אל עליון

Piyut

Play songs in order

All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

1.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אלירם אלגרבלי
2.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד אדרי ותלמידים
3.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
4.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו קבוצת פייטנים

Play songs in order

	אל עליון שוכן / סימן אני עמרם חזק אֶל עֶלְיוֹן שׁוֹכֵן מְעוֹנִים אָשִׁיר שִׁירָה חֲדָשָׁה גָּאַל אֶת זֶרַע אֵיתָנִים עֲדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עָבְדוּ בָם רְד"וּ שָׁנִים הַמִּצְרִים עֲבוֹדָה קָשָׁה שָׁמַע אֶת צַעֲקָתָם וְגַם אֶת נַאֲקָתָם וְקִבֵּל אֶת תְפִלָתָם וְהוֹצִיא אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם יָדִיד בְּיָד רָמָה נָם צוּר לְרוֹעֶה נֶאֱמָן בְּחוֹרֵב מִתּוֹךְ סְנֶה גְּאַל נָא אֶת עַם לֹא אַלְמָן עַד אָן בְּגָלוּת חוֹנֶה אֱמוֹר אֲלֵיהֶם קֵּץ וּזְמָן נִשְׁלַם בְּכֹבֶד עֹנִי פָּקוֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם וְתַעֲלוּ לְאַרְצְכֶם אֶרֶץ טוֹבָה נְעִימָה יָדִיד בְּלֶכְתּוֹ אֶל פַּרְעֹה עָשָׂה אוֹתוֹת וְנִפְלָאוֹת חַרְטֻמֵּיהֶם כֻּלָּם יָדְעוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים צְבָאוֹת הוּא וְכָל עַמּוֹ נִתְעוּ וְלֹא קִבְּלוּ הַנּוֹרָאוֹת הָפַךְ מֵימֵיהֶם לְדָם וּצְפַרְדֵעַ לְאַבְּדָם וְרֹב כִּנִים בָּאָדָם וַיַּהֲרֹג כָּל מַחֲמַדָּם כָּל מִקְנֵה בְהֵמָה עָרוֹב וְגַם חַיּוֹת רָעוֹת שָׁלַח בָּם עִם אַדְמָתָם וּבִבְשָׂרָם שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת אַרְבֶּה אָכַל כָּל פֵּרוֹתָם וּבְמִקְנֵיהֶם בָּרָד גַּם זְוָעוֹת וְהֶחְשִׁיךְ כָּל מְאוֹרוֹתָם הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְגַם כָּל נָשִׂיא בָהֶם עַד כִּי קָצוּ בְחַיֵּיהֶם וְעָנוּ כֻלָּם בְּפִיהֶם צְאוּ בְעָצְמָה מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה עָשָׂה לָהֶם צוּר נוֹרָא כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּ מֵאֻמָּה יְחִידָה אֲשֶׁר בְּאֵל חַי קְשׁוּרָה נָתַן צוּר עוֹטֶה אוֹרָה בָּהֶם זַעַם וְעֶבְרָה וְכַמֵּגִיס בַּקְּדֵרָה הִשְׁלִיכָם בְּתוֹךְ הַבּוֹרָה בְּאַף וּבְחֵמָה רָדַף אַחֲרֵי עַם קְדוֹשִׁי פַּרְעֹה וְכָל מִבְחַר חֵילוֹ הִשִּׂיגָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כֻּלָם זָעוּ וְחָלוּ אָמַר הָאֵל אֶל מֹשֶׁה סְעוּ לִקְרַאת יָם תַּחֲנוּ אֶצְלוֹ בָּקַע הַיָּם לִפְנֵיהֶם וְעָבְרוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּרְכוּשָׁם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם וְהַמַּיִם עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם נִצְּבוּ כְּמוֹ חוֹמָה מִצְרִים יָרְדוּ אַחֲרֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַיָּם בַּמְּסִלָּה נִעֵר כָּל מַרְכְּבוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם בַּמְּצוּלָה עָנוּ כָל יִשְׂרָאֵל בְּפִיהֶם כֻּלָם בְּשִׁיר וּתְהִלָּה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהַי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ וְכָבוֹד אֲעַטְּרֵהוּ כִּי אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתֵּהוּ בְּעֹז וְחָכְמָה חָשְׁבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמִרְיָם אוּלַי יָצְאוּ בִמְסִבָּה אָמַר הָאֵל אֶל שַׂר הַיָּם הַשְׁלִיכֵם לֶחָרָבָה נָשְׂאוּ כָל הוֹנָם וְשִׁבְיָם זָהָב וְאֶבֶן טוֹבָה מִרְיָם בְּשִׁירָה נָאָה עָנְתָה שִׁירָה נִשָּׂאָה שִׁירוּ לוֹ כִי גָאֹה גָאָה עִם כָּל נְשֵׁי צְבָאָהּ סוּס וְרוֹכְבוֹ בַיָּם רָמָה זָכְרֵנוּ הָאֵל לְטוֹבָה כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת קַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת תֵּן לָנוּ רוּחַ נְדִיבָה וְרֹב נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֲזַי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לָךְ בְּפַחַד וּבְמֹרֶךְ כְּעֵת צֵאתִי מִפֶּרֶךְ נִשְׁמַת כָּל חַי תְבָרֵךְ שִׁמְךָ בְעָצְמָה

	פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת בשלח. בפרשה זו מתוארת קריעת ים סוף, ובעקבותיה מפתח המשורר את סיפור יציאת מצרים. בבית הראשון מתוארת היענותו של אלוהים לזעקת בני ישראל במצרים, ומשם ממשיך המשורר תוך שהוא חורז פסוקים ומשבץ רעיונות מדרשיים על גאולת מצרים על ידי משה. הוא מונה חלק מן המכות, ומפתח ביותר את נושא הפרשה – קריעת ים סוף, אותה הוא מציג בעקבות ים סוף כתגובה לגזירת פרעה להשליך את ילדי העברים ליאור. בבית האחרון מבקש הפיטן להחיות את תגובות האמונה והיראה שחוו ישראל בעומדם על ים סוף, ובזכות חידוש יראה זו הוא מבקש שהאל ישוב להפליא נסיו ונפלאותיו גם בהווה.

	• אֶל עֶלְיוֹן – אלוהים. כינוי זה מופיע בבראשית יד, יח-כ: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ... • שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – נמצא ברקיע. • זֶרַע אֵיתָנִים – עם ישראל. אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב, נקראים אֵיתָנִים, לפי דרשתו של ר' אלעזר (בבלי ראש השנה יא, ע"א) לביטוי "בְּיֶרַח הָאֵתָנִים" המופיע במלכים א ח, ב: "מנין שבתשרי נולדו אבות? שנאמר "...בירח האיתנים בחג" - ירח שנולדו בו איתני עולם. • עָבְדוּ בָּם רְד"וּ שָׁנִים – המצרים שעבדו את ישראל 210 שנים כמנין רד"ו, ודרשה היא על תיבה זו בדברי יעקב בבראשית מב, ב: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. • שָׁמַע אֶת צַעֲקָתָם וְגַם אֶת נַאֲקָתָם – כמו שנאמר בשמות ב, כג-כד ...וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם... • וְהוֹצִיא אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם – שחרר אותם מסבלם. • יָדִיד – אהוב, כינוי לה'. • בְּיָד רָמָה – בגאווה ובפרסום, כמו שנאמר בהקשר של יציאת מצרים בשמות יד, ח: ...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. • נָם – אמר, נאם. • צוּר – סלע, כינוי לה'. • לְרוֹעֶה נֶאֱמָן – משה, שהיה רועה צאן ורועה ישראל. • עַם לֹא אַלְמָן – כנסת ישראל, שאיננה אלמנה כביכול מדודה, הקב"ה, כפי שנאמר בירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות. • עַד אָן – עד מתי. • חוֹנֶה – שרוי. • אֱמוֹר אֲלֵיהֶם קֵץ וּזְמַן – ה' אמר למשה בסנה שיבשר לעמו את סוף הגלות. • נִשְׁלַם – הגיע אל סופו. • בְּכֹבֶד עֹנִי – בעוני או בעינוי כבד. • פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם – אלו דברי ה' למשה בסנה (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. • וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם – אגאל אתכם, כפי שנאמר בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. • אֶרֶץ טוֹבָה – כך מכונה במעמד הסנה ארץ כנען, כדברי הפסוק משמות ג, ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ... • יָדִיד – אהוב. נראה שכאן הכוונה היא למשה. • אוֹתוֹת – סימנים נִסיים. • חַרְטֻמֵּיהֶם כֻּלָּם יָדְעוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים – חרטומי פרעה ידעו כי הכל מאת האלוהים, כנאמר בשמות ח, טו: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. • הוּא – פרעה. • נִתְעוּ – אבדו דרכם. • וְלֹא קִבְּלוּ הַנּוֹרָאוֹת – לא למדו דעת ה' מהמכות המאיימות, כפי שנאמר פעמים רבות לאחר המכות וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם; וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם... • הָפַךְ מֵימֵיהֶם – של מצרים. • וְיַהֲרֹג כָּל מַחְמַדָּם כָּל מִקְנֵה בְּהֵמָה – הבהמות האהובות עליהם מתו במכת דבר. • עָרוֹב וְגַם חַיּוֹת רָעוֹת... עִם אַדְמָתָם – כפי שנאמר בשמות ח, יז ...וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ. • הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְגַם כָּל נָשִׂיא בָּהֶם – מכת בכורות, כמתואר בשמות יב, כט: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ... • עַד כִּי קָצוּ בְחַיֵּיהֶם וְעָנוּ כֻלָּם בְּפִיהֶם צְאוּ בְעָצְמָה – עד שמאסו בחייהם וצעקו בקול גדול על ישראל שיצאו, כפי שנאמר בשמות יב, ל-לא וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... • מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עָשָׂה לָהֶם – נהג עמם כמו שהם נהגו עם ישראל. • צוּר נוֹרָא – כינוי לאלוהים, כסלע המעורר יראה. • כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה – המצרים נענשו באותו דבר שזממו ועשו לישראל, כמו שאומר יתרו בשמות יח, יא עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. ועל כך אומר מדרש ההלכה מכילתא בשלח ו: "'וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו' - יחזור עליהם הגלגל ויחזיר עליהם זדונם, שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל - בה אני דנן: הם חשבו לאבד את בני במים - איני נפרע מהם אלא במים, שנאמר (תהלים ז) 'בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל'... ואומר (משלי כו) 'כורה שחת בו יפול'... וכן יתרו אמר למשה 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים' - מכירו הייתי לשעבר, ועכשו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבדבר שחשבו מצרים לאבד את ישראל - בו בדבר נפרע מהם, שנאמר 'כי בדבר אשר זדו עליהם'". ובמכילתא פרשת עמלק ב נאמר "...וכן פרעה הרשע ששעבד את ישראל - טבעו הקב"ה בים סוף... וכן כל אומה ומלכות שבא להזיק את ישראל - בו בדין דנן. לעולם אמרו: במדה שאדם מודד - בה מודדין לו, שנאמר 'כי בדבר אשר זדו עליהם'". • כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּ – זה היה הצו של פרעה כפי שנאמר בשמות א, כב וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן. • מֵאֻמָּה יְחִידָה – מעם ישראל. • עוֹטֶה אוֹרָה – על הקדוש ברוך הוא נאמר שהוא לובש את האור בתהלים קד, ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • נָתַן... בָּהֶם זַעַם וְעֶבְרָה – כעס על המצרים. • וְכַמֵּגִיס בַּקְּדֵרָה – כמי שמערבב את התבשיל המצוי בקדרה. כך מתאר רש"י את ניעור המצרים בים סוף, בפירושו למלים "וינער ה'" (שמות יד כז?): "כאדם שמנער את הקדירה והופך העליון למטה והתחתון למעלה, כך היו עולין ויורדין ומשתברין בים...". • הִשְׁלִיכָם בְּתוֹךְ הַבּוֹרָה – נראה שהכוונה כאן היא להשלכתם בים סוף. • בְּאַף וּבְחֵמָה – בכעס. • רָדַף... פַּרְעֹה וְכָל מִבְחַר חֵילוֹ – כמתואר בשמות יד, ה-ט וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ... • עַם קְדוֹשִׁי – עם הקודש, עם ישראל. • הִשִּׂיגָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – רש"י לשמות יד, ה, המסתמך על המכילתא בשלח א, מפרש שפרעה שלח עם ישראל מרגלים, "וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים באו והגידו לפרעה ביום הרביעי". • זָעוּ וְחָלוּ – רעדו מפחד. • סְעוּ לִקְרַאת יָם תַּחֲנוּ אֶצְלוֹ – כך אמר ה' למשה (שמות יד, טו-טז): מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. • וְהַמַּיִם עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם נִצְּבוּ כְּמוֹ חוֹמָה – כמתואר על קריעת ים סוף (שמות יד, כב): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, ושם, כט: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. • בַּמְּסִלָּה – בדרך הסלולה. • נִעֵר כָּל מַרְכְּבוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם – כפי שנאמר בשמות יד, כז: וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. • עָנוּ כָל יִשְׂרָאֵל בְּפִיהֶם כֻּלָם בְּשִׁיר וּתְהִלָּה – כל ישראל שרו את שירת הים (שמות טו). • זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהַי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ – השרים כביכול הצביעו על ה' שגאלם והם מבקשים לרומם ולנאות אותו. זוהי פרפרזה של הפסוק השני משירת הים (שמות טו, ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ. • וְכָבוֹד אֲעַטְּרֵהוּ – אקשט אותו בכבוד. זהו שיבוץ מהקשר הפוך, בתהלים ח, ו,שבו האל הוא המעטר את האדם: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. • כִּי אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתֵּהוּ – אין בלעדיו אלוהים. • בְּעֹז – בכוח. • בְּמִרְיָם – במחשבת המרי והמרד שלהם. • בִמְסִבָּה – מסביב. • חָשְׁבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל... אוּלַי יָצְאוּ בִמְסִבָּה – ישראל חשבו שאולי המצרים יֵצאו מצד אחר של הים, כפי שנאמר בבבלי פסחים קיח, ע"ב: "ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו... מאי דכתיב 'וימרו על ים בים סוף'? - מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר...". • אָמַר הָאֵל אֶל שַׂר הַיָּם הַשְׁלִיכֵם לְחָרָבָה – לפי המשך האגדה ממסכת פסחים, אמר הקב"ה לשר של ים: פלוט אותן ליבשה. ולאחר משא ומתן ביניהם המצרים נפלטו ליבשה ובאו ישראל וראו אותם, שנאמר 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים'. • נָשְׂאוּ כָל הוֹנָם וְשִׁבְיָם זָהָב וְאֶבֶן טוֹבָה – לפי מדרש תנחומא הקדום בשלח, היו סוסי פרעה מקושטים, וכשטבעו בים צפו אותן אבנים טובות ומרגליות וישראל היו יורדים אל שפת הים ולוקחים אותם. • מִרְיָם – אחות משה. • עָנְתָה שִׁירָה נִשָּׂאָה... עִם כָּל נְשֵׁי צְבָאָהּ – כמתואר בשמות טו, כ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. • גָאֹה גָאָה – ה' התגאה והתנשא בנס זה, הראה את רוממותו. • רָמָה – השליך. • שִׁירוּ לוֹ כִּי גָאֹה גָאָה... סוּס וְרוֹכְבוֹ בַּיָּם רָמָה – זה היה לשון שירתה (שם, כא): שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. • כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת – כמו בימי קדם. • יָהּ – כינוי לה'. • לְטוֹבָה אוֹת – סימן לטובה. • תֵּן לָנוּ רוּחַ נְדִיבָה – השפע עלינו חסד, לפי הפסוק מתהלים נא, יד: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. • אֲזַי – אז. • תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לָךְ – הכול ישתחוו אליך. • וּבַמֹרֶךְ – וביראה. • כְּעֵת צֵאתִי מִפֶּרֶךְ – כמו באותה עת שיצאנו מעבודת הפרך במצרים. • וְנִשְׁמַת כָּל חַי תְבָרֵךְ שִׁמְךָ – כך לשון פתיחת ברכת השיר: נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ. וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. • בְּעָצְמָה – בכוח.

Title	אל עליון
Cycle of the Year	פסח;שירת הבקשות
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• אֶל עֶלְיוֹן – אלוהים. כינוי זה מופיע בבראשית יד, יח-כ: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ...
• שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – נמצא ברקיע.
• זֶרַע אֵיתָנִים – עם ישראל. אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב, נקראים אֵיתָנִים, לפי דרשתו של ר' אלעזר (בבלי ראש השנה יא, ע"א) לביטוי "בְּיֶרַח הָאֵתָנִים" המופיע במלכים א ח, ב: "מנין שבתשרי נולדו אבות? שנאמר "...בירח האיתנים בחג" - ירח שנולדו בו איתני עולם.
• עָבְדוּ בָּם רְד"וּ שָׁנִים – המצרים שעבדו את ישראל 210 שנים כמנין רד"ו, ודרשה היא על תיבה זו בדברי יעקב בבראשית מב, ב: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.
• שָׁמַע אֶת צַעֲקָתָם וְגַם אֶת נַאֲקָתָם – כמו שנאמר בשמות ב, כג-כד ...וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם...
• וְהוֹצִיא אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם – שחרר אותם מסבלם.
• יָדִיד – אהוב, כינוי לה'.
• בְּיָד רָמָה – בגאווה ובפרסום, כמו שנאמר בהקשר של יציאת מצרים בשמות יד, ח: ...וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה.
• נָם – אמר, נאם.
• צוּר – סלע, כינוי לה'.
• לְרוֹעֶה נֶאֱמָן – משה, שהיה רועה צאן ורועה ישראל.
• עַם לֹא אַלְמָן – כנסת ישראל, שאיננה אלמנה כביכול מדודה, הקב"ה, כפי שנאמר בירמיהו נא, ה: כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאֹות.
• עַד אָן – עד מתי.
• חוֹנֶה – שרוי.
• אֱמוֹר אֲלֵיהֶם קֵץ וּזְמַן – ה' אמר למשה בסנה שיבשר לעמו את סוף הגלות.
• נִשְׁלַם – הגיע אל סופו.
• בְּכֹבֶד עֹנִי – בעוני או בעינוי כבד.
• פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם – אלו דברי ה' למשה בסנה (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם.
• וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם – אגאל אתכם, כפי שנאמר בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
• אֶרֶץ טוֹבָה – כך מכונה במעמד הסנה ארץ כנען, כדברי הפסוק משמות ג, ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ...
• יָדִיד – אהוב. נראה שכאן הכוונה היא למשה.
• אוֹתוֹת – סימנים נִסיים.
• חַרְטֻמֵּיהֶם כֻּלָּם יָדְעוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים – חרטומי פרעה ידעו כי הכל מאת האלוהים, כנאמר בשמות ח, טו: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא.
• הוּא – פרעה.
• נִתְעוּ – אבדו דרכם.
• וְלֹא קִבְּלוּ הַנּוֹרָאוֹת – לא למדו דעת ה' מהמכות המאיימות, כפי שנאמר פעמים רבות לאחר המכות וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם; וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם...
• הָפַךְ מֵימֵיהֶם – של מצרים.
• וְיַהֲרֹג כָּל מַחְמַדָּם כָּל מִקְנֵה בְּהֵמָה – הבהמות האהובות עליהם מתו במכת דבר.
• עָרוֹב וְגַם חַיּוֹת רָעוֹת... עִם אַדְמָתָם – כפי שנאמר בשמות ח, יז ...וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.
• הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְגַם כָּל נָשִׂיא בָּהֶם – מכת בכורות, כמתואר בשמות יב, כט: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ...
• עַד כִּי קָצוּ בְחַיֵּיהֶם וְעָנוּ כֻלָּם בְּפִיהֶם צְאוּ בְעָצְמָה – עד שמאסו בחייהם וצעקו בקול גדול על ישראל שיצאו, כפי שנאמר בשמות יב, ל-לא וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...
• מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עָשָׂה לָהֶם – נהג עמם כמו שהם נהגו עם ישראל.
• צוּר נוֹרָא – כינוי לאלוהים, כסלע המעורר יראה.
• כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה – המצרים נענשו באותו דבר שזממו ועשו לישראל, כמו שאומר יתרו בשמות יח, יא עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. ועל כך אומר מדרש ההלכה מכילתא בשלח ו: "'וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו' - יחזור עליהם הגלגל ויחזיר עליהם זדונם, שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל - בה אני דנן: הם חשבו לאבד את בני במים - איני נפרע מהם אלא במים, שנאמר (תהלים ז) 'בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל'... ואומר (משלי כו) 'כורה שחת בו יפול'... וכן יתרו אמר למשה 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים' - מכירו הייתי לשעבר, ועכשו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבדבר שחשבו מצרים לאבד את ישראל - בו בדבר נפרע מהם, שנאמר 'כי בדבר אשר זדו עליהם'". ובמכילתא פרשת עמלק ב נאמר "...וכן פרעה הרשע ששעבד את ישראל - טבעו הקב"ה בים סוף... וכן כל אומה ומלכות שבא להזיק את ישראל - בו בדין דנן. לעולם אמרו: במדה שאדם מודד - בה מודדין לו, שנאמר 'כי בדבר אשר זדו עליהם'".
• כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּ – זה היה הצו של פרעה כפי שנאמר בשמות א, כב וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.
• מֵאֻמָּה יְחִידָה – מעם ישראל.
• עוֹטֶה אוֹרָה – על הקדוש ברוך הוא נאמר שהוא לובש את האור בתהלים קד, ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.
• נָתַן... בָּהֶם זַעַם וְעֶבְרָה – כעס על המצרים.
• וְכַמֵּגִיס בַּקְּדֵרָה – כמי שמערבב את התבשיל המצוי בקדרה. כך מתאר רש"י את ניעור המצרים בים סוף, בפירושו למלים "וינער ה'" (שמות יד כז?): "כאדם שמנער את הקדירה והופך העליון למטה והתחתון למעלה, כך היו עולין ויורדין ומשתברין בים...".
• הִשְׁלִיכָם בְּתוֹךְ הַבּוֹרָה – נראה שהכוונה כאן היא להשלכתם בים סוף.
• בְּאַף וּבְחֵמָה – בכעס.
• רָדַף... פַּרְעֹה וְכָל מִבְחַר חֵילוֹ – כמתואר בשמות יד, ה-ט וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם... וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ...
• עַם קְדוֹשִׁי – עם הקודש, עם ישראל.
• הִשִּׂיגָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – רש"י לשמות יד, ה, המסתמך על המכילתא בשלח א, מפרש שפרעה שלח עם ישראל מרגלים, "וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים באו והגידו לפרעה ביום הרביעי".
• זָעוּ וְחָלוּ – רעדו מפחד.
• סְעוּ לִקְרַאת יָם תַּחֲנוּ אֶצְלוֹ – כך אמר ה' למשה (שמות יד, טו-טז): מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
• וְהַמַּיִם עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם נִצְּבוּ כְּמוֹ חוֹמָה – כמתואר על קריעת ים סוף (שמות יד, כב): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, ושם, כט: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
• בַּמְּסִלָּה – בדרך הסלולה.
• נִעֵר כָּל מַרְכְּבוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם – כפי שנאמר בשמות יד, כז: וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.
• עָנוּ כָל יִשְׂרָאֵל בְּפִיהֶם כֻּלָם בְּשִׁיר וּתְהִלָּה – כל ישראל שרו את שירת הים (שמות טו).
• זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהַי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ – השרים כביכול הצביעו על ה' שגאלם והם מבקשים לרומם ולנאות אותו. זוהי פרפרזה של הפסוק השני משירת הים (שמות טו, ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ.
• וְכָבוֹד אֲעַטְּרֵהוּ – אקשט אותו בכבוד. זהו שיבוץ מהקשר הפוך, בתהלים ח, ו,שבו האל הוא המעטר את האדם: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
• כִּי אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתֵּהוּ – אין בלעדיו אלוהים.
• בְּעֹז – בכוח.
• בְּמִרְיָם – במחשבת המרי והמרד שלהם.
• בִמְסִבָּה – מסביב.
• חָשְׁבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל... אוּלַי יָצְאוּ בִמְסִבָּה – ישראל חשבו שאולי המצרים יֵצאו מצד אחר של הים, כפי שנאמר בבבלי פסחים קיח, ע"ב: "ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו... מאי דכתיב 'וימרו על ים בים סוף'? - מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר...".
• אָמַר הָאֵל אֶל שַׂר הַיָּם הַשְׁלִיכֵם לְחָרָבָה – לפי המשך האגדה ממסכת פסחים, אמר הקב"ה לשר של ים: פלוט אותן ליבשה. ולאחר משא ומתן ביניהם המצרים נפלטו ליבשה ובאו ישראל וראו אותם, שנאמר 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים'.
• נָשְׂאוּ כָל הוֹנָם וְשִׁבְיָם זָהָב וְאֶבֶן טוֹבָה – לפי מדרש תנחומא הקדום בשלח, היו סוסי פרעה מקושטים, וכשטבעו בים צפו אותן אבנים טובות ומרגליות וישראל היו יורדים אל שפת הים ולוקחים אותם.
• מִרְיָם – אחות משה.
• עָנְתָה שִׁירָה נִשָּׂאָה... עִם כָּל נְשֵׁי צְבָאָהּ – כמתואר בשמות טו, כ: וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
• גָאֹה גָאָה – ה' התגאה והתנשא בנס זה, הראה את רוממותו.
• רָמָה – השליך.
• שִׁירוּ לוֹ כִּי גָאֹה גָאָה... סוּס וְרוֹכְבוֹ בַּיָּם רָמָה – זה היה לשון שירתה (שם, כא): שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
• כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת – כמו בימי קדם.
• יָהּ – כינוי לה'.
• לְטוֹבָה אוֹת – סימן לטובה.
• תֵּן לָנוּ רוּחַ נְדִיבָה – השפע עלינו חסד, לפי הפסוק מתהלים נא, יד: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.
• אֲזַי – אז.
• תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לָךְ – הכול ישתחוו אליך.
• וּבַמֹרֶךְ – וביראה.
• כְּעֵת צֵאתִי מִפֶּרֶךְ – כמו באותה עת שיצאנו מעבודת הפרך במצרים.
• וְנִשְׁמַת כָּל חַי תְבָרֵךְ שִׁמְךָ – כך לשון פתיחת ברכת השיר: נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ. וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד.
• בְּעָצְמָה – בכוח.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate