ארך זמני

Piyut

Play songs in order

All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב

All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב

1.

ספרדים צפון אפריקה - לוב כלימו דוס
2.

ספרדים צפון אפריקה - לוב ללא מבצע

Play songs in order

	ארך זמני / סימן אליהו חזק אָרַך זְמַנִּי וְגַם הַקֵּץ עָבַר פְּדֵה לְנַפְשִׁי עָלַי אוֹיֵב גָּבַר לְעִירָךְ אָשׁוּב אֶשְׂמַח בָּךְ מַלְכִּי שׁוּר אֶת עֲמָלִי וּרְאֵה נָא אֶת עֶרְכִּי וּבְחַסְדָּךְ אֵל תָּאִיר לִי חֶשְׁכִּי הָשֵׁב שְׁבוּתִי חַי בְּשָׂרִי סָמַר יָהּ שְׁלַח אֵלִ- יָּהוּ יְבַשֵּׂר נָא תְּבִיאֵנִי אֶל תּוֹךְ עִירָךְ בִּרְנָנָה וְעִיר יְהוּדָה אֵל חַי צוּר תִּבְנֶה נָא יַסֵּד הֵיכָלִי אֵל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבְנִיסָן תִּגְאָלֵנִי רֹאשׁ חֳדָשִׁים וּזְכֹר אֶת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים דְּרוֹר קְרָא וְהוֹצִיא עַמָּךְ לַחָפְשִׁים לְמַעַן יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּרִית שָׁמַר חַזֵּק עַם נִבְחָר כִּי הֵם בְּשִׁמְךָ חוֹסִים בְּחַג הַפֶּסַח הַרְאֵה לָהֶם נִסִּים וּבְטוּבְךָ יִהְיוּ שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים לָעַד לְעוֹלָם פִּיהֶם מָלֵא זָמַר

	פיוט לחודש ניסן במנהג יהודי חלב ולוב. מחבר הפיוט חתם את ראשי המחרוזות בשמו – אליהו – וכנראה פעל בחלב במאה התשע-עשרה או בתחילת המאה העשרים, אך אין אנו יודעים עליו פרטים מדויקים מעבר לכך. הפיוט מבוסס בעיקרו על דרשתו המפורסמת של ר' יהושע, כפי שהיא מופיעה בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה (יא ע"א): "בניסן נגאלו, בניסן עתידין להיגאל" – דרשה הרואה את ישועת ישראל במצרים כאב-טיפוס לישועה העתידה. חזון הגאולה המובע בפיוט מתכתב במרומז ובמפורש עם אחד ממזמורי התהלים המפורסמים ביותר, מזמור קכו, וכמותו הוא מדגיש את הבכי והצער שהם מנת חלקם של ישראל בגלות, ואת השמחה שתהא מנת חלקם בבוא הגאולה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה... הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ, הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו". ואולם, אם דרשת ר' יהושע ותפילתו של משורר התהלים מייחלות שתיהן לגאולה שתגיע 'מלמעלה' בלבד, פייטננו מציע התבוננות אחרת; ברוח רעיון מרכזי בספרות הקבלה על אודות הצורך ב'אתערותא דלתתא' (התעוררות מלמטה) כהקדמה הכרחית ל'אתערותא דלעילא' (התעוררות מלמעלה), הוא מתאר את הגאולה משתי זוויות מבט – זו האנושית, המבקשת להתקרב לעיר הקודש: "לְעִירָךְ אָשׁוּב אֶשְׂמַח בְּךָ מַלְכִּי", וכנגדה, במחרוזת הבאה, זו האלוהית, המחויבת לענות כהד על תנועתו הראשונית של העם, ולהכניסו אכן אל תוך העיר ממש: "תְּבִיאֵנוּ אֶל תּוֹךְ עִירָךְ בִּרְנָנָה".

	• אָרַך זְמַנִּי וְגַם הַקֵּץ עָבַר – זמן שהותנו בגלות הולך ומתארך, וכבר אמור היה להסתיים. כמקובל בפיוטים רבים, הדובר מתנסח בלשון יחיד אף שהוא מייצג את הרבים – את עם ישראל כולו. • פְּדֵה לְנַפְשִׁי עָלַי אוֹיֵב גָּבַר – גאל אותנו, שכן האויב גובר עלינו ומכניע אותנו. הפייטן משלב כאן שני פסוקים מקראיים – הראשון מתהלים (נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, והשני ממגילת איכה (א, טז): עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב. שני הפסוקים מעצימים את תחושת חוסר האונים והבדידות של הדובר. • לְעִירָךְ אָשׁוּב אֶשְׂמַח בָּךְ מַלְכִּי – עתידים אנו לשוב לציון ולירושלים, או אז נשמח ונעלוז במפגש המחודש עמך, אלוהינו, כפי שייחלה הרעיה במגילת שיר השירים (א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ... • שׁוּר אֶת עֲמָלִי וּרְאֵה נָא אֶת עֶרְכִּי – הבט וראה את מצבנו הקשה, את הסבל שהוא מנת חלקנו. פרפראזה על דברי חבקוק, הקובל על כך שהקדוש ברוך הוא לא מתבונן בצרות המתרגשות על עמו (א, יב-יג): הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת ה' לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. הצירוף 'לראות עמל' נזכר במקרא פעמים אחדות, ראו למשל ירמיהו כ, יח (ועוד). • וּבְחַסְדָּךְ אֵל תָּאִיר לִי חֶשְׁכִּי – מתוך שתראה מצבנו, תאיר בטובך את החשכה בה אנו שרויים. מיוסד על תהלים (יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי. • הָשֵׁב שְׁבוּתִי חַי בְּשָׂרִי סָמַר – השיבנו לציון, אלוהינו ('חַי' – על פי תהלים פד, ג, ועוד), כי קשה עלינו מאוד הסבל. 'בְּשָׂרִי סָמַר' – פרפראזה על תהלים (קיט, קכ): סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. הצירוף 'הָשֵׁב שְׁבוּתִי' מבוסס על צירוף רווח מאוד במקרא. • יָהּ שְׁלַח אֵלִיָּהוּ יְבַשֵּׂר נָא – אנא אלוהינו, שלח את אליהו הנביא, שיבשר על בוא הגאולה הקרובה. על פי מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • תְּבִיאֵנִי אֶל תּוֹךְ עִירָךְ בִּרְנָנָה – הכניסנו לירושלים בשמחה, ותתקיים בנו נבואת ישעיהו (נו, ז): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. • וְעִיר יְהוּדָה אֵל חַי צוּר תִּבְנֶה נָא – אלוהינו, קומם מחדש את ערי יהודה, כאמור בתהלים (סט, לו): כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ. • יַסֵּד הֵיכָלִי אֵל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר – שוב והקם את המקדש. הצירוף 'יַסֵּד הֵיכָלִי' נשען על ישעיהו (מד, כח): הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד. 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר' – כינוי לקדוש ברוך הוא המבוסס על נוסח ברכת 'ברוך שאמר', הפותחת את 'פסוקי דזמרא' (חטיבת מזמורי התהלים הנאמרת בתחילת תפילת שחרית בכל בוקר): "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם". • וּבְנִיסָן תִּגְאָלֵנִי רֹאשׁ חֳדָשִׁים – אנא גאל אותנו בחודש ניסן, הראשון לחודשי השנה על פי המקרא (יב, ב): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. הטור מבוסס על דרשת התנא ר' יהושע, הנזכרת כמה פעמים בספרות חז"ל, ובין השאר גם במסכת ראש השנה מן התלמוד הבבלי (יא ע"א): "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". דרשה זו רואה את גאולת ישראל במצרים כאב טיפוס לגאולה העתידה. • וּזְכֹר אֶת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים – זכור את אבות האומה, והצילנו בזכותם. • דְּרוֹר קְרָא והוֹצִיא עַמָּךְ לַחָפְשִׁים – הכרז על יציאתנו משעבוד לגאולה וחופש. 'דְּרוֹר קְרָא' – פרפראזה על פסוקי התורה המפרטים את מצוות שנת היובל (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ... הצירוף נשען גם על פיוטו הנודע של דונש בן לברט, 'דרור יקרא'. • לְמַעַן יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּרִית שָׁמַר – בהמשך לרעיון ההצלה בזכות אבות שנזכר לעיל, מציין הפייטן דמות ספציפית – יוסף – המהווה כאן ובמקורות רבים אחרים סמל ומופת לקיום יהודי בגולה, קיום שאינו מוותר על זהותו המקורית. שמירת הברית המיוחסת ליוסף נוגעת לפרשת סירובו לפיתויה של אשת פוטיפר (בראשית לט. וראו על כך בבלי, יומא, לה ע"ב). • חַזֵּק עַם נִבְחָר כִּי הֵם בְּשִׁמְךָ חוֹסִים – חזק את עמך ישראל, העם בו בחרת, כי בך הם מסתופפים ועליך הם נסמכים. מיוסד על תהלים (יח, לא): הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ. • בְּחַג הַפֶּסַח הַרְאֵה לָהֶם נִסִּים – כשם שגאלת את ישראל בפסח מצרים, כך גאל אותם בפסח הקרוב. הפייטן חוזר שוב לדרשת ר' יהושע שנרמזה לעיל במחרוזת הקודמת. • וּבְטוּבְךָ יִהְיוּ שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים – בחסדך ובהנהגתך הטובה יהיו ישראל שמחים ועולצים, כאמור בדברי הימים ב (ו, מא): וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ ה' אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב. הצירוף 'שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים' מופיע בסיכול מילים בכמה מקורות, ובין השאר גם בנוסח ברכת הלבנה הנאמרת בתחילת כל חודש. • לָעַד לְעוֹלָם פִּיהֶם מָלֵא זָמַר – משעה שתושיע אותם, ישירו תמיד בשמחה וישבחו אותך. כאמור במזמור תהלים (קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.

Title	ארך זמני
Cycle of the Year	פסח
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• אָרַך זְמַנִּי וְגַם הַקֵּץ עָבַר – זמן שהותנו בגלות הולך ומתארך, וכבר אמור היה להסתיים. כמקובל בפיוטים רבים, הדובר מתנסח בלשון יחיד אף שהוא מייצג את הרבים – את עם ישראל כולו.
• פְּדֵה לְנַפְשִׁי עָלַי אוֹיֵב גָּבַר – גאל אותנו, שכן האויב גובר עלינו ומכניע אותנו. הפייטן משלב כאן שני פסוקים מקראיים – הראשון מתהלים (נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, והשני ממגילת איכה (א, טז): עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב. שני הפסוקים מעצימים את תחושת חוסר האונים והבדידות של הדובר.
• לְעִירָךְ אָשׁוּב אֶשְׂמַח בָּךְ מַלְכִּי – עתידים אנו לשוב לציון ולירושלים, או אז נשמח ונעלוז במפגש המחודש עמך, אלוהינו, כפי שייחלה הרעיה במגילת שיר השירים (א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ...
• שׁוּר אֶת עֲמָלִי וּרְאֵה נָא אֶת עֶרְכִּי – הבט וראה את מצבנו הקשה, את הסבל שהוא מנת חלקנו. פרפראזה על דברי חבקוק, הקובל על כך שהקדוש ברוך הוא לא מתבונן בצרות המתרגשות על עמו (א, יב-יג): הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת ה' לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. הצירוף 'לראות עמל' נזכר במקרא פעמים אחדות, ראו למשל ירמיהו כ, יח (ועוד).
• וּבְחַסְדָּךְ אֵל תָּאִיר לִי חֶשְׁכִּי – מתוך שתראה מצבנו, תאיר בטובך את החשכה בה אנו שרויים. מיוסד על תהלים (יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.
• הָשֵׁב שְׁבוּתִי חַי בְּשָׂרִי סָמַר – השיבנו לציון, אלוהינו ('חַי' – על פי תהלים פד, ג, ועוד), כי קשה עלינו מאוד הסבל. 'בְּשָׂרִי סָמַר' – פרפראזה על תהלים (קיט, קכ): סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. הצירוף 'הָשֵׁב שְׁבוּתִי' מבוסס על צירוף רווח מאוד במקרא.
• יָהּ שְׁלַח אֵלִיָּהוּ יְבַשֵּׂר נָא – אנא אלוהינו, שלח את אליהו הנביא, שיבשר על בוא הגאולה הקרובה. על פי מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
• תְּבִיאֵנִי אֶל תּוֹךְ עִירָךְ בִּרְנָנָה – הכניסנו לירושלים בשמחה, ותתקיים בנו נבואת ישעיהו (נו, ז): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
• וְעִיר יְהוּדָה אֵל חַי צוּר תִּבְנֶה נָא – אלוהינו, קומם מחדש את ערי יהודה, כאמור בתהלים (סט, לו): כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.
• יַסֵּד הֵיכָלִי אֵל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר – שוב והקם את המקדש. הצירוף 'יַסֵּד הֵיכָלִי' נשען על ישעיהו (מד, כח): הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד. 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר' – כינוי לקדוש ברוך הוא המבוסס על נוסח ברכת 'ברוך שאמר', הפותחת את 'פסוקי דזמרא' (חטיבת מזמורי התהלים הנאמרת בתחילת תפילת שחרית בכל בוקר): "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם".
• וּבְנִיסָן תִּגְאָלֵנִי רֹאשׁ חֳדָשִׁים – אנא גאל אותנו בחודש ניסן, הראשון לחודשי השנה על פי המקרא (יב, ב): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. הטור מבוסס על דרשת התנא ר' יהושע, הנזכרת כמה פעמים בספרות חז"ל, ובין השאר גם במסכת ראש השנה מן התלמוד הבבלי (יא ע"א): "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". דרשה זו רואה את גאולת ישראל במצרים כאב טיפוס לגאולה העתידה.
• וּזְכֹר אֶת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים – זכור את אבות האומה, והצילנו בזכותם.
• דְּרוֹר קְרָא והוֹצִיא עַמָּךְ לַחָפְשִׁים – הכרז על יציאתנו משעבוד לגאולה וחופש. 'דְּרוֹר קְרָא' – פרפראזה על פסוקי התורה המפרטים את מצוות שנת היובל (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ... הצירוף נשען גם על פיוטו הנודע של דונש בן לברט, 'דרור יקרא'.
• לְמַעַן יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּרִית שָׁמַר – בהמשך לרעיון ההצלה בזכות אבות שנזכר לעיל, מציין הפייטן דמות ספציפית – יוסף – המהווה כאן ובמקורות רבים אחרים סמל ומופת לקיום יהודי בגולה, קיום שאינו מוותר על זהותו המקורית. שמירת הברית המיוחסת ליוסף נוגעת לפרשת סירובו לפיתויה של אשת פוטיפר (בראשית לט. וראו על כך בבלי, יומא, לה ע"ב).
• חַזֵּק עַם נִבְחָר כִּי הֵם בְּשִׁמְךָ חוֹסִים – חזק את עמך ישראל, העם בו בחרת, כי בך הם מסתופפים ועליך הם נסמכים. מיוסד על תהלים (יח, לא): הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
• בְּחַג הַפֶּסַח הַרְאֵה לָהֶם נִסִּים – כשם שגאלת את ישראל בפסח מצרים, כך גאל אותם בפסח הקרוב. הפייטן חוזר שוב לדרשת ר' יהושע שנרמזה לעיל במחרוזת הקודמת.
• וּבְטוּבְךָ יִהְיוּ שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים – בחסדך ובהנהגתך הטובה יהיו ישראל שמחים ועולצים, כאמור בדברי הימים ב (ו, מא): וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ ה' אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב. הצירוף 'שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים' מופיע בסיכול מילים בכמה מקורות, ובין השאר גם בנוסח ברכת הלבנה הנאמרת בתחילת כל חודש.
• לָעַד לְעוֹלָם פִּיהֶם מָלֵא זָמַר – משעה שתושיע אותם, ישירו תמיד בשמחה וישבחו אותך. כאמור במזמור תהלים (קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate