Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אבוא אל מזבח / סימן אהרן אָבוֹא אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים שִׂמְחַת גִּילִי שָׁמָּה חַנּוּן אֶעֱרֹךְ לְךָ צוּרִי גוֹאֲלִי אֶת שִׁיר מַהֲלָלִי אָרִימָה קוֹלִי בְּגִילוֹת שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ הַט אָזְנָךְ לְאִמְרָתִי שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה שַׁוְעָתִי אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי הָשִׁיבָה אֶת שְׁבוּתִי כִּי אוֹתְךָ קִוִּיתִי וְגַם לִדְבָרֶיךָ דּוֹדִי חַי הוֹחַלְתִּי תָּחִישׁ גְּאֻלָּתִי פְּדֵנִי מִגָּלוּתִי כִּי גָדוֹל וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ רַחֵם בְּחַסְדָּךְ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים הָאֵל הַגָּדוֹל אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּזְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם הַזְּרוּיִים בְּתוֹךְ גּוֹיִים עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וְחַדֵּשׁ שְׂשׂוֹנִים בְּגִילוֹת וּרְנָנִים יַפְרִיחוּ כַּשּׁוֹשַׁנִים וְיוֹדוּ כָּל הֲמוֹנִים לַה' אֱלֹהֵינוּ נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה תוֹךְ נְוָתִי עִיר צִיּוֹן בַּמְדִינוֹת שָׂרָתִי וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע אָז וְאָגִיל בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי וּלְשׁוֹנִי תֶהְגֶה אֶת שִׁיר רְנָנַי פִּי וּשְׂפָתַי הַלְלוּ הוֹדוּ לה' וְגַם כִּלְיוֹתַי הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ |
|
פיוט ממסורת שירת המפטירים של יהודי תורכיה. הפיוט פותח ומסיים במשאלת השירה לה', מתוך שאיפה ובקשה לשיר בירושלים הבנויה. לצד אזכורים של פסוקים רבים מתהלים, שרובם רווח בפיוטי גאולה רבים, יוצאי דופן כאן שני שיבוצים מתוך מגילת איכה, שאינם ננקטים בפיוט זה כדי לתאר את נוראות ההווה, אלא מופקעים מהקשרם, ובנטיעתם בהקשרים של גאולה יש משום חדשנות פואטית מרשימה: כך הביטוי "במדינות שרתי" (שמקורו בפסוק הראשון של איכה) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס, וכנראה גם הבקשה "השיבה את שבותי", (ולא הביטוי השכיח יותר 'שובה את שבותי'), המהדהד להקשר של דברי נביאי השקר הנזכרים באיכה ב, יד: נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים. |
| • אָבוֹא אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים שִׂמְחַת גִּילִי – שיבוץ מתהלים (מג, ד): וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי. • חַנּוּן... צוּרִי גוֹאֲלִי – כינויים לה', המתייחסים הן לרחמיו הן לעוצמתו ולכוחו הגואל. • שָׁמָּה... אֶעֱרֹךְ לְךָ... אֶת שִׁיר מַהֲלָלִי – כאשר אגיע אל מזבח ה', בעת הגאולה, אשא שיר הלל אליך, ה'. • אָרִימָה קוֹלִי בְּגִילוֹת שִׁיר חָדָשׁ – אשיר בשמחה ובקול רם שיר חדש. • שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ – לפי תהלים מ, ד: וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה'. • הַט אָזְנָךְ לְאִמְרָתִי – הקשב לדברי, לפי תהלים יז, ו: אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי. • שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה שַׁוְעָתִי – הקשב לתפילתי ולתחנוני, לפי תהלים קמג, א: ...ה' שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנָי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ. • אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי – ה' המושיע אותי, כינוי זה מופיע בתהלים פח, ב. • הָשִׁיבָה אֶת שְׁבוּתִי – השב אותי למצבי הטוב הקודם. ייתכן שמהדהד כאן הפסוק מירמיהו (לג, ז) וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה, אך ייתכן גם שעל דרך הניגוד יש בביטוי המובא כאן זיקה לדברי ירמיהו במגילת איכה (ב, יד): נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים. • כִּי אוֹתְךָ קִוִּיתִי – קיויתי לך, לפי תהלים כה, ה: הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. • כִּי אוֹתְךָ קִוִּיתִי וְגַם לִדְבָרֶיךָ... הוֹחַלְתִּי – ציפיתי לך ולדברך, לפי תהלים קל, ה: קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. • דּוֹדִי חַי – אהובי החי, כינוי לה'. • תָּחִישׁ גְּאֻלָּתִי, פְּדֵנִי מִגָּלוּתִי – מהר והושע אותי מן הגלות. • כִּי גָּדוֹל – ייתכן שמהדהד כאן הפסוק מתהלים קלה, ה כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים. • כִּי גָדוֹל וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ – ה' גדול ורק בו ניתן לבטוח, לפי שירת דוד בתהלים יח, לב: כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ, וכן בשמואל ב כב, לב. • רַחֵם בְּחַסְדָּךְ – ייתכן שביטוי זה שאוב מן הפיוט הידוע 'צור משלו': רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ/עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ /עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ/זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. • כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים – לפי תהלים קג, יג: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו. שיבוץ זה מופיע הן בסליחות הן בתפילות ראש השנה בהקשרים של בקשת רחמים, כפי שהדבר מופיע גם כאן. למשל בפיוט העתיק 'היום הרת עולם', הנאמר לאחר תקיעות השופר בראש השנה: אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים... • הָאֵל הַגָּדוֹל אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים – לפי דברים י, יז: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא... • וּזְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם הַזְּרוּיִים... – וזכור את ישראל, אותם יצרת בעבר כעם, והיום הם עניים ומפוזרים בין העמים. לפי תהלים עד, ב: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ. • עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים – ייתכן שהביטוי שאוב מישעיהו (מא, יז): הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי ה' אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם. • וְחַדֵּשׁ שְׂשׂוֹנִים בְּגִילוֹת וּרְנָנִים – וחדש שמחה ושירה. • נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי – דברך ותורתך מאירים את דרכי. פסוק הוא מתהלים קיט, קה. • וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה – אף זה שיבוץ מאותו פרק, תהלים קיט, מה וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. • תוֹךְ נְוָתִי – במקומי הנאה, ציון. • עִיר צִיּוֹן בַּמְדִינוֹת שָׂרָתִי – ירושלים, שהיא שרת המדינות כולן. יש בביטוי זה שימוש מהופך מהקשרו המקורי בתיאור ירושלים בפסוק הפותח את מגילת איכה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. • בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ – לפי הפסוקים מתהלים צב, יד: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ; ותהלים קלה, ב: שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. • לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי – רוחי וגופי ישירו לה'. שיבוץ הוא מהפסוק מתהלים (פד, ג) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶה אֶת שִׁיר רְנָנַי – אבטא את שיר תפילתי, על דרך ששר דוד בתהלים (לה, כז-כח): יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ. וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ. • פִּי וּשְׂפָתַי הַלְלוּ הוֹדוּ לה' וְגַם כִּלְיוֹתַי הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ... – הפייטן מעורר את גופו להלל את ה' ולהודות לו. • הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ – גדלו את ה', לפי דברי משה בשירת האזינו, בדברים לב, ג כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. |
| Title |
אבוא אל מזבח |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שירת הבקשות |
| Prayer Time |
אחר |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
