יגאל אתכם. • גַּם דְּרוֹרִים וּפְקַח קוֹחַ – וישחרר אתכם, לפי דברי ישעיהו (סא, א) ...לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ. • רַחֲמָיו לֹא כָלוּ וַחֲסָדָיו – אין סוף לרחמיו וחסדיו של ה', כלשון מגילת איכה (ג, כב): חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. • לֹא לְעוֹלָם יִטֹּר לָאֲשָׁמִים – ולכן ה' לא ישמור לנצח את חובותיהם של האשמים. • יֶאֱסֹף עַמּוֹ צֹאן יָדָיו אֶל דְּבִירוֹ מִבֵּין עַמִּים – ה' יקבץ את עמו מארצות העמים, כמו רועה האוסף את צאנו, אל בית מקדשו. הביטוי 'צאן ידו' שאוב מתהלים צה, ז: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ. |
| Title |
קוראי ענג |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שבת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
