Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
שעריך בדפקי / ר' שלמה אבן גבירול שְׁעָרֶיךָ בְּדָפְקִי יָהּ פְּתָחָה וּלְדָל שׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה לְךָ תָּבוֹא תְפִלָּתִי וְשַׁוְעִי מְקוֹם כֶּבֶשׂ וְעִשָּׂרוֹן וּמִנְחָה מְאוֹר עֵינַי רְצֵה וּשְׁמוֹר לְשׁוֹנִי וְאִם אֶשְׁגֶּה לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה הֲרִימוֹתִי לְךָ לִבִּי וְעֵינִי נְטֵה אֹזֶן וְגַם עַיִן פְּקָחָה |
|
פיוט לימים הנוראים המיוחס לר' שלמה אבן גבירול. הפיוט היה נפוץ במרבית הקהילות הספרדיות כבקשה לאשמורת הבקר והוא הופיע ברבים מסידורי התפילה הספרדיים. בימינו מושר הפיוט בעיקר במנהג קהילות צפון אפריקה, בימים הנוראים. כדרכם של פיוטים רבים אחרים, לא ניתן לדעת אל נכון האם יועד הפיוט להיאמר בתוך מסגרת ליטורגית זו או אחרת או שמא הוא תחינה פרטית של האדם מול אלהיו. על אף שלכאורה לשון התפילה הנאמרת בפיוט היא בלשון יחיד, הרי שהרמזים בתחילתו ובסופו של הפיוט מצביעים על כך שהתחינה יכולה שתיאמר מקירות ליבם של עם ישראל כולו העומד כדל שואל לפני ה' ומבקש סליחתו, אך יותר מכל מייחל לקרבתו ולהשגחתו של ה'. בחלק מסידורי התפילה מופיעים בסופו של נוסח הפיוט המובא כאן בתים נוספים שנתווספו לפיוט במהלך הדורות ע"י מחברים אנונימיים. החוקר ישראל דוידזון, בספרו 'אוצר השירה והפיוט' (ע 2080), עמד על כך כי לפנינו עומדת יצירה מעובדת; על הפיוט המקורי הכולל ארבעה בתים הרכיבו מחברים אנונימיים בתי שיר נוספים. בית הפותח במלים 'שמע אלי שוועתי', שאינו חלק מהשיר המקורי והוא כולל חזרה על תוכן השיר במילים אחרות ופשוטות יותר. ופיוט נוסף שהוצמד – 'אדון עולם לך תמיד אקוה' הבנוי על משקל הפיוט 'שעריך בדפקי'. |
| • שְׁעָרֶיךָ בְּדָפְקִי יָהּ פְּתָחָה – הדפיקה כאן משמעותה מטאפורית; המתפלל חפץ בקרבת אלהים ולשוב אליו בתשובה, המיית ליבו הדופק והתעוררותו אל התשובה משולים לדפיקה בדלתו של הקב"ה. ע"פ האמור בסליחות: "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". העניין נסוב על מאמר חז"ל בשיר השירים רבה ה, ב: "'קול דודי דופק, פתחי לי', רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו". • וּלְדָל שׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה – בבית הראשון המשורר מבקש את פתיחת דלתי התשובה, ומשנכנס בעדם הוא מבקש כי ה' יתן לו את שאלתו ויסלח לו. • לְךָ תָּבוֹא תְפִלָּתִי וְשַׁוְעִי – במבט ראשון נראה כי המשורר רומז לפסוק בתהלים קב, ב: "ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא", אולם המשכו של הבית - מְקוֹם כֶּבֶשׂ וְעִשָּׂרוֹן וּמִנְחָה - מורה על כך שהוא רומז דוקא לפסוק ביונה ב, ח: "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ". • מְקוֹם כֶּבֶשׂ וְעִשָּׂרוֹן וּמִנְחָה – הוא בית המקדש בו מקריבים קורבנות. מכיון שחרב המקדש אפשר לפרש את המילה מְקוֹם על דרך מה שאמרו חז"ל שהתפילות מגיעות למקום שבו היה המזבח ומשם עולות לקב"ה. ע"י שימוש בקורבן זה מבליט המשורר את דלותו ומסכנותו שכן הקרבן שהוא מזכיר הוא קרבנו של האיש העני (ראו ויקרא יד, כא) אפשרות נוספת למילה מְקוֹם היא שתפילתי תעלה במקום קרבן. • מְאוֹר עֵינַי – הקב"ה, שמאיר את עיניו של האדם, על פי האמור במשלי כט, יג: "...מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". • רְצֵה וּשְׁמוֹר לְשׁוֹנִי – פניה לקב"ה שיהיו דבריו לרצון לפניו כמו שכתוב בפסוק בתהלים (יט, טו), המסיים את תפילת העמידה: "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי". ובקשה נוספת שהקב"ה ידריך אותו וישמור עליו שלא יכשל בלשונו. • וְאִם אֶשְׁגֶּה לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה – ואם אטעה ואומר בתפילתי דבר שלא כרצונך – אנא סלח לי. כאן מתבאר מדוע בחר המשורר בכינוי מְאוֹר עֵינַי, הוא פונה לקב"ה שהוא המאיר את עיני האדם, דהיינו נותן לו חכמה ובינה, ומבקש שיאיר את עיניו ויורה לו מה היא הדרך הראויה להתפלל. וראו משלי טו, כט-ל: "רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע: מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם" וברלב"ג, שם. • הֲרִימוֹתִי לְךָ לִבִּי וְעֵינִי – הלשון נשענת על בראשית (יד, כב): "...הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". משמעות הדברים כאן היא: את כל ישותי, המיוצגת ע"י הלב - הנפש שלי, אני נושא אליך, ועיני, המייצגות את המבט כלפי חוץ, גם הן רק צופות אליך ולישועתך. ואם כן יש כאן מימד ברור של הכנעה והקרבה (וראה להלן בטור השביעי). וכנגד זה מבקש המשורר: • נְטֵה אֹזֶן וְגַם עַיִן פְּקָחָה – אתה מצדך הטה אוזנך לתחינתי הנאמרת בכל ליבי, והשגח עלי כמו שהתפלל דניאל (ט, יח): "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" (וראו גם מלכים ב, יט טז). כאן חותם אבן גבירול את הפיוט במעין מה שפתח בו, בקשה שהקב"ה יפנה לתחינתו הנאמרת ממעמקי הלב. |
| Title |
שעריך בדפקי / הודו - קוצ'ין / ישראל אברהם |
|---|---|
| Tradition |
הודו - קוצ'ין |
| Melodic tradition |
שעריך בדפקי / הודו - קוצ'ין |
| Scale |
לא ידוע |
| Cycle of the Year |
ימים נוראים |
| Prayer Time |
אחר |
| Composer |
לא ידוע לא ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
