Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
מנוחה ושמחה / סימן משה מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא |
| פיוט המושר בקהילות אשכנז השונות בליל שבת. בפיוט נותן המשורר שבח לשבת. השומר את השבת והזוכר אותה מעידים על כך שהעולם כולו נברא בששה ימים על ידי הקדוש ברוך הוא. כזכר לשביתתו בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות ביום אהוב זה, ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ומיצירה, אלא גם בעשיית מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות בתפילה ועונג השבת בסעודה. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טובה למקיימי מצוות השבת. |
| • מְנוּחָה וְשִׂמְחָה – יום השבת הוא יום של מנוחה ושמחה. • אוֹר לַיְּהוּדִים – לפי בראשית רבה (פב, טו) התברך יום השביעי באורה. • יוֹם מַחֲמַדִּים – יום שחושקים בו. • שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו – אלו המקיימים את מצוות שמירת וזכירת השבת, כמצוּוה בעשרת הדברות: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ, ח); שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (דברים ה, יב). • הֵמָּה מְעִידִים – על ידי שמירת השבת מעידים מקיימי המצווה – • כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים – שהכול נברא בששה ימים. ובהמשך מפורטים הברואים השונים: • שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים – השמים, הארץ והים. • כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים – המאורות: השמש, הירח והכוכבים וכן המלאכים הנתונים במרומי השמים. • תַּנִּין – התנין הגדול שבים, שנברא ביום החמישי לבריאת העולם. • וְחַיַּת רְאֵמִים – הראם הוא החזק, לפי האגדה, בחיות המדבר. • כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים – ה' משמש סלע ומבטח נצחי, לעולם, פסוק הוא מישעיהו כו, ד בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ – ה' הוא שציווה את עם ישראל המיוחד (כינוי זה מופיע לישראל בשמות יט, ה. • שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ – לשמור את השבת מכניסתה ועד יציאתה. • יוֹם חֶמְדָּתוֹ – היום האהוב על ה'. • כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ – משום שבו האל כילה את מלאכת בריאת העולם, כפי שנאמר בבראשית ב, ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • אֵל יַחֲלִיצָךְ – ה' יחזק אותך. רומז לברכת "רצה והחליצנו" הנאמרת בברכת המזון ביום השבת. • קוּם קְרָא אֵלָיו – קום להתפלל אליו. • יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ – הוא ימהר לחזק אותך. • נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ – תתפלל תפילות המיוחדות לשבת, כמו תפילת 'נשמת כל חי' (בשחרית) וקדושת המוסף, הפותחת במלה 'נעריצך'. • אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ – אכול סעודות שבת בשמחה, כי ה' רצה את מעשיך. שיבוץ הוא מקהלת ט, ז לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. • בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם – בסעודת שבת יש לאכול לחם משנה, כלומר שתי חלות מונחות על השולחן, זכר למנה הכפולה של המן שירד ביום ששי מן השמים לצורך יום ששי ושבת. • וְקִדּוּשׁ רַבָּה – הקידוש של שבת בבוקר, הנקרא קידושא רבה (הקידוש הגדול). • בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה – במאכלים משובחים וברוח טובה. • יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ – מי שמתענג בשבת יזכה לטובה מרובה. • בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא – יזכה לראות בביאת המשיח ולחיי העולם הבא. |
| Title |
מנוחה ושמחה |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת |
| Prayer Time |
אחר |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
