Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אלי צור ישועתי / ר' דוד בן יעקב פארדו אֵלִי צוּר יְשׁוּעָתִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי אוֹדְךָ בְּגָלוּתִי אַף כִּי עִנִּיתָנִי מִצַּר שְׁמַרְתָּנִי אָב מֶלֶךְ עוֹזֵר חַי, בִּזְמַן הָמָן הַמַּמְזֵר, בִּקֵּשׁ הַשְׁמִידֵנוּ, גַּם לְהַכְרִיתֵנוּ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ רָב מִכּוּשׁ וְעַד הֹדּוּ בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ בְּעַקְרָב צִוָּה כִּי יָגֹדּוּ וְכָל שָׂרָיו יַעֲמוֹדוּ חֵיל פָּרָס מָדָי חַי, חָשַׁב כִּי הָאֵל שַׁדַּי, עֲזָבָנוּ סֶלָה, עוֹד לֹא נִגָּאֵלָה גַּם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים יוֹם הֶרְאָה הוֹן וָעֹשֶׁר כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר רֵיק וּבְלִי שׁוּם יֹשֶׁר גֵּאֶה כְמִגְדּוֹל חַי, שָׂם בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל, צִיץ וּמְעִיל כּוֹתֶרֶת, לִיקָר וּלְתִפְאֶרֶת דָּת נָתַן בְּכָל שׁוּשָׁן עַל כָּל עַם קָבוּעַ הַרְבּוֹת אַבִּירֵי בָּשָׁן מִשְׁתֶּה כָּל שָׁבוּעַ כָּל זֶרַע זֵרוּעַ מִינֵי מְגָדִים חַי, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, כֵּן יִסַּד הַמֶּלֶךְ, עַל כָּל רַב וָהֵלֶךְ הוֹד מַלְכוּת מִטּוֹת זָהָב חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אִישׁ וָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָהֵב הֵכִין מַאֲכֶלֶת מַרְגָּלִית אַיֶּלֶת רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ חַי, וְלֵית דֵּין צָרִיךְ בְּשֵׁשׁ, שִׂמְחָה תְקוֹמְמֶנָּה, שָׂשׂוֹן תְּשַׁלְּמֶנָּה |
|
שיר לחג הפורים במסורת ספרד ירושלים. זהו קטע משיר ארוך יותר, הבנוי לפי סדר הא"ב ישר והפוך (תשר"ק) והקטע שלפנינו הוא הקטע הפותח, באקרוסטיכון של האותיות א-ה. מלות השיר נכתבו על פי לחן של שיר זר, מה שעשוי להסביר את התחביר הלקוי של השיר ואת לשונו הלא ברורה. קטע זה של השיר עוסק בתיאור המשתה המפואר שערך אחשורוש ומרבה בתיאור העושר ההדר והראוותנות שליוו אותו. בתחילת הפיוט נשאלת השאלה "למה עזבתני" - השאלה הפותחת את המזמור (תהלים כב) הנאמר בחג הפורים. שורותיו האחרונות ניתנות להתפרש כרואות את המשתה שערך המלך-בשר-ודם אחשורוש כדימוי למשתה שעוד נכון לעם ישראל בגאולה העתידה. |
| • אֵלִי צוּר יְשׁוּעָתִי – הסלע שעליו אשען והוא יושיעני, כינוי לה' לפי שירת דוד (שמואל ב כב, מז): חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. • לָמָה עֲזַבְתָּנִי – המשורר קובל על אורך הגלות, כדברי המזמור מתהלים כב, ב: אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי, שלפי המדרש אמרה אותו אסתר המלכה קודם שהתייצבה לפני אחשורוש (ראו מדרש תהלים כב ובבלי יומא כט, ע"א). זהו המזמור הנאמר בפי עדות המזרח בתפילות חג הפורים. • אוֹדְךָ בְּגָלוּתִי אַף כִּי עִנִּיתָנִי – למרות שייסרת אותי בגלות, אודה לך, כמו שאומר ישעיהו (יב, א): וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי... • מִצַּר שְׁמַרְתָּנִי – אתה שומר ומגן עלי מאויבי, כאז (בימי אחשורוש) כן עתה. • הַמַּמְזֵר - במשמעות המקורית של מלה זו – לא מצאנו לה סמך כאן. יש לפרש זאת ככינוי גנאי עממי. • רָב – החשוב, הגדול. • מִכּוּשׁ וְעַד הֹדּוּ – המרחב שעליו מלך המלך אחשורוש, כמתואר במגילת אסתר א, א: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. • בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ בְּעַקְרָב – בשנת שלוש למלכותו (ואולי בחודש חשוון שעקרב הוא מזלו, לא מצאנו סמך לכך) ערך המלך אחשורוש משתה, כמתואר במגילת אסתר א, ג: בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו... • צִוָּה כִּי יָגֹדּוּ וְכָל שָׂרָיו יַעֲמוֹדוּ – צוה על כל שריו להתאסף ולהגיע אליו ולעמוד לפקודתו. • חָשַׁב כִּי הָאֵל שַׁדַּי עֲזָבָנוּ סֶלָה, עוֹד לֹא נִגָּאֵלָה – כך חשב אחשורוש, שהאל עזב את עם ישראל בגלותו ושלא תהיה לו גאולה וישועה. • גַּם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים יוֹם הֶרְאָה הוֹן וָעֹשֶׁר – המשתה נמשך מאה ושמונים יום, ובו הראה אחשורוש את עושרו ותפארתו, כמתואר במגילת אסתר, א, ג– ד: עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו... יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם... בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ... • כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם – המלך אחשורוש, שביקש להראות את תוקפו ומלכותו. • לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר – שיחקה לו השעה, והוא זכה במעמדו הרם, אך לא בשל מעלותיו, כפי שהולך ומתאר. • רֵיק וּבְלִי שׁוּם יֹשֶׁר, גֵּאֶה כְמִגְדּוֹל – אחשורוש מוצג כמלך לא חכם, לא ישר, ובעל גאוה. • שָׂם בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל, צִיץ וּמְעִיל כּוֹתֶרֶת, לִיקָר וּלְתִפְאֶרֶת – עפ"י המסורת, המלך אחשורוש הציג לראווה את כלי המקדש, ובכללם בגדי הכהן הגדול. • דָּת נָתַן בְּכָל שׁוּשָׁן עַל כָּל עַם קָבוּעַ – ניתנה פקודה לכל העמים במלכות שושן, על פי הלשון במגילת אסתר ג, טו: הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. • הַרְבּוֹת אַבִּירֵי בָּשָׁן – להרבות באכילת בשר משובח. הביטוי "אבירי בשן" כנסוב כלפי פרים נזכר בתהילים כב, יג :סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי. • כָּל זֶרַע זֵרוּעַ מִינֵי מְגָדִים – כל מיני זרעונים ודברי מתיקה משובחים. הביטוי זֶרַע זֵרוּעַ לקוח מויקרא יא, לז: וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא. הביטוי מְגָדִים מופיע בשיר השירים (ד, יג; ז, יד). • שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים – קריאה לבאי המשתה לשתות ולהשתכר. שיבוץ משיר השירים ה, א: ...אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • כֵּן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב וָהֵלֶךְ – כך קבע המלך לכל באי המשתה, לעשיר ולעני, לבעל המעמד הרם ולבעל המעמד הנמוך, הלשון עפ"י מגלת אסתר, א, ח: כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. • הוֹד מַלְכוּת מִטּוֹת זָהָב חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת – המשתה נערך ברוב פאר על מיטות זהב עטויות בדים יקרים, כמתואר במגילת אסתר, א, ו: חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. • אִישׁ וָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָהֵב הֵכִין מַאֲכֶלֶת – לכל איש ואיש הוכנו המאכלים שאהב. עפ"י המסורת, גם היהודים הוזמנו והוכן להם אוכל כשר... • מַרְגָּלִית אַיֶּלֶת רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ – רצפת הארמון היתה מרוצפת אבנים יקרות, כמתואר במגלת אסתר א, ו: ...וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. • וְלֵית דֵּין צָרִיךְ בֹּשֵׁשׁ – משפט זה עמום וסתום ולא ברור למה התכוון המשורר. ייתכן שחל כאן שיבוש ויש לנקד בֹּשֵׁשׁ ולא: בְּשֵׁשׁ. ואז התרגום המילולי הוא – ואין זה צריך להתעכב. משפט זה מוסב בתוך ההקשר על משתה אחשוורוש, אך ייתכן שהוא רומז לפתע על גאולת ישראל, ועל המשתה שנכון להם מידיו של מלך מלכי המלכים. • שִׂמְחָה תְּקוֹמְמֶנָּהּ שָׂשׂוֹן תְּשַׁלְּמֶנָּהּ – גם משפט זה אינו בהיר. אולי רומז לסוף המגילה, שבו מופיעים שמות עצם אלו – באסתר ח, טז לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר. אולי ניתן לפרש כי הקב"ה עתיד לקומם ולרומם את עם ישראל, לשמח אותם ו"לשלם" לאויביהם את המגיע להם. אפשרות נוספת: אחושורוש "ישלם" בסופו של דבר על המשתה הזה ועל שמחתו של המן על השמדת היהודים. |
| Title |
אלי צור ישועתי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
פורים;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
