audio items
snunit

מה נאכל בסעודה הזו

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title מה נאכל בסעודה הזו
Cycle of the Year פסח
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – שאלתו הראשונה של הדובר נראית לכאורה כשאלה שהתשובה לה פשוטה, שהרי המסובים יושבים סביב השולחן ואוכלים; משום כך התשובה המצורפת לה מפתיעה, ומדגישה כבר בפתיחת הפיוט כי לא בסעודה רגילה מדובר כאן.
    • שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן – במקורות רבים, קבליים ושאינם קבליים, אשר שורשיהם נעוצים כבר בספרות חז"ל (ראו למשל תלמוד בבלי, בבא בתרא, עד ע"ב–עה ע"א), נזכרים שור הבר והלויתן כמאכלים שעתיד הקדוש ברוך הוא להגיש לפני הצדיקים בסעודה שיערוך להם בבוא הגאולה. בפיוטנו, תשובה זו נועדה להעביר את קוראי הפיוט, משורריו ומאזיניו מן הסעודה הריאלית המציאותית בה הם יושבים כעת, אל עבר סעודה אוטופית המבטאת את הישועה. תיאור סעודת הצדיקים לעתיד לבוא מופיע כבר בספרות התלמודית בכמה מקומות, למשל בתלמוד הבבלי ( פסחים קיט, ע"ב): "דרש רב עוירא...: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] 'ויגדל הילד ויגמל' (בראשית כא, ח)? עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן... אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (תהלים קטז, יג)". אם בסעודה זו המתוארת אצל חז"ל נמצא פגם כלשהו בכל אחת מן הדמויות המשתתפות פרט לדוד, הרי שהסעודה המתוארת בפיוטנו היא מושלמת, ובאיש מן השותפים בה אין כל פגם.
    • מַה נִּשְׁתֶּה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר התשובה לשאלה הקודמת, ברור כי גם כעת המענה לשאלה לא צפוי להיות משקה רגיל.
    • יַיִן הַמְשׁוּמָר – יין המשומר מששת ימי בריאת העולם לסעודת הצדיקים לעתיד לבוא. גם לפרט זה שורשים בספרות חז"ל (ראו בבלי ברכות, לד ע"ב), אך לעיצוב שלם יותר זכה רק במקורות מדרשיים מאוחרים יותר, כמו למשל המקור הבא (אוצר המדרשים, עמוד פד): "באותה שעה עומד הקב"ה על רגליו ומשקה כל אחד ואחד מן הצדיקים, ואומר להם: מאיזה יין אתם מבקשין? של תפוחים, או של רימונים, או מיין המשומר בענביו מששת ימי בראשית? ואני בעצמי ובכבודי אשמח אתכם".
    • מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר השאלות על המזון, עובר הפייטן לדון בתכנים הנלווים לסעודה, וראשית – לדברי התורה שייאמרו בה.
    • מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – נותן התורה, משה רבנו, הוא בכבודו ובעצמו מי שיאמר דברי תורה בסעודתנו.
    • מִי יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – 'חָכְמָה', בהקשר של פיוטנו, אינה זהה עם תוֹרָה, כפי שעולה מן התשובה לשאלה זו בטור הבא.
    • שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ – שלמה המלך, המזוהה עם החכמה, ככתוב בספר מלכים א (ה, כו): וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ, הוא בכבודו עתיד ליהנות אותנו בחכמתו בסעודה זו.
    • מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – בצד דברי התורה והחכמה עובר כעת הפייטן לציין מעשים נוספים שעתידים ללוות את סעודתנו; הראשון שבהם – נגינה.
    • דָּוִד הַמֶּלֶךְ – דוד המלך, הידוע בנגינתו, כפי שמסופר למשל בשמואל א (טז, כג): וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה, הוא שינגן בסעודה זו.
    • מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר משה רבנו, שלמה המלך ודוד המלך, עובר הפייטן להזכיר שתי דמויות נשיות; הראשונה תלווה את הסעודה בריקוד.
    • מִרְיָם הַנְּבִיאָה – מרים הנביאה, אחות משה ואהרן, אשר יצאה במחול עם שאר נשות ישראל לאחר נס חציית ים סוף, ככתוב (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, היא שתלווה את הסעודה בריקוד. תיאור מרים כנביאה נסמך על דברי חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה (יד ע"א).
    • מִי תָּשִׁיר לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – מלבד מרים, את הסעודה תלווה דמות נשית נוספת, בשירה.
    • דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה – דבורה הנביאה, שנודעה בשירה המפוארת ששרה לאחר הניצחון על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען, היא תשיר לנו בסעודתנו. שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה, ובה נאמר (ה, יב): עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר.
    • מִי יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – לקראת חתימת הפיוט עובר הפייטן לציין שתי דמויות נוספות שישפיעו מטובן על הסעודה; הראשון עתיד לבשר בשורה טובה.
    • אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא – אליהו הנביא יבשר לנו בסעודתנו על בוא המשיח, כפי שנאמר בנבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אשר בעקבותיה התפתח דימויו של אליהו כמבשר הגאולה.
    • מִי יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – הדמות האחרונה המצטרפת לסעודתנו בפיוט תברך אותנו.
    • אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – אהרן הכהן, אבי הכהנים המברכים את ישראל בכל הדורות, הוא בכבודו יברך אותנו בסעודה. ברכת אהרן ובניו מופיעה בספר במדבר (ו, כב-כז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. ברכה זו משמשת כידוע עד ימינו כברכתם של הכהנים לישראל.


Have more information? Found a mistake?