audio items
snunit
Back to search results

מלא פי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה)
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה)
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) רוני איש-רן
Play songs in order
playerSongImg
Title מלא פי
Cycle of the Year שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מָלֵא פִי שִׁירָה – פיו של המשורר מלא שירת שבח ותהילה לאל, אולי על דרך שאומר משורר תהלים (עא, ח) יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ, ועל דרך הנאמר בברכת השיר – אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ... אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ...
    • מַלְכְּתָא – מלכה, כפי שהתייחס ר' חנינא לשבת בקבלת השבת שלו, המתוארת בבבלי, בבא קמא לב ע"א–ע"ב.
    • יָפָה בָּרָה – כינויים אלו שאובים משיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת, שם הם מתייחסים לאהובה, הנדרשת כעם ישראל, וכאן הם נאמרים על השבת.
    • פְּנֵי שַׁבָּת – ביטוי זה שאוב מהפיוט המפורסם של ר' שלמה אלקבץ 'לכה דודי'.
    • חַי חַי – פנייה לאל חי, או הכרזה על חיוניותם של השרים. זהו שיבוץ מישעיה לח, יט: חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ.
    • אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר – כינוי לה', לפי שיר השירים א, יד: אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. משמעות הדימוי היא כנראה צרור של צמחי בשמים.
    • בַּשֵׂר נָא יוֹם מְנוּחָה – נראה שהמשורר מבקש כאן עולם הבא, שכן השבת היא מעין עולם הבא, לפי המשנה במסכת תמיד ז, ד: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת – מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, וכפי שגם מבקשים בשבת בברכת המזון הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
    • רַעְיָא מְהֵימְנָא – רועה נאמן (בארמית). זהו כינויו של משה רבנו בזוהר.
    • נָא הַצְלִיחָה... הוֹשִׁיעָה נָּא – לפי תהלים קיח, כה: אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא.
    • הַמְצִיא – תן.
    • הַרְוָחָה – הקלה.
    • יָחִיד רַחֲמָן – כינויים לאלוהים.
    • פְּרוֹשֹ לָנוּ סֻכַּת שָׁלוֹם – לפי האמור בתפילת ערבית של ליל שבת ...וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת רַחֲמִים וְשָׁלוֹם. וראו במסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום.
    • קַבְּצֵנוּ לִזְבוּלֵנוּ – אסוף אותנו.למקומנו, לביתנו.
    • עִיר הַשָּׁלוֹם – ירושלים. עליה נאמר בבמדבר רבה יא, ז: "...שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום שנאמר (ישעיה לב) וישב עמי בנוה שלום". וראו גם דברים רבה ה, יד.
    • מֶלֶך שָׁלוֹם – כך מכונה הקדוש ברוך הוא בפי חז"ל, לפי שיר השירים רבה ג, יד. ייתכן שכאן זהו כינוי למשיח.
    • אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם – כינוי לה' הלקוח מתפילת מעין שבע הנאמרת בליל שבת, ובדומה לו נמצא בברכת השלום בתפילת עמידה של שבת.
    • חֶבְרַת כָּל יִשְׂרָאֵל קָמִים בַּלֵילוֹת – אומרי הבקשות.
    • עוֹלוֹת – קרבנות עולה.
    • יִזְכּוּ לְעוֹלָם חִבַּת אֵל כֻּלּוֹ שַבָּתוֹת – יזכו לעולם הבא, עולם שכולו שבת, האהוב על הא-ל, לפי המשנה במסכת תמיד ז, ד: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת - מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject