audio items
snunit
Back to search results

יום ט"ו בשבט הנהדר

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) דוד מנחם
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מאיר עבוד
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) משה חבושה
Play songs in order
playerSongImg
Title יום ט"ו בשבט הנהדר
Cycle of the Year ט"ו בשבט
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • רֵאשִׁית פִּרְחֵי סְמָדַר - הסמדר הם הפרחים הסגורים העולים בגפן תחילה - ניצת הגפן. כך גם ט"ו בשבט הוא תחילת תקופה של לבלוב וצמיחה לפני בוא האביב בתקופת ניסן. ע"פ הפסוק בשיר השירים (ב, יג) המתאר את ראשית הפריחה והלבלוב: הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ. • לֹא תַצְמַח הָאָרֶץ דַּרְדַּר - קוצים. ע"פ הקללה שנתקללה בה האדמה בעקבות חטא אדם הראשון (בראשית ג, יח): וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. • פְּרִי עֵץ הָדָר - שיבוץ מויקרא, כג, מ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר. שם מדובר על אתרוג מארבעת המינים וכאן הכוונה לפירות טובים ומשובחים. המשורר הופך כאן את קללת האדם הראשון לברכה. • מַמְתַקִּים מְרֻקָּחִים - ממתקים מבושמים. • נֶאְדָּר - נשגב, מרומם. • רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעֵצִים - ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות ע"פ מסכת ראש השנה ב, ע"א: באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו. • יָרוֹן - ישמח, ישיר וירנן. • סַנְסַן - כפות התמרים, כאן במובן של ענפים כפי שמפרש רש"י על הפסוק בשיר השירים (ז, ט): אֶעֱלֶה בְתָמָר אחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו. • וְצִיצִים - השלב של הפרח באילן לפני פריחת הפרי. במדבר יז, כג: וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. • וּבְמַרְאֶיהָ עוֹלָם שָׂשִׂים - במראה הארץ הפורחת כל העולם שמח. • וּבְעֵשֶׂב אֶרֶץ תִּתְהַדָּר - גם הארץ תתנאה בעשב אשר עליה. • דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר - ארבעה משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל: דגן הוא כינוי כללי לחטה ושעורה; תירוש - כינוי פיוטי לעסיס שבענבים; יצהר - כינוי פיוטי לשמן. תיאור זה של ארץ ישראל מופיע פעמים רבות במקרא, למשל במלכים ב יח, לב: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ. • תִּפְרֶה - תהיה פוריה, תפרח. • שָׁנָה זוֹ אוֹרָהּ יִזְהַר - כיון שט"ו בשבט הוא ראש השנה, המשורר מברך את השנה החדשה. • מִנִּיסָן וְעַד אֲדָר - תקופה של שנה. א' ניסן אף הוא ראש השנה (מסכת ראש השנה א, ע"ב) והמשורר משתמש בביטוי זה הן לשם החרוז והן בשל העובדה שניסן הוא אביב מאוחר בעוד ששבט הוא תחילת האביב והפריחה המוקדמים. • שָׂשִׂים בְּעֵת הַמִּצְוֹת עוֹשִׂים - שמחים בעת עשיית המצוות. • וְלַעֲבוֹדָתוֹ - של האל. • עִירֵנוּ - ירושלים. • וְיִקְבֹּץ פְּזוּרֵינוּ - יקבץ ויאסוף את ישראל הפזורים בגלות. • בְּרִצְפַּת בַּהַט וְדָר - אבנים טובות או אבני שיש. אלו מלים יחידאיות במקרא ומופיעות במגילת אסתר (א, ו) בתיאור ארמונו המפואר של אחשורוש: עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. • חָזָק - פניה לקב"ה. מילה המסיימת את האקרוסטיכון בפיוטים רבים. • מַלְכוּתָךָ לְדָר דָּר - מאז ומעולם ולעולמים. ע"פ תהלים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. הביטוי לדר דר מופיע בשמות ג, טו: זֶה שְּׁמִי לְעלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.

Have more information? Found a mistake?