audio items
snunit
Back to search results

יודוך רעיוני

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    הודו - בני ישראל צלילי ראג
  • 2.
    סוריה - דמשק משה לאטי
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל דוד חלבי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון יצחק חלילי
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים חיים פרחי
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה נר גאון
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רוני איש-רן, רפי איש-רן
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה דניאל אשכנזי
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה מרסל ויצחק (ז'קי) אמסלי
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב אבי אמון, בנו בדש, דוד זיגדון, חיים זוארץ, עמוס בדש, ציון בדש, ציון וטורי
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב מוריס רומאני
  • 16.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף סלאמה
  • 17.
    תורכיה - תורכיה כללי ללא מבצע
  • 18.
    תורכיה - תורכיה כללי משה ויטל
Play songs in order
playerSongImg
Title יודוך רעיוני
Cycle of the Year לכל עת;שבת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • רַעְיוֹנַי - רעיונותי, מחשבותי. • ה' רוֹעִי - כינוי לקב"ה כרועה את עם ישראל, צאנו. לפי תהלים כג, א: "ד' רֹעִי לֹא אֶחְסָר...". • יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ... - ביום השביעי הסתיימה מלאכת הבריאה, לפי הפסוקב בראשית ב, ב: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". • שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ - מלכת על הכל. • אֵין לְבַלּוֹתֶךָ - מעשיו של הקב"ה מתחדשים תדיר ואינם מתבלים. • לִי בֶן אֲמָתֶךָ - אני, במשמעות פרטית ובמשמעות כללית של עם ישראל, שהוא כעבד לפני קונו, הקב"ה. • חִישׁ לְהַרְגִיעִי - מהר להרגיע אותי, לגאול אותי. • שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים - למספר שבע נודעת משמעות וחשיבות מיוחדת ביהדות. לשביעי יש משמעות מיוחדת בזמן. בימים: היום השביעי, יום השבת. בשנים: השנה השביעית היא שנת שמיטה. בתוך מחזור השמיטות עצמן, אחרי שבעה מחזורים של שמיטות, כלומר אחרי 49 שנים, שנת החמשים היא שנת היובל שבה שבות האדמות אל בעליהן והעבדים יוצאים לחפשי. וראו מדרש ויקרא רבה כט, יא: "כל השביעין חביבין לעולם...". • וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים - השנה השביעית מקודשת כשנת שמיטה והיום השביעי - בקדושת השבת. • חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים - בקשה מהקב"ה שישא ויכפר את חטאם של בני ישראל, שנקראים "גֶזַע אֱמוּנִים" - מאמינים בקב"ה. • וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים - בקשה שהקב"ה לא יביא אסון וצרה על עמו וימהר להצילם. • אָרְחִי וְרִבְעִי - דרכי ומשכבי, והכוונה שהקב"ה ישמור ויגן על עמו כל הזמן, גם בצאתו לדרך ובשכבו על משכבו. השיבוץ לקוח מתהלים קלט, ג: " אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". • רְצֵה בִמְנוּחָתִי - לפי לשון התפילה הפותחת את ברכת קדושת השבת בכל תפילות העמידה בשבת: "רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ". • וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה - בקשה מהקב"ה למנוחה ולרוגע ביום השבת, שהוא יום עבודת ד' באופן מיוחד. אפשר לפרש גם כבקשה לשפע ולרווחה בימות החול. • וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי - הכן לי ביום השבת. • מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה - מתנות ומאכלים, הכוונה שיהיה שפע על שלחן השבת לכבוד השבת. • אֶל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ - תזכנו להגיע אל העולם הבא, המכונה יום שכלו שבת. באבות דרבי נתן, פרק ראשון, נדרש הפסוק "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב, א) כך: "יום שכולו שבת, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו שכינה". • וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ - באור נרך האר לנו, לפי הפסוק באיוב (כט, ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ". • שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ - האר לנו באורך, אור הגאולה. ע"פ תהלים קלט, יא: "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי". • וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה - אל בית המקדש. • תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ - בקשה מהקב"ה לבנין בית המקדש שאז יוכל עם ישראל לעלות אליו. • אוֹרִי וְיִשְׁעִי - הקב"ה שהוא כמו אורו של האדם ומושיעו. השיבוץ לקוח מתהלים כז, א: "ד' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ד' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד".

Have more information? Found a mistake?