Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
עננו עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ וּפַחַד יִצְחָק עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ מָגֵן דָּוִד עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ |
|
אחד מפיוטי הסליחות הידועים ביותר במנהג הקהילות הספרדיות, המושר במהלך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה, כולל יום הכיפורים עצמו. היצירתיות ותחושת החופש לשנות ולגוון מצויה בפיוט זה גם מהיבט נוסף שלו - פעמים רבות שרים מתפללים מהקהל או ילדים לצד החזן, בדרך כלל אנשים שנושאים שם זהה לדמות המדוברת - ילד בשם דוד ישיר 'עננו מגן דוד', יעקב ישיר את 'אביר יעקב' וכן הלאה. דווקא קולם של הילדים ושל המתפללים מתוך הקהל - קולות שאינם נשמעים בדרך כלל, הם הצובעים פיוט זה בצבע מיוחד ומחזקים את תחושת השיתוף של כלל הציבור המבקש כאיש אחד "עֲנֵנוּ". |
|
• וּפַחַד יִצְחָק - יצחק מזוהה עם מדת הגבורה והצמצום המזוהה לעיתים עם פחד. מקור הביטוי בבראשית (לא, מב), עת יעקב פונה אל לבן בזעם אין אונים על מרדפיו המרובים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי... |
| Title |
עננו |
|---|---|
| Tradition |
תימן - כלל תימן |
| Melodic tradition |
עננו, מסורת תימן - תוכן גולשים |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
יום כיפור |
| Prayer Time |
שחרית |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• וּפַחַד יִצְחָק - יצחק מזוהה עם מדת הגבורה והצמצום המזוהה לעיתים עם פחד. מקור הביטוי בבראשית (לא, מב), עת יעקב פונה אל לבן בזעם אין אונים על מרדפיו המרובים: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי...
• אֲבִיר יַעֲקֹב- אביר במקרא הוא מלשון גבורה וכשהוא נאמר בבעלי חיים או בבני אדם הבי"ת דגושה וכשהוא נאמר בה' הבי"ת רפה. האל הוא גבורם של ישראל ומושיעם, כדברי ישעיהו (ס, טז): וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. מעניין לציין שיעקב הוא שיסד את הביטוי הזה בברכתו לבניו (בראשית מט, כד): וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
• מָגֵן דָּוִד - הקב"ה הוא המגן של עם ישראל. מגן דוד, הסמל המורכב משני משולשים המונחים זה על גבי זה במהופך שעימו אנו מזוהים כל כך ואשר עבר גלגולים רבים במהלך ההיסטוריה, מסמל גם משמעות רוחנית עמוקה. ניתן להתייחס לשני קדקודי המשולש כמסמלים את הניגוד בין השמימי והארצי, או לששת קצוות המשולש המסמלות לפי הקבלה את שש הספירות של זעיר אנפין, לבד מספירת מלכות שאותה מסמל מרכזו של המגן דוד.
• אֱלוֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה - בעקבות חזון המרכבה של יחזקאל (פרק א), שראה מרכבה פלאית הנושאת עליה כביכול את הקב"ה. לפי חז"ל אין דורשין במעשה מרכבה ביחיד. השימוש במלה מרכבה גם סוגר מעגל עם תחילת הפיוט הפותח באבות שכן במדרש (ראו למשל בראשית רבה מז, ו) האבות נקראים "מרכבה לשכינה".
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
