audio items
snunit
Back to search results

אל מלא רחמים לקדושי השואה

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - יצירות חזנות שלום כץ
  • 2.
    עכשווי - ישראל עמיר בניון
Play songs in order
playerSongImg
Title אל מלא רחמים לקדושי השואה
Cycle of the Year יום הזיכרון ויום העצמאות;יום הזיכרון לשואה ולגבורה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אֵל מָלֵא רַחֲמִים – האל הוא בעל רחמים. הצירוף 'מָלֵא רַחֲמִים' מופיע לראשונה בספרות חז"ל בכמה מקומות, למשל ביחס להתגלות הקדוש ברוך הוא על הר סיני כפי שהיא מתוארת במדרש התנאי לספר שמות, מכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דשירה, פרשה ד): "נגלה בסיני כזקן מלא רחמים".
    • הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – הענק מנוחה שלווה וראויה תחת כנפיך המגוננות; מטבע הלשון 'תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה' ציין במקורו בספרות חז"ל את צירופם של גרים לקהל ישראל (ולעיתים גם מעשים של חזרה בתשובה) – ראו למשל את דברי אחד הגרים שנתגיירו לפני הלל הזקן על פי המסופר בתלמוד הבבלי (שבת לא, ע"א): "ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה". יצוין כי בחלק מנוסחי התפילה כתוב "עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה", ברוח הפסוק משירת 'האזינו' בספר דברים (לב, ט-יא): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ... כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
    • בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים – המנוחה הנכונה המיוחלת לנשמות הנפטרים צריכה להיות כמנוחתם של הקדושים והטהורים שעתידים לקום לתחייה בתחיית המתים ולהאיר בצדקותם לעולם כולו, ככתוב בנבואת דניאל (יב, ב-ג): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.
    • לְנִשְׁמוֹת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הָרוֹצְחִים... – ציון הנפטרים שעל נשמותיהם נישאת תפילה זו. בכל אחד מנוסחי תפילת אל מלא רחמים מוזכרים בשלב זה הנפטרים הרלוונטיים – קדושי השואה, קרובים שהלכו לעולמם, חללי צה"ל, וכו'.
    • על קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם – נפטרי השואה מתו על קידוש השם, כלומר, מיתתם באה להם מחמת היותם יהודים הנושאים את האמונה באלוהי ישראל, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה, ט): "והמצוה התשיעית היא שצונו לקדש השם והוא אמרו (ויקרא כב, לב) 'ונקדשתי בתוך בני ישראל'. וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק. ואף על פי שבא עלינו מכריח גובר יבקש ממנו לכפור בו יתעלה, לא נשמע ממנו, אבל [= אלא] נמסור עצמנו למיתה, ולא נתעהו לחשוב שכפרנו... וזאת היא מצות קידוש השם המצווים בה בני ישראל בכללם, רוצה לומר: מסירת נפשנו למות ביד האונס על אהבתו יתברך ואמונת יחודו".
    • בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ... נוֹדְרִים צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם – מנהג רווח הוא לתת צדקה להזכרת נשמות הנפטרים, וכאן המתפללים מתחייבים בנדר לעשות כך; בחלק מנוסחי התפילה מוזכרת התחייבות זו ללא נדר.
    • בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם – נשמות קדושי השואה יזכו למנוחה בגן עדן, בדומה לאמור בראשית התפילה.
    • לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים – המתפללים מייחלים לכך שהקדוש ברוך הוא יגונן וישמור את נשמות הקדושים בסתר כנפיו לנצח. מיוסד על דברי דוד המלך בספר תהלים (סא, ה): אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.
    • וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם – הקדוש ברוך הוא יגנוז את נשמות קדושי השואה תחת כסא כבודו יחד עם נשמות שאר הצדיקים שנפטרו מאז ומעולם, על פי האמור בתלמוד הבבלי ( שבת קנב, ע"ב): "אף הקדוש ברוך הוא על גופן של צדיקים אומר 'יבוא שלום ינוחו על משכבותם' (ישעיהו נז, ב) ועל נשמתן הוא אומר 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים' (שמואל א כה, כט)... רבי אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד, שנאמר 'והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים' (שם)".
    • ה' הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם – כעת, משנתעלו נשמות הנפטרים הקדושים ונעשו מוגנות תחת כנפיו, מקווים המתפללים כי מעתה יהיה האל נחלתם – בדומה לנאמר על הלוויים, שבמקום נחלה פיזית בקרקע זכו בקרבת אלוהים (יהושע, יג, לג): וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם – וכי גם גופם יזכה לנוח בשלום בקברם (על פי דברי חז"ל שצוטטו בפירוש הטור הקודם). אחת ממשמעויות השורש ש.כ.ב בלשון המקרא היא קבורה (ראו למשל מלכים א, ב, י: וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד); יצוין כי בכמה מקורות בספרות הגאונים (המאות השמינית-עשירית), מכונות תפילות לנשמות המתים 'השכבה' או 'אשכבה', בדומה למקובל בחלק מקהילות ישראל עד ימינו.
    • וְנֹאמַר אָמֵן – כתפילות רבות, מסתיימת גם תפילת 'אֵל מָלֵא רַחֲמִים' באמירת 'אָמֵן', המציינת את שותפות הציבור עם שליח הציבור האומר את התפילה בקול.


Have more information? Found a mistake?