audio items
snunit
Back to search results

אל נערץ בקדושה

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו דוד בוזגלו
Play songs in order
playerSongImg
Title אל נערץ בקדושה
Cycle of the Year לכל עת;סוכות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה – שמעריצים ומקדישים אותו מלאכים ובני אדם, לפי הפסוק מתהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה.
    • אֵלָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ – הכול ישתחוו לך, כמו שכתוב בישעיה מה, כג: כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.
    • גָּאַל אֻמָּה קְדוֹשָׁה, מִתַּחַת עֲבוֹדַת פֶּרֶך – גאל את ישראל משעבוד מצרים.
    • עֲנָנִים כַּמְּחִצָה הִקִּיף אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ – הסוכה מזכירה את ענני הכבוד שבהם הקיף הקב"ה את בני ישראל בהיותם במסע במדבר. אחד ההסברים של הפסוק "כי בסכות הושבתי את בני ישראל", המופיע בבבלי סוכה יא, ע"ב, הוא: "ענני כבוד היו". דימוי זה מופיע גם בקבלת האר"י ואצל בני דורו.
    • לְעָבְדוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ – כדי שיעבדוהו וידבקו בו, לפי דברי יהושע כב, ה רַק שִׁמְרוּ מְאֹד... וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.
    • בָּחַר בָּם מִכָּל הָעַמִּים – על פי נוסח הקידוש.
    • כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ, בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים – על הפסוק בויקרא כג, מב: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, נדרש בספרא אמור, יז וכן בבבלי סוכה כו, ע"א: "תשבו – כעין תדורו", כלומר המצווה היא ממש לגור בסוכה.
    שִׁמְעוּ הִלְכוֹת חַג בְּחָג
    • – שמעו, למדו בחג הסוכות הלכות הקשורות לחג, עפ"י בבלי מגילה ד, ע"א: הלכות פסח בפסח הלכות עצרת [שבועות] בעצרת והלכות חג [סוכות] בחג".
    • בְּחִבָּה – באהבה, באהדה.
    • דַר מְעוֹנָה – ה'. מעון הוא אחד משבעה רקיעים (לפי מדרש רבה דברים, ב). הלשון לפי הפסוק מדברים לג, כז מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם... ומפרש שם האבן עזרא: "דע כי מעון כמו סוכה...".
    • חוֹרֵבָה – הר סיני.
    • עֲשׂוּ סֻכָּה נְכוֹנָה – ציווי לעשות סוכה כשרה, על פי הלכות סוכה.
    • צִלָּתָהּ תִּהְיֶה מְרֻבָּה – הצל בסוכה צריך להיות מרובה מהמקום שאינו מוצל בסוכה, כמו שנאמר במשנה סוכה ב, ב וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ – כְּשֵׁרָה.
    • וְלֹא כַּבַּיִת מְעֻבָּה, לִרְאוֹת בָּהּ כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים – הסוכה הראויה היא סוכה שאין לה סכך עבה, ושניתן לראות דרכו את הכוכבים. כמו שנאמר במסכת סוכה (שם): [סוכה] הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה. מכאן לומדת הגמרא שסוכה שהסכך שלה עבה מאוד, ועל כן היא 'כמין בית' והכוכבים אינם נראים ממנה, היא סוכה שאינה ראויה מלכתחילה, וכשרה רק בדיעבד.
    • י"ד סְעוּדוֹת.. שָׁם נֹאכַל – פעמיים בכל אחד משבעת ימי החג ייאכלו שם סעודות, כדברי ר' אליעזר במשנה סוכה ב, ו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
    • לַיְלָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה, שְׁאָר יָמִים אֵינָם חוֹבָה – כדעת חכמים בהמשך המשנה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה [כלומר, אף על פי שאסור לאכול מחוץ לסוכה, אין חובה לאכול מספר מסוים של סעודות בסוכה] חוּץ מֵ[סעודת] לֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבָד.
    • הַמַּחְמִיר יִשָּׂא בְּרָכָה, מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כִּי אִם בָּהּ - למרות שמן הדין רק אם קובעים סעודה, יש לעשות זאת בסוכה, ואילו לגבי אכילות שאינן בגדר קביעת סעודה נאמר (משנה סוכה ב, ד) "אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה – מי שמחמיר ואפילו מקפיד שלא לשתות מים מחוצה לה - תבוא עליו ברכה.
    • שָׁמָּה גִּרְסָה וּשְׁכִיבָה, בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים – בסוכה לומדים ושוכבים בלילות ובימים.
    • דּוּמִיָּה לָךְ תְּהִלָּה, מִלְּבָרֵךְ עֵת עֲשִׂיָּה – אין מברכין "שהחיינו" על הקמת הסוכה. הלשון לפי הפסוק מתהלים סח, ב לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן...
    • עַד שְׁעַת הָאֲכִילָה, אֲזַי בִּרְכָתְךָ רְצוּיָה – ברכת "שהחיינו" נאמרת בסוף הקידוש של הסעודה הראשונה ומכוונת גם על עשיית הסוכה. הברכה על הסוכה 'ממתינה' עד האכילה בה. קודם שאוכלים בה אכילה של קבע – מברכים.
    • קִדּוּשׁ הַיּוֹם בַּתְּחִלָּה – הברכה הראשונה בקידוש היא 'קידוש היום', כלומר "מקדש ישראל והזמנים".
    • אַחֲרָיו סֻכָּה שְׁנִיָה – הברכה השניה בקידוש היא ברכת "לישב בסוכה".
    • בִּרְכַּת זְמַן שְׁלִישִׁיָּה – הברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" היא הברכה השלישית.
    • עַל שְׁנֵיהֶם יַחְדָיו תַּמִים – ברכת הזמן כוללת את שתי הברכות שקדמו לה.
    • וּלְקַחְתֶּם בָּרִאשׁוֹן לָכֶם, לוּלָב מִכַּפּוֹת תְּמָרִים – לקיחת הלולב נלמדת מהפסוק שבויקרא כג, מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... כַּפֹּת תְּמָרִים.
    • גָּזוּל שָׂנֵא אֱלֹהֵיכֶם, גַּם שָׁאוּל מֵאֲחֵרִים – אין להשתמש בלולב שנגזל מאחר (לפי משנה סוכה ג, א: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל. אסור להשתמש גם בלולב השאול מאחרים, שכן מדייקים מהפסוק הנ"ל וּלְקַחְתֶּם לָכֶם – משלכם.
    • מִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, אַף אִם לָכֶם יִהְיוּ חוֹזְרִים – מותר להשתמש בלולב שניתן לך מהזולת, אם גמר בלבו להעבירו לרשותך, גם אם מסוכם שהוא יחזור אחר כך לבעליו הקודמים.
    • לְהַלֵּל אֵל יוֹצֵר הָרִים, עַל גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים – נטילת הלולב ויתר המינים באה להלל את האל ולבקש על הגשם, כפי שעולה מהבריתא שבתענית ב ע"ב. הלשון לפי עמוס ד, יג כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ.
    • דְּבוּקִים לוֹ – צמודים, כרוכים עם הלולב.
    • בִּפְתִיל צָמִיד – בחיבור צמוד, לפי במדבר יט, טו וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא.
    • שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי עֵץ עָבוֹת – ענפי הדסים משולשים, כלומר שמכל נקודה בענף שיוצאים עלים – יוצאים שלושה עלים.
    • וְהוּא – הלולב.
    • בֵּין הֲדַסִים תַּעֲמִיד – הלולב מצוי בין ההדסים שמימינו והערבות שמשמאלו. השיבוץ מזכריה א, ח שם מדובר באיש העומד בין ההדסים.
    • אֶתְרוֹג דָּר בָּאִילָן תָּמִיד – לפי האמור בסוכה לא ע"ב אודות האתרוג, ששמו המקראי הוא 'פרי עץ הדר' – "הדר באילנו משנה לשנה".
    • אַרְבַּעְתָּם – ארבעת המינים.
    • דֶּרֶךְ שֶׁפָּרוֹת וְרָבוֹת – את ארבעת המינים נוטלים בצורה שבה הם גדלים באופן טבעי, ראשיהם למעלה ושרשיהם למטה.
    • בֵּן חָסִין – כינוי לעם ישראל ורמז לשמו של המשורר, דוד חסין.
    • בְּמִצְוָתְךָ חַזֵּק – חזק את עם ישראל לקיים את מצוותיך.
    • בַּעַל הַיְּכוֹלֶת – האל הכל יכול.
    • בִּבְנוֹתְךָ סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת – כאשר תבנה, תגאל את ציון, המכונה סוכת דוד הנופלת. כך דורשים את הפסוק מעמוס ט, יא בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. זוהי גם הברכה שמוסיפים לברכת המזון במשך כל ימי חג הסוכות: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
    • בְּלֵב תָּמִים – בלב שלם.
    • נִשְׁמַת כֹּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ – לפי התחלת תפילת "נשמת כל חי תברך את שמך", חתימה המובילה אותנו אל ייעודו של הפיוט – רשות לנשמת.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject