שפעת רביבים (מתוך תיקון הגשם)

Piyut

Play songs in order

All traditions אלג'יריה - קונסטנטין ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה ספרדים צפון אפריקה - מרוקו עכשווי - ישראל תורכיה - בולגריה תימן - כלל תימן תימן - מערב תימן (שג'דרה)

1.

אלג'יריה - קונסטנטין עמנואל נבאת
2.

ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יהודה עובדיה-פתיה
3.

ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה רחמים זייני
4.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
5.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
6.

עכשווי - ישראל חיים פרחי
7.

עכשווי - ישראל חיים פרחי
8.

עכשווי - ישראל יהודה קדרי
9.

תורכיה - בולגריה בכר
10.

תימן - כלל תימן אברהם צדוק
11.

תימן - כלל תימן רצון טסה
12.

תימן - מערב תימן (שג'דרה) אביעד עקיבא

Play songs in order

	שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

	פיוטו של ר' שלמה אבן גבירול 'שפעת רביבים' פותח במנהגי יהודי המזרח וצפון אפריקה את "תיקון הגשם" הנאמר בשמיני עצרת. לפי תחילת משנה תענית, מתחילים בשמיני עצרת, יומו האחרון של חג הסוכות, להזכיר גבורות גשמים, כלומר ביום זה משנים את שבחו של ה' בברכה השנייה של תפילת העמידה מ'מוריד הטל' ל'משיב הרוח ומוריד הגשם', אך עדיין אין מבקשים ושואלים את הגשם ב"ברכת השנים", הברכה התשיעית בתפילת "העמידה". שינוי זה נעשה בז' חשון, שאז משערים שכבר הגיע אחרון עולי הרגל לביתו, והעם כולו יכול לבקש בלב שלם "תן טל ומטר לברכה". בפיוט 'שפעת רביבים' נמהלת בקשת מטר השמים עם בקשת גאולה. המתפלל השר אותו מבקש מהאל שיחולל שתי תנועות בעולם - שישלח שפע של מטר מן השמים להצמיח את תנובת השדה והעץ, ושישלח את הגואל, עופר האיילים. שניהם יקוממו וישובבו את ציון, שהיא גם עיר בנויה לתלפיות וגם גן ופרדס רמונים. באמצעות מגוון הדימויים היפהפיים במסתוריותם משיר השירים - דימויים כפריים ודימויים עירוניים, רוויי אהבה ורוך - מחליק המשורר מן המשאלה המיידית להמטרת רביבים ולשפע כלכלי אל המשאלה הלאומית הנרחבת לגאולת ציון והמקדש.

	• שִׁפְעַת - שפע, רוב. • רְבִיבִים - המלה רביבים מופיעה מספר פעמים בתנ"ך במשמעות של טפות מים וכמלה מקבילה לטל ולמטר.. • מִזְּבוּלָיו - משמיו. זבול הוא אחד משבעה רקיעים, כמובא בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן, שנאמר: (דברים י) 'הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים'. ריש לקיש אמר: שבעה, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות"... • לְחַיּוֹת זֶרַע - הגשמים מחיים את הזרעים ומאפשרים את הצמיחה. הלשון לפי דברי ה' לנח בבראשית ז, ג: גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. • מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - הגשמים הראשונים והאחרונים. • אֲגָלָיו - טיפותיו. • הֱיוֹת - כדי שיהיה. • חִישׁ - מהר. • וּשְׁלַח עֹפֶר - כינוי למשיח, לפי שיר השירים ב, ט: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. לפי הפרשנות המסורתית הדוד הדומה לעפר הוא הקדוש ברוך הוא, אך כאן הוא שליחו, מלך המשיח. • טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו - עוד קודם שתסתיים הגלות ומחשכיה, לפי שיר השירים ב, יז: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר. • יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו - ה' יזכור לי את זכותו של אברהם אבינו, שעליו נאמר בבראשית כא, לג וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם, ונדרשו בפסוק זה מעשים חיוביים רבים של אברהם. • קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן - קומם את עם ישראל או את ציון. לפי הפסוקים משיר השירים ד, יב-יג גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. הכלה, המדומה לגן ושלחיה לפרדס רימונים, היא כנסת ישראל. • קִרְיַת חָנָה דָוִד - ירושלים, העיר שבה חנה דוד המלך, לפי ישעיהו כט, א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד... • וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו - מבצר עבור חייליו, לפי תהלים סא, ד כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב. • שׁוֹבֵב - החזר, השב. • לְצַוַּאר הַשֵּׁן - המקדש, לפי הדימוי המופיע בשיר השירים ז, ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. דימוי זה נדרש ברש"י על ההיכל והמזבח שבמקדש. • מְלוּאֵי הוֹד - מלאי, רבי ההוד. • כְּלִילָיו - קרבנותיו. • בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת... אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו - בנוי לנוי ולהדר, ועליו תלויים כל מגני הגיבורים, לפי שיר השירים ד, ד: כְּמִגְּדַל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים. • וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו - לפי חזון אחרית הימים בישעיהו (ב, ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.

Title	שפעת רביבים (מתוך תיקון הגשם)
Cycle of the Year	לכל עת;סוכות;שמחת תורה / שמיני עצרת
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• שִׁפְעַת - שפע, רוב.
• רְבִיבִים - המלה רביבים מופיעה מספר פעמים בתנ"ך במשמעות של טפות מים וכמלה מקבילה לטל ולמטר..
• מִזְּבוּלָיו - משמיו. זבול הוא אחד משבעה רקיעים, כמובא בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן, שנאמר: (דברים י) 'הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים'. ריש לקיש אמר: שבעה, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות"...
• לְחַיּוֹת זֶרַע - הגשמים מחיים את הזרעים ומאפשרים את הצמיחה. הלשון לפי דברי ה' לנח בבראשית ז, ג: גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
• מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - הגשמים הראשונים והאחרונים.
• אֲגָלָיו - טיפותיו.
• הֱיוֹת - כדי שיהיה.
• חִישׁ - מהר.
• וּשְׁלַח עֹפֶר - כינוי למשיח, לפי שיר השירים ב, ט: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. לפי הפרשנות המסורתית הדוד הדומה לעפר הוא הקדוש ברוך הוא, אך כאן הוא שליחו, מלך המשיח.
• טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו - עוד קודם שתסתיים הגלות ומחשכיה, לפי שיר השירים ב, יז: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר.
• יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו - ה' יזכור לי את זכותו של אברהם אבינו, שעליו נאמר בבראשית כא, לג וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם, ונדרשו בפסוק זה מעשים חיוביים רבים של אברהם.
• קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן - קומם את עם ישראל או את ציון. לפי הפסוקים משיר השירים ד, יב-יג גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. הכלה, המדומה לגן ושלחיה לפרדס רימונים, היא כנסת ישראל.
• קִרְיַת חָנָה דָוִד - ירושלים, העיר שבה חנה דוד המלך, לפי ישעיהו כט, א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד...
• וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו - מבצר עבור חייליו, לפי תהלים סא, ד כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב.
• שׁוֹבֵב - החזר, השב.
• לְצַוַּאר הַשֵּׁן - המקדש, לפי הדימוי המופיע בשיר השירים ז, ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. דימוי זה נדרש ברש"י על ההיכל והמזבח שבמקדש.
• מְלוּאֵי הוֹד - מלאי, רבי ההוד.
• כְּלִילָיו - קרבנותיו.
• בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת... אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו - בנוי לנוי ולהדר, ועליו תלויים כל מגני הגיבורים, לפי שיר השירים ד, ד: כְּמִגְּדַל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים.
• וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו - לפי חזון אחרית הימים בישעיהו (ב, ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate