Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
יום מעמד סיני / ר' יצחק אבן גיאת יוֹם מַעֲמַד סִינַי עֵת בֹּא בְּרַעְיוֹנַי יִמָּלְאוּ מָתְנַי צִירִים וְחַלְחָלָה צָפוֹן וְיָמִין חָל יָם מַעֲרָב זָחַל כֹּל מִמְּךָ דָּחַל הוֹדְךָ בְּעֵת נִגְלָה חֲסִין יָהּ שִׁמְךָ מַלְכִּי בְּפִתְחַךְ בְּאָנֹכִי הַסּוּ יְצוּרִים כִּי לֹא יָכְלוּ מִלָּה קוֹלְךָ כְּמוֹ שָׁמְעוּ שָׁחוּ וְנִכְנָעוּ זָעוּ וְגַם נָעוּ מַטָּה וְגַם מַעְלָה חַי אֵל קְצוֹת גָּדְלָךְ מִי יַעֲרֹךְ מוּלָךְ כִּי אֵין תְּחִלָּה לָּךְ גַּם אֵין לְךָ תִּכְלָה זֹאת בַּחֲזוֹת לִבִּי יָחִיל בְּמוֹ קִרְבִּי אֶפְחַד וְיָבֹא בִּי רַעַד וּבֶהָלָה קוֹשֵׁר מְזִמָּתִי חוֹקֵר עֲלוּמָתִי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי תּוֹדֶה לְךָ סֶלָה |
|
חווית הזמן נעה על הציר שיש בו עבר, הווה ועתיד. ציר שיוצר מציאות בה דבר מתרחש אחר דבר ואי אפשר לו לאדם לשוב לאחוריו. אולם נראה כי בפיוט זה חווה הפייטן מציאות אחרת. דרך מחשבתו על מעמד הר סיני "יוֹם מַעֲמַד סִינַי עֵת בֹּא בְּרַעְיוֹנַי" הוא חווה את המעמד עצמו: "יִמָּלְאוּ מָתְנַי צִירִים וְחַלְחָלָה". בחוויה זו זמנים שונים מתקיימים במקביל, ומתאפשר לעבר, להווה ואולי אף לעתיד לחול בו זמנית. לא רק גבולות הזמנים מיטשטשים כאן אלא גם הגבולות שבין האדם ליקום - הפייטן חווה את מה שחווה היקום כולו שעה שניתנה תורה. כך אולי מתאפשר לפייטן להתחבר לשורש נשמתו, לאותו רגע בו היו כל נשמות ישראל במעמד הר סיני (כדברי חז"ל). ומעניין שהפיוט עצמו הוא רשות ל"נשמת". בימינו מושר הפיוט בפי יהודי תוניס ולוב בחג השבועות ובשבתות בהן קוראים בתורה את עשרת הדברות - שבת פרשת יתרו ושבת פרשת ואתחנן. |
| • יוֹם מַעֲמַד סִינַי – יום מתן תורה בהר סיני. • עֵת בֹּא בְּרַעְיוֹנַי – בשעה שאני חושב על מעמד מתן תורה. • יִמָּלְאוּ מָתְנַי צִירִים וְחַלְחָלָה – כל קרבי יתמלאו פחד והתרגשות מגודל המעמד. • צָפוֹן וְיָמִין – צפון ודרום. • חָל – מלשון פחד, חיל ורעדה. • יָם מַעֲרָב זָחַל – הים, המצוי במערב, חרד וזע מפניך. זחל במשמעות של.פחד ויראה, מצוי באיוב (לב, ו): וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם.• דָּחַל – לשון נוספת לפחד, בארמית, כפי הביטוי 'בדחילו ורחימו', שמשמעותו ביראה ובאהבה. • הוֹדְךָ בְּעֵת נִגְלָה – בזמן מתן תורה, כשהודך וכבודך התגלו בהר סיני. • צָפוֹן וְיָמִין... בְּעֵת נִגְלָה – בשעת מתן תורה כל היקום הזדעזע, מקצה העולם ועד קצהו. כך מתואר למשל במסכת זבחים קטז, ע"א: "ר' אברהם המודעי אומר, מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר ובהיכלו כולו אומר כבוד". • חֲסִין יָהּ שִׁמְךָ מַלְכִּי – חֲסִין הוא כינוי לאל במשמעות של כוח וגבורה, עפ"י תהלים פט, ט: ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. • בְּפִתְחַךְ בְּאָנֹכִי – בשעה שפתחת בעשרת הדברות, הדיבר הראשון פותח במילה אָנֹכִי: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ..." (שמות כ, ב). • הַסּוּ יְצוּרִים – כל יצורי עולם נשתתקו ודממו, כפי שמתואר בשמות רבה כט, ט: "אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן. כשנתן הקב"ה את התורה - צפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים (מלאכים) לא עפו, שרפים (מלאכים) לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך". • כִּי לֹא יָכְלוּ מִלָּה – מרוב תדהמה ופחד לא יכלו להוציא מילה מפיהם. • קוֹלְךָ כְּמוֹ שָׁמְעוּ – כמו מלשון כאשר - בזמן ששמעו את קולך, אומר את שתי הדברות הראשונות. אפשרות אחרת - בשמות טו כ נאמר: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת...", לכן לא שמעו את הקולות אלא כמו שמעו. • שָׁחוּ וְנִכְנָעוּ – השתחוו וקיבלו את מלכות האל. • זָעוּ וְגַם נָעוּ מַטָּה וְגַם מַעְלָה – שמים וארץ רעשו ונזדעזעו בשעה ששמעו את קול ה', על פי פרקי דרבי אליעזר, מ: "יצא קול ראשון והשמים רעשו והימים והנהרות ברחו וההרים והגבעות התמוטטו וכל האילנות כרעו...". • חַי – כינוי לאל. • חַי אֵל קְצוֹת גָּדְלָךְ מִי יַעֲרֹךְ מוּלָךְ – מי יוכל לעמוד לפניך ולערוך שבח ותפילה שיתארו את קצה גדלך, שאין לו שיעור. • כִּי אֵין תְּחִלָּה לָּךְ – האל קדמון, ולכן אין לו התחלה. • גַּם אֵין לְךָ תִּכְלָה – האל נצחי, ועל כן אין לו סוף. • זֹאת בַּחֲזוֹת לִבִּי – כאשר לבי רואה ומבין דברים אלו. • יָחִיל בְּמוֹ קִרְבִּי אֶפְחַד וְיָבֹא בִּי רַעַד וּבֶהָלָה – אתמלא פחד וחלחלה מגודלו של האל ועוצמתו. • קוֹשֵׁר מְזִמָּתִי – כינוי לאל, הקושר את מחשבותי זו לזו. • חוֹקֵר עֲלוּמָתִי – היודע כל תעלומה החבויה והמסתתרת בתוכי. • רוּחִי וְנִשְׁמָתִי תּוֹדֶה לְךָ סֶלָה – הפיוט הוא "רשות" ל"נשמת" לחג השבועות, ובמילים אלו עובר המתפלל לתפילת "נשמת". |
| Title |
יום מעמד סיני |
|---|---|
| Cycle of the Year |
שבועות;שבת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
