audio items
snunit
Back to search results

אוחיל יום יום אשתאה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה רחמים חי בן חנינה הכהן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אייל מלול
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אלחנן סבח, בועז בניטה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טריו אנדלוס
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו צפון מערב
  • 8.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title אוחיל יום יום אשתאה
Cycle of the Year יום ירושלים;לכל עת;שבת;שירת הבקשות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אוֹחִיל– אייחל, אקווה.
    • אֶשְׁתָּאֶה – אצפה ואייחל.
    • מָתַי אָבוֹא וְאֶרְאֶה – על פי תהלים מב, ג: ... מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
    • יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה – תפילה לגאולה השלמה, אז תיבנה ירושלים, והמקדש ייבנה בתוכה. על פי תהלים קכב, ג: יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
    • הָרִים סָבִיב לְעֻמָּתָהּ – על פי תהלים קכה, ב: יְרוּשָׁלַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
    • חוֹמַת אֵשׁ – על פי חזון אחרית הימים בזכריה ב, ט: פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.
    • שַׁלְהֶבֶתְיָה – להבת אש גדולה, המסמלת את עוצמת האהבה בין הדוד לרעיה, כמתואר בשיר השירים ח, ו: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ.
    • כֹּהֵן שִׁמֵּשׁ אַרְבָּעִים שָׁנָה – על פי הגמרא המתארת את גדולתו של שמעון הצדיק שכיהן ארבעים שנה ככהן גדול (יומא לט, ע"א): תנו רבנן ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין, מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל. והיה לשון של זהורית מלבין, מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין...
    • מִשְּׁיָרֵי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה – על פי מסכת אבות פרק א, משנה ב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
    • הַנְּבִיאָה חֻלְדָּה – על חולדה הנביאה מסופר במלכים ב כב, יד: חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַם בַּמִּשְׁנֶה.
    • בֵּין חוֹמוֹת הִתְבּוֹדְדָה – על פי רש"י בדברי הימים ב לד, כב, ישבה במשנה – לשכה שהיתה בין שתי חומות העיר, והתבודדה מפאת צניעות.
    • כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה – על פי הברכה בתהלים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
    • אָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי – הקב"ה הִרְבָּה נביאים בישראל, ככתוב בהושע יב, יא: וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.
    • חֶבֶל נְבִיאִים – חבורת נביאים, המוזכרים למשל בשמואל א י, י: וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם.
    • חֶבֶל נְבִיאִים רָאִיתִי – קברי הנביאים המצויים ליד ירושלים.
    • לְמִשְׁפָּט יָשְׁבוּ כִסְאוֹת שִׁבְעִים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת גְּדוֹלָה – שבעים אנשי כנסת הגדולה שהיו השופטים באותם ימים. הלשון על פי תהלים קכב, ה: כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד.
    • עִמָּם עֹז וְתוֹשִׁיָּה – תיאור מידותיהם של אנשי כנסת הגדולה, על פי איוב יב, טז: עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה.
    • יְרוּשָׁלַיִם צִיּוּן אוֹרוֹת – על פי ילקוט שמעוני תצט: א"ר הושעיא עתידה ירושלים ליעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה מה טעם והלכו גוים לאורך. אפשרות נוספת: אורות אלו תלמידי חכמים, בירושלים מצויים קברותיהם של תלמידי חכמים רבים.
    • עִיר דָּוִד – ירושלים, בה כונן דוד את מלכותו.
    • נְעִים זְמִירוֹת – דוד המלך, על פי כינויו בשמואל ב כג, א: וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.
    • הַר הַבַּיִת וְהַהַרְאֵל– שמות נרדפים למקום המקדש.
    • מִשְׁכָּן מֶלֶךְ מַלְכַיָּא – המקדש הוא המקום בו שוכן מלך המלכים, הקב"ה, ככתוב בדברים יב, ה: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה.
    • בְדֶרֶךְ אֶפְרָת – שם מצוי קברה של רחל אימנו, על פי בראשית לה, יט וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. המשורר מתפלל בקבר רחל אמנו, המצויה בדרך לירושלים, שם על פי המדרש היא בוכה על הבנים שיורדים לגלות, מתפללת לגאולה. על פי הפירושים והמדרשים לפסוקים בירמיהו (לא, יד–טו): נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ...וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
    • שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיָפְיָהּ – על רחל נאמר בבראשית כט, יז: וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. המשורר משתמש בדברי הגמרא (מגילה יד, ע"א) על שרה על מנת לתאר את יופיה של רחל: ואמר ר' יצחק יִסְכָּה זו שרה ולמה נקרא שמה יִסְכָּה... שהכל סוכין ביופיה...
    • חֲזֵה צִיּוֹן מְהֻלָּלָה – המשורר קורא להסתכל בירושלים המהוללת, על פי ישעיהו לג, כ: חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַם נָוֶה שַׁאֲנָן.
    • נוֹרָא עֲלִילָה – כינוי לאל, בעל המעשים הנוראים, על פי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
    • תַרְעָא דִשְׁמַיָּא – שער השמים (ארמית).
    • בֵּית אֵל נוֹרָא עֲלִילָה...וְדָא תַרְעָא דִשְׁמַיָּא – המשורר משתמש בדברי יעקב על בית אל לאחר שהקיץ מחלומו (סולם יעקב) בבראשית כח, יז: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, ומשנה את דבריו. הפסוק מתאר את גדולתה של בית אל, ובפיוט – את גדולת ירושלים; במקור מתארת המילה נורא את המקום ובפיוט את האל.
    • מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – ביטוי המתאר את המקדש והקורבנות שהוקרבו בו. כאן קדשיו מתאר את הקדושים שחיו בירושלים.
    • דּוֹר וְדוֹר וְדוֹרְשָׁיו – בכל דור הדורשים והמנהיגים שלו.
    • בְּנֵי עֲלִיָּה – כינוי לאנשים המעולים שבאדם, הביטוי לקוח מדבריו של ר' שמעון בר יוחאי עליו ועל בנו: א"ר ירמיה משום רשב"י, ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן אני ובני מהן. אם מאה הם אני ובני מהן. אם שנים הן אני ובני הן (סוכה מה ע"ב).
    • נְזִיר אֱלֹהֵי אָבִי – שמואל הנביא, שהיה נזיר, על פי המשנה במסכת נזיר פרק ט, משנה ה: נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א) וּמוֹרָה לא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג) וּמוֹרָה, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל וּמוֹרָה, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, נָזִיר.
    • דִּמְיוֹנוֹ כְאַרְיֵה לָבִיא – הנזיר מדומה לאריה, משום שיערו הארוך (אחד מאיסורי הנזיר – לספר את שיערו).
    • שָׁקוּל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כָּהֲנַיָּא – על פי הנאמר במדרש רבה במדבר, יח: שמואל ששקול כמשה ואהרן שנא' (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו.
    • עַם דַּל וְאֶבְיוֹן – עם ישראל הגולים.
    • הַיְּקָרִים בְּנֵי צִיּוֹן – על פי הביטוי באיכה ד, ב: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר. המשורר מביא את הפסוק מאיכה המתאר את ישראל הגולים המרוחקים מהמקדש בבקשה לבניית בית המקדש.
    • הַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן – על פי תיאור בית המקדש במלכים א ט, ח: וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו. כאן הכוונה שבית המקדש השלישי יהיה גדול מקודמיו, על פי נבואתו של חגי (ב, ט): גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת.
    • לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא – לעולמי עד (ארמית).


Have more information? Found a mistake?