audio items
snunit
Back to search results

אשיר לאל גאה גאה

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל עכשווי - ישראל
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל עכשווי - ישראל
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד מנחם, ישי מנחם
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 7.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title אשיר לאל גאה גאה
Cycle of the Year לכל עת;פסח;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אָשִׁיר לָאֵל גָּאֹה גָּאָה - לאל הגאה והגדול שנתגאה, גילה את עליונותו וגאוותו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. זוהי פרפרזה של חלקו השני של הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • עַל צַר לְפָנָיו הִתְגָּאָה וְאָמַר: מִי הוּא יְיָ - זה פרעה, שאמר (שמות ה, ב): מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ. כנגד פרעה שנתגאה - האל גָאֹה גָּאָה.
    • אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל - קיצור ראשית הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ.
    • מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּמֵי אַדִּירִים צָלְלוּ - מים עזים, כמתואר בשירת הים: (שם, ד; שם י) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ... צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
    • שָׁמְעוּ עַמִּים אָז נִבְהֲלוּ - לפי הפסוקים משירת הים (שם יד-טו): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם.
    • וְאָמְרוּ: אֵין אֵל כַּייָ - פרפרזה משירת הים (שם, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. בשירת הים זהו השבח שמשבח משה את הקב"ה, אבל הפייטן שם פסוק זה בתוך דבריהם של העמים ששמעו את שמועת קריעת ים סוף.
    • שַׁוְעַת - זעקת.
    • וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְרוֹדְפֵיהֶם בּוֹ טִבַּעְתָּ - לפי האמור בברכת גאולה שלאחר קריאת שמע: וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ.
    • נִלְחַמְתָּ לָהֶם יְיָ - לפי הפסוק שנאמר על ים סוף (שמות יד, יד) יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן.
    • הִגְדִּילוּ מַהֲלָל - הרבו להלל.
    • עַל סוּס רוֹכְבוֹ יָם כִּסָּמוֹ. אָז שָׁרוּ: שִׁירָה לַייָ - שרו שירה על טביעת האויב וסוסיו בים סוף. פרפרזה על הפסוק הפותח את שירת הים: (שם, א) אָשִׁירָה לַּייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
    • הַלְוִיִּם שָׁרוּ בִמְחוֹלוֹת - אולי במיוחד משה ומרים, שבאו משבט לוי. משה שר, ומרים שרה ויצאה במחולות. (הפייטן עצמו גם הוא לוי).
    • כִּי מִצְרַיִם בָּא בִמְצוֹלוֹת, וַיְכַסּוּמוּ הַתְּהוֹמוֹת - המצרים שקעו כמו אבן במים עמוקים שכיסו אותם, לפי (שם, ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
    • אָז הֶאֱמִינוּ בַייָ - כשראו בני ישראל את קריעת ים סוף וניצלו מאויביהם, האמינו בקב"ה ושרו לפני את שירת הים, כמתואר בשמות יד, לא: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
    • חָזָק - כינוי לה'.
    • מָקוֹם מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ יְיָ - המקום שבו בחר ד' למשכן - בית המקדש. לפי הפסוק (שם יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject