audio items
snunit
Back to search results

ירושלים למוגיך

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים צפון אפריקה - לוב
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
Play songs in order
playerSongImg
Title ירושלים למוגיך
Cycle of the Year תשעה באב
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • לְמוֹגַיִךְ – את מצערייך, אויבייך.
    • הַשְׁקִי אֶת כּוֹס מְרוֹרַיִךְ – השקי כוס תרעלה, החזירי להם את המרורים שהשביעו אותך. לפי האמור בישעיהו נא, כב-כג: כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ ה' וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד. וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד מוֹגַיִךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לַעֹבְרִים.
    • בָּאָה עֵת תַּעֲנוּגַיִךְ – הגיע זמנך להתענג, זמן שמחתך.
    • הַצְּבִי – כינוי לה', לפי שיר השירים ב, ט: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים ועוד.
    • אֶל חֲדָרַיִךְ – לבית המקדש שלך.
    • שִׁמְעִי מֵהֲמוֹן חוֹגֲגַיִךְ – מהעולים אליך לרגל.
    • שָׁלוֹם מִכָּל עֲבָרַיִךְ – את קריאות השלום שלהם לירושלים ולעולי הרגל האחרים. כדברי מזמורם של עולי הרגלים לירושלים, תהלים קכב, ו-ז: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
    • חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרַיִךְ – המשורר פונה ליהודה לשוב ולחגוג את הרגלים ולשלם במקדש את הנדרים שאותם נדרו להביא, לפי פסוק הנחמה מנחום ב, א: הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבָר בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת.
    • הַבְטִיחִי – תני ביטחון.
    • נִבְהָלִים – הגולים שהיו מבוהלים וחרדים בגלות.
    • וְאַמְּצִי בִרְכֵּי נִכְשָׁלִים – חזקי את הגולים החלשים בדרכם לשוב לארץ, לפי פסוק הנחמה מישעיהו לה, ג: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
    • אַרְבָּעָה דְגָלִים – שנים עשר שבטי ישראל חנו במדבר כשהם מסודרים בארבעה דגלים, שכל אחד מהם מנה שלושה שבטים.
    • יְבוֹאוּךְ בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים – יבואו אלייך, ירושלים, בפסח, שבועות וסוכות, שלושת הרגלים.
    • הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים – היהודים החלשים, כפי שכינה אותם סנבלט נוכח בניית החומה המחודשת בנחמיה ג, לד: ...מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת.
    • מֵאַהֲבָתֵךְ חוֹלִים – חולי אהבה אליך, ירושלים. הלשון לפי שיר השירים ב, ה: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
    • מִתְאַבְּלַיִךְ וְנוּגַיִךְ – המתאבלים עלייך והמצטערים בצערך.
    • הַחוֹנֲנִים אֶת עֲפָרַיִךְ – המנשקים את עפרך ורוצים בו מאהבתם אלייך. לפי תהלים קב, טו כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ.
    • מַכְבִּידֵי עֻלִּי – אויבי.
    • סָר מֵעָלַי צִלִּי – אין מי שיגן עלי, כדברי כלב ויהושע על תושבי כנען בבמדבר יד, ט ...וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. וראו שם בפירוש ר' אברהם אבן עזרא.
    • וַאֲנִי יָדַעְתִּי גּוֹאֲלִי חָזָק – ידעתי כי ה', גואלי, חזק מכולם. לפי דברי איוב (יט, כה) וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם. ולפי האמור על היתומים במשלי כג, יא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ.
    • וְהוּא לַעֲשׂוֹת יַפְלִיא – והוא יפליא בנסיו לגאול את ישראל. כפי שנאמר בתהלים עב, יח בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, ובמקומות נוספים.
    • כְּקֶדֶם – כמו בעבר.
    • יוֹם הֵרִים דִּגְלִי לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי – כאשר הוביל במדבר את ששים ריבוא יוצאי מצרים.
    • כֵּן יֶאֱסֹף נִפְלָגַיִךְ – כך בעתיד יאסוף את פזורייך.
    • יְחַזֵּק בְּרִיחֵי שְׁעָרַיִךְ – יחזק את מנעולי שערי חומת ירושלים, שלא תיחרב עוד. לפי תהלים קמז, יב-יג: שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
    • דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ – ישראל בגלות מדומים לבן מלך שנעשה עני.
    • לוֹחֵץ וְדוֹחֵק – אויב מציק.
    • נָע וָנָד עַל פְּנֵי אֲדָמָה – ישראל העניים נודדים בעולם, כגזירה שנגזרה על קין בבראשית ד, יב ...נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
    • וּבַת אֱדוֹם שׁוֹכֶבֶת בַּחֵיק – ואילו הנוצרים שוכנים בציון בביטחון.
    • הוּא יִבְכֶּה – בן המלך, היהודי.
    • וּבֶן הָאָמָה הַמִּצְרִית נֶגְדּוֹ מְצַחֵק – ואילו המוסלמים, המגולמים כאן בדמותו של ישמעאל בן הגר – שמחים ולועגים לו. המשורר עושה כאן שימוש בפסוק מבראשית כא, ט: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק.
    • כָּל זֶה לִצְרֹף סִיגַיִךְ – הגלות באה כדי לזקק את ישראל מפסולתם. הביטוי שאוב מישעיהו א, כה וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ.
    • הֶעָוֹן נִרְצָה – החטא נסלח, לפי דברי הנחמה של ישעיהו (מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ. וַאדֹנָי בְּעַמּוֹ רוֹצֶה – לפי תהלים קמט, ד כִּי רוֹצֶה ה' בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה.
    • וּלְנֶפֶשׁ קְצֵרָה – ולנפש טרודה, שאינה יכולה לשאת עוד, כמו שנאמר בישראל במסעם (במדבר כא, ד): וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.
    • וְקָצָה – ומואסת במצב.
    • צֳרִי וּתְעָלָה – רפואה.
    • וְרוּחַ מִמָּרוֹם יָצָא... לָפַחַת בַּהֲרוּגַיִךְ – רוח תחיית המתים, לפי חזון העצמות היבשות ביחזקאל לז, ט: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלקים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ.
    • מִקָּצֶה – מקצה ועד קצה.
    • וּלְשַׁלֵּחַ אֲסִירַיִךְ – להוציא לחופשי את ישראל, המדומים בגלות לאסירים. לפי הפסוק מזכריה ט, יא: גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject