יחיד רם בשלום

Piyut

Play songs in order

All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים צפון אפריקה - מרוקו

1.

ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
2.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
3.

ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ללא מבצע

Play songs in order

	יחיד רם בשלום / ר' ישראל נג'ארה יָחִיד רָם בְּשָׁלוֹם פְּדֵה נַפְשִׁי מִמִּכְמוֹר לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה בְּשִׁיר חָדָשׁ וּמִזְמוֹר מֶלֶךְ רָם בְּיָפְיוֹ חִכּוֹ מַמְתַקִּים פִּרְיוֹ רוֹפֵא חוֹלֶה מֵחָלְיוֹ אֵל דּוֹדִי צְרוֹר הַמּוֹר הוּא בוֹרֵא הוּא בוֹרֵא מְאוֹרֵי מְאוֹרֵי הוּא יוֹרֶה הוּא יוֹרֶה גֶּשֶׁם וּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה מֵרֹאשׁ הַדּוֹרוֹת קוֹרֵא אֵל דּוֹדִי צְרוֹר הַמּוֹר שִׁמְעוּ רֶמֶז גְּבוּרוֹתָיו מְאֹד עָצְמוּ מִסַּפֵּר עִזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֵין פֶּה יָכֹל לְסַפֵּר מֶלֶךְ יָחִיד וּמְיֻחָד הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד בְּרֹב מוֹרָא וָפַחַד שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֹר רוֹקַע שְׁחָקִים מִמַּעַל חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק וּמַיִם מָדַד בְּשַׁעַל הָרִים וּגְבָעוֹת יָצַק שִׁנְאַנִּים שַׁאֲנַנִּים שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים מְשָׁרְתִים לִפְנַי לִפְנִים כֻּלָּם נְכוֹנִים לִשְׁמֹר אֶרֶץ יָסַד עַל בְּלִימָה בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד וּבָרָא אָדָם בְּחָכְמָה דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ הוּעַד לֹא לְצָרְכוֹ בְרָאוֹ רַק בִּנְדָבָה הִמְצִיאוֹ הִמְלִיכוֹ וְנִשְׂאוֹ וְצִוָּה עָלָיו לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע אוֹתוֹ צַוּוֹתוֹ וְנִבְעַר אָדָם מִדַּעַת אָכַל בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ כִּי שָׁמַע לְקוֹל אִשְׁתּוֹ בְּרֹב לִקְחָהּ הֵסַתּוֹ וְתִקֵּן תְּשׁוּבָתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת שִׁיר מִזְמוֹר לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בַּלֵילוֹת עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ עַד אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת בִּזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה אַחֲרָיו נַפְשִׁי דָבְקָה כִּי מְאֹד מְחֻשָּׁקָה חֻקֵּי תוֹרוֹתָיו לִשְׁמֹר חָזָק אֵל הַנַּעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וּשְׁלַח תִּשְׁבִּי קַל מִנִּי רָץ יֹאמַר דָּוִד הִנֵּה בָא אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְגַם רִנָּה בִּלְשׁוֹנֵנוּ יַחַד בִּמְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל נִגְמֹר אָמֵן כֵּן יֹאמַר דּוֹדִי אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הָשֵׁב הֲדָרִי וְהוֹדִי וּבְנֵה הַבַּיִת עַל תִּלָּהּ כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בִּנְגִינָתָם וְאָז יָשִׁירוּ שִׁירָתָם לְךָ שִׁיר חָדָשׁ וּמִזְמוֹר

	שירו של ר' ישראל נג'ארה, המשורר הגדול בן המאה ה־16, שהוא שיר שבח לאל בורא האדם והעולם, עושה נפלאות ופועל גבורות. יהודי בבל נוהגים לזמר שיר זה ביום השבת, בעיקר בשל האזכור באמצע השיר אודות אדם הראשון ששורר את מזמור שיר ליום השבת. יהודי מרוקו שרים את השיר בשירת הבקשות של פרשת שמות וכשיר הודאה על הינצלות ורפואה ממחלה קשה, בהתאמה לנוסח שבפיהם, האומר (בלשון עבר): פָּדָה נַפְשִׁי הִצִּיל מִמִּכְמוֹר... רִפָּא חוֹלֶה בְחָלְיוֹ. פיוט זה עובר מן הרחב והעל־זמני אל האדם ואל אירוע ספציפי בתולדותיו. הפיוט פותח בשבחי האל בהיותו מציל ורופא, בורא וממטיר גשמים, אדון ההיסטוריה ופועל בה נפלאות. הוא מונה את ברואיו העליונים והתחתונים, וביניהם המלאכים, ומשם עובר לשבח את האל בהיותו בורא האדם. הבית האחרון בפיוט מתמקד באכילת האדם מפרי עץ הדעת טוב ורע ובתשובתו שהתקבלה ביום השבת. הפיוט חותם במזמור השבח ששיבח האדם את אלקים שמחל לו בשבת, ועל כן ניתן לתפוס את הפיוט כמעין הקדמה לפסוקי מזמור תהלים זה (צב).

	• יָחִיד רָם - כינויים לאל. • פְּדֵה נַפְשִׁי - פנייה לקב"ה שיפדה את נפש האדם ויציל את האדם,על פי תהלים נה, יט: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי". (נוסח מרוקו: בְּשָׁלוֹם פָּדָה נַפְשִׁי - פדה והציל אותי מצרתי בשלום). • מִמִּכְמוֹר - ממלכודת. • לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה - שר שיר שבח והודאה לאל, עפ"י תהלים כו, ז: לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. • מֶלֶךְ רָם בְּיָפְיוֹ - האל, על פי התיאור בישעיהו לג, יז: " מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיך...". • חִכּוֹ מַמְתַקִּים פִּרְיוֹ - פרי חכו, דבריו הם כממתקים. על פי האמור בשיר השירים ה, טז: "חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי..." וכן שם ב, ג: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. • דּוֹדִי צְרוֹר הַמּוֹר - הדוד, האל, הוא כצרור של בשמים ריחניים. על פי שיר השירים א, יג: "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי". • הוּא בוֹרֵא מְאוֹרֵי - הקב"ה ברא את המאורות - השמש, הירח והכוכבים. • הוּא יוֹרֶה גֶּשֶׁם... - הקב"ה כמו יורה את הגשם משמיים ומורה ומצווה עליו לרדת, ע"פ יואל ב, כג: "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן". • מֵרֹאשׁ הַדּוֹרוֹת קוֹרֵא - על פי ישעיהו מא, ד: "מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ ..." - מבריאת העולם ה' קרא, כלומר ציוה וגזר, על כל הדורות שיקומו דור דור בזמנו, והוא יודע את העתיד להתרחש. • שִׁמְעוּ רֶמֶז גְּבוּרוֹתָיו - שמעו רק ברמז ממעשי גבורתו של האל. (נוסח מרוקו: שִׁמְעוּ שֶׁמֶץ גְּבוּרוֹתָיו - שמעו רק מעט ממעשי גבורתו של האל). • מְאֹד עָצְמוּ מִסַּפֵּר - גבורותיו ונפלאותיו של הקב"ה כה גדולים ועצומים עד שקשה לתארם במלים ולספר עליהם, כמו שכותב דוד המלך בתהלים מ, ו: "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ד' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר". • עִזוּזוֹ - כוחו וגבורתו, עפ"י תהלים קמה, ו: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ. • הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד - על פי זכריה יד, ט: "וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". • שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֹר - על פי שיר השירים ה, יג: "...שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר...". • רוֹקַע שְׁחָקִים מִמַּעַל - הקב"ה פרש ושטח את השמים ממעל כמו שטיח. משחק מילים מתוחכם של המילה רָקַע המהדהדת את המילה רקיע. • חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק - השמים חזקים ומוצקים ואף נראים כראי מוצק, כמו מראה ממתכת יצוקה. על פי איוב לז, יח: "תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק". • וּמַיִם מָדַד בְּשַׁעַל - על פי ישעיהו ב, יב: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם..." - שֹעַל הוא בית הקיבול של כף היד כשהיא קמוצה לידי חופן או כף הרגל- דימוי לכך שכאילו מדד הקב"ה את כל מי הימים בחופניו או בפסיעותיו. • הָרִים וּגְבָעוֹת יָצַק - הקב"ה יצק כביכול את תבניתם של ההרים והגבעות. • שִׁנְאַנִּים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים - מלאכים. • מְשָׁרְתִים לִפְנַי לִפְנִים - קדש הקדשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש, נקרא לִפְנַי וְלִפְנִים, כך המלאכים הם הקרובים ביותר כביכול למקומו של האל. • נְכוֹנִים לִשְׁמֹר - מוכנים ומזומנים לשרת את האל. • אֶרֶץ יָסַד עַל בְּלִימָה - הארץ תלויה כביכול על בלימה, כמו עומדת באויר על דבר לא יציב. על פי איוב כו, ז: "נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה". • בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד - למרות שהארץ תלויה כביכול על בלימה, האל דואג לכך שלא תתמוטט. על פי תהלים קד, ה: "יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד". • דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ הוּעַד - דמותו של האדם ותבניתו מעידה על חכמת בוראו. • לֹא לְצָרְכוֹ בְרָאוֹ רַק בִּנְדָבָה הִמְצִיאוֹ - האל ברא את האדם לא לצרכיו אלא מתוך רצון להיטיב. • לֹא תֹּאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע - האדם נצטווה לא לאכול מעץ הדעת: "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז). • וְנִבְעַר אָדָם מִדַּעַת - אדם הראשון פעל לא בחכמה ובלי דעת. על פי "נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת..." (ירמיהו י, יד; נא, יז). • בְּרֹב לִקְחָהּ הֵסַתּוֹ - חוה בדבריה הסיתה את אדם הראשון ופיתתה אותו לאכול מעץ הדעת. כמתואר במשלי ז, כא: "הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ". (נוסח מרוקו: בְּרֹב לִקְחָהּ הִטַּתּוּ). • וְתִקֵּן תְּשׁוּבָתוֹ, לְיוֹם שַׁבָּת שִׁיר מִזְמוֹר - על פי המדרש יום השבת פדה והציל את אדם הראשון מן הדין וביום השבת עשה אדם תשובה על חטאו והחל לזמר את שיר מזמור ליום השבת (מזמור צב בתהלים), כיוון שבזכות השבת ניצול. • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדּוֹ... - על פי הפסוקים של מזמור צב (מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת) הנזכר לעיל: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". • עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, עַד אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת - על פי הפסוק באיוב (ט, י): "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר". • בִּזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה - הקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ביטויים הבאים לבטא את כחו וגבורתו של האל. • אַחֲרָיו נַפְשִׁי דָבְקָה - על פי הפסוק בתהלים (סג, ט): "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ". • מְחֻשָּׁקָה - רוצה ומשתוקקת. האדם רוצה וחפץ לשמור את מצוות הבורא. • אֵל הַנַּעֲרָץ - הקב"ה הוא אל נערץ, מטיל אימה, על סביבותיו. • בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה - בסוד, בקהל קדושים רבים שסביביו, והכוונה למלאכים ולצבא השמים. פה בשיר אפשר לפרש גם כבני האדם. זוהי לשון הפסוק בתהלים (פט, ח): "אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו". • וּשְׁלַח תִּשְׁבִּי - שלח את אליהו הנביא שיבשר לנו את הגאולה ואת בואו של משיח בן דוד. • קַל מִנִּי רָץ - שלח אותו במהרה, שרגליו יהיו קלות וממהרות לרוץ יותר מאשר רצי המלך היוצאים דחופים לשליחותם. ע"פ איוב ט, כה: "וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ...". • אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ - על פי המזמור הידוע בתהלים (קכו) המתאר את שיבת ציון והגאולה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ד' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה". • אָמֵן כֵּן יֹאמַר דּוֹדִי - הקב"ה יגיד כביכול אמן ויסכים לבקשת עם ישראל לגאלם. • אֵל נוֹרָא עֲלִילָה - הקב"ה הוא אל שמעשיו נוראים ומופלאים, ע"פ תהלים סו, ה: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם". • וּבְנֵה הַבַּיִת עַל תִּלָּהּ - בנה את בית המקדש ואז תוכל להתקיים עבודת הכהנים והלויים בשיריהם ובניגוניהם.

Title	יחיד רם בשלום
Cycle of the Year	שבת;שירת הבקשות
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• יָחִיד רָם - כינויים לאל.
• פְּדֵה נַפְשִׁי - פנייה לקב"ה שיפדה את נפש האדם ויציל את האדם,על פי תהלים נה, יט: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי". (נוסח מרוקו: בְּשָׁלוֹם פָּדָה נַפְשִׁי - פדה והציל אותי מצרתי בשלום).
• מִמִּכְמוֹר - ממלכודת.
• לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה - שר שיר שבח והודאה לאל, עפ"י תהלים כו, ז: לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
• מֶלֶךְ רָם בְּיָפְיוֹ - האל, על פי התיאור בישעיהו לג, יז: " מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיך...".
• חִכּוֹ מַמְתַקִּים פִּרְיוֹ - פרי חכו, דבריו הם כממתקים. על פי האמור בשיר השירים ה, טז: "חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי..." וכן שם ב, ג: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.
• דּוֹדִי צְרוֹר הַמּוֹר - הדוד, האל, הוא כצרור של בשמים ריחניים. על פי שיר השירים א, יג: "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי".
• הוּא בוֹרֵא מְאוֹרֵי - הקב"ה ברא את המאורות - השמש, הירח והכוכבים.
• הוּא יוֹרֶה גֶּשֶׁם... - הקב"ה כמו יורה את הגשם משמיים ומורה ומצווה עליו לרדת, ע"פ יואל ב, כג: "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".
• מֵרֹאשׁ הַדּוֹרוֹת קוֹרֵא - על פי ישעיהו מא, ד: "מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ ..." - מבריאת העולם ה' קרא, כלומר ציוה וגזר, על כל הדורות שיקומו דור דור בזמנו, והוא יודע את העתיד להתרחש.
• שִׁמְעוּ רֶמֶז גְּבוּרוֹתָיו - שמעו רק ברמז ממעשי גבורתו של האל. (נוסח מרוקו: שִׁמְעוּ שֶׁמֶץ גְּבוּרוֹתָיו - שמעו רק מעט ממעשי גבורתו של האל).
• מְאֹד עָצְמוּ מִסַּפֵּר - גבורותיו ונפלאותיו של הקב"ה כה גדולים ועצומים עד שקשה לתארם במלים ולספר עליהם, כמו שכותב דוד המלך בתהלים מ, ו: "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ד' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר".
• עִזוּזוֹ - כוחו וגבורתו, עפ"י תהלים קמה, ו: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ.
• הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד - על פי זכריה יד, ט: "וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".
• שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֹר - על פי שיר השירים ה, יג: "...שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר...".
• רוֹקַע שְׁחָקִים מִמַּעַל - הקב"ה פרש ושטח את השמים ממעל כמו שטיח. משחק מילים מתוחכם של המילה רָקַע המהדהדת את המילה רקיע.
• חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק - השמים חזקים ומוצקים ואף נראים כראי מוצק, כמו מראה ממתכת יצוקה. על פי איוב לז, יח: "תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק".
• וּמַיִם מָדַד בְּשַׁעַל - על פי ישעיהו ב, יב: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם..." - שֹעַל הוא בית הקיבול של כף היד כשהיא קמוצה לידי חופן או כף הרגל- דימוי לכך שכאילו מדד הקב"ה את כל מי הימים בחופניו או בפסיעותיו.
• הָרִים וּגְבָעוֹת יָצַק - הקב"ה יצק כביכול את תבניתם של ההרים והגבעות.
• שִׁנְאַנִּים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים - מלאכים.
• מְשָׁרְתִים לִפְנַי לִפְנִים - קדש הקדשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש, נקרא לִפְנַי וְלִפְנִים, כך המלאכים הם הקרובים ביותר כביכול למקומו של האל.
• נְכוֹנִים לִשְׁמֹר - מוכנים ומזומנים לשרת את האל.
• אֶרֶץ יָסַד עַל בְּלִימָה - הארץ תלויה כביכול על בלימה, כמו עומדת באויר על דבר לא יציב. על פי איוב כו, ז: "נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה".
• בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד - למרות שהארץ תלויה כביכול על בלימה, האל דואג לכך שלא תתמוטט. על פי תהלים קד, ה: "יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד".
• דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ הוּעַד - דמותו של האדם ותבניתו מעידה על חכמת בוראו.
• לֹא לְצָרְכוֹ בְרָאוֹ רַק בִּנְדָבָה הִמְצִיאוֹ - האל ברא את האדם לא לצרכיו אלא מתוך רצון להיטיב.
• לֹא תֹּאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע - האדם נצטווה לא לאכול מעץ הדעת: "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז).
• וְנִבְעַר אָדָם מִדַּעַת - אדם הראשון פעל לא בחכמה ובלי דעת. על פי "נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת..." (ירמיהו י, יד; נא, יז).
• בְּרֹב לִקְחָהּ הֵסַתּוֹ - חוה בדבריה הסיתה את אדם הראשון ופיתתה אותו לאכול מעץ הדעת. כמתואר במשלי ז, כא: "הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ". (נוסח מרוקו: בְּרֹב לִקְחָהּ הִטַּתּוּ).
• וְתִקֵּן תְּשׁוּבָתוֹ, לְיוֹם שַׁבָּת שִׁיר מִזְמוֹר - על פי המדרש יום השבת פדה והציל את אדם הראשון מן הדין וביום השבת עשה אדם תשובה על חטאו והחל לזמר את שיר מזמור ליום השבת (מזמור צב בתהלים), כיוון שבזכות השבת ניצול.
• לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדּוֹ... - על פי הפסוקים של מזמור צב (מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת) הנזכר לעיל: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת".
• עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, עַד אֵין חֵקֶר גְּדוֹלוֹת - על פי הפסוק באיוב (ט, י): "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר".
• בִּזְרוֹעוֹ הַחֲזָקָה - הקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ביטויים הבאים לבטא את כחו וגבורתו של האל.
• אַחֲרָיו נַפְשִׁי דָבְקָה - על פי הפסוק בתהלים (סג, ט): "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ".
• מְחֻשָּׁקָה - רוצה ומשתוקקת. האדם רוצה וחפץ לשמור את מצוות הבורא.
• אֵל הַנַּעֲרָץ - הקב"ה הוא אל נערץ, מטיל אימה, על סביבותיו.
• בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה - בסוד, בקהל קדושים רבים שסביביו, והכוונה למלאכים ולצבא השמים. פה בשיר אפשר לפרש גם כבני האדם. זוהי לשון הפסוק בתהלים (פט, ח): "אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו".
• וּשְׁלַח תִּשְׁבִּי - שלח את אליהו הנביא שיבשר לנו את הגאולה ואת בואו של משיח בן דוד.
• קַל מִנִּי רָץ - שלח אותו במהרה, שרגליו יהיו קלות וממהרות לרוץ יותר מאשר רצי המלך היוצאים דחופים לשליחותם. ע"פ איוב ט, כה: "וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ...".
• אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ - על פי המזמור הידוע בתהלים (קכו) המתאר את שיבת ציון והגאולה: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ד' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה".
• אָמֵן כֵּן יֹאמַר דּוֹדִי - הקב"ה יגיד כביכול אמן ויסכים לבקשת עם ישראל לגאלם.
• אֵל נוֹרָא עֲלִילָה - הקב"ה הוא אל שמעשיו נוראים ומופלאים, ע"פ תהלים סו, ה: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם".
• וּבְנֵה הַבַּיִת עַל תִּלָּהּ - בנה את בית המקדש ואז תוכל להתקיים עבודת הכהנים והלויים בשיריהם ובניגוניהם.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate