Language:
שפה נוכחית
Sign in with Google
Sign in with Facebook
מחזור מנהג אשכנז המזרחי (שבת שקלים - שבת פרשת עקב)
Enlarge text Shrink text- Manuscript
From the collections of Staatsbibliothek zu Berlin Preußischer Kulturbesitz, Oriental Department
| Title |
מחזור מנהג אשכנז המזרחי (שבת שקלים - שבת פרשת עקב). |
|---|---|
| Additional Titles |
הלכות פסח לר' חזקיה ממגדברג פסקי מהרי"ח יה צור מחסי עוז מגדל המלך שיר נדבות ישוררו לו כל סביבות כבודו אופנים מנשאים בהדרת קודש אדם בקום עלינו חיל אחזנו לרעוד אבשרה בקהל רב עיזוז ותוקף אלי זה במתי מספר חילינו פניך אוילים מדרך פשעם עינינו לך תלינו אל תעזבנו רחום ויאהב אומן יתומת הגן כבודו אל נערץ בסוד קדושים אאמיר מסתתר במעוז חביון אז כארסת בתולה במוהר וקידושין לבעל התפארת מתקן רום בזרת אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי אשרי הכלה אשר בחסד כלולה עזוז אדירורון ה' מהולל בסוד גיאוני אלהים בצעדך הכות פתרוס ליל שמורים אותו אל חצה אזכרה שנות עולמים ימים מקדם ליל שמורים אור ישראל קדוש איומה כנדגלות אור יום הנף ספירה הוכשרה בנוגהים ויושע ה' אום למושעות אזכורך גואלי בארך זמן גלותי הפץ עברות אפך זכור מלחמה ויושע אל אמונה איומה אחת אותותיך אז ראינו בעין אילו פינו מלא כים שירה אילו פומי נימי ידועי שם בבור נשם ובנקיון רעיונים יחיד ערץ יוסד ארץ ברוב חכמה ותושייה במקהלות ברכו בני ברית בגיל ומורא ורעדה אזכיר צדקתך ה' לבדך שביבי שלהבות חצובי להבות סגולתי איומה נשאתי ועריה כסיתי אל אל חי ארנן שכולה אכולה למה תבכי איככה אפצה פה ואיך אשא עין אם עוונינו רבו להגדיל אלהים ה' חילי יוצרי ומחוללי אל אלוה דלפה עיני אשוע ויאמר הנני אופן אחד בארץ אצל החיות תחרות רוגז הניח ותזכור רחם (מוזכר) איה כל נפלאותיך הגדולות והנוראות (מוזכר) איה קנאתך וגבורתך בעשותך נוראות לזרע כרתי בריתך (מוזכר) איה כל נפלאותיך הגדולות והנוראות איומתי לחוצה באורך גלות משוכלת אלהים לא אדע זולתיך יקוש בעניו ולכוד בפח חבלו איומתי יונה יעלת חן למה תבכי אלהי בך אחבק כטובע לנמל יאבק ישרי יונה סלול אורחך יחידתי שמחי בי תמיד כי בא עת הדרך אריות הדיחו פזורה אל ישראל נקראת לפנים אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך אשיחה עם לבבי ויחפש רוחי סגולתי משכתיך חסד עטרת הלומים שדודים נדודים לציון תקבץ אדון מבלעדו מלבדו ואין עודו מנת כוסי והוא מחסי והוא מנוסי והוא קדושי מגיני וקרן ישעי נורא מאד מפעלו אזורי אימה ברואי יראה אות ברית שלשתי למרפא עולם אזכרה מצוק אשר קראני שמע עליון לקול אביון אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו יונה נשאתה על כנפי נשרים אמרות האל טהורות מפנינים הם יקרות ארכין ה' שמיא לסיני ארעא רקדא שמיא זמרו אנא אתקנית עלמא בתבונה חנניה מישאל ועזריה מישך שדרך ועבד נגו אמר משה נבייא ארקא ורקיעא ודיבהון אמר יצחק לאברהם אבוהי איתגבר בחיליה אדוניה בר חגית ווי מאן דאיתתא יוסף תקיף יצריה אית לי חד טליא וירד אלהים על הר סיני את קולך שמעתי תמונתך עיני לא ראתה אילת אהבים מתנת סיני אדיר ונאה בקודש קדושות מתנאים אל עיר גבורים כעלה עניו אין זולתך אפס דוגמתך שני זיתים נכרתים בגן נעול יזהירו שש מאות נקראות אתאנו לך יוצר רוחות אדאג מחטאתי ואגיד עווני על ארמון כי נוטש אל אל שדי אתחנן מזריח כבוד נוגהיכם שאו מנחה משובחה אומן דברך הנעימי אמיתך וחסדך עמי אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה שעה נאסר אשר נמסר ביד בבל וגם שעיר איך מפי בן ומבת הגות קינות רבת שכורת לא מיין השליכי תופיך דמוע תדמע עיני בזוכרי מאורעות ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך שומרון קול תתן מצאוני עוני מלאכי צבאות אראלי מוראות שתי פעמים מקויימים בכל יום על המונינו בלולי אש ומימות אמת משל היה באמיתת קדמוני משליכם יבהלוני סעיפי חזיוניי יחדיו לב נשלם איחד שם שוכן תרשישים אז בהיות כלה דרה בגיא גירות אדון מגיד מראשית אחרית מלא כל הארץ כבוד מלכותו אז כארסת בתולה (מוזכר) אשר ברא אורה יקרה אחד קדוש המדבר שלום לחסידיו אחותי כלה קראני גוחי מרשות שוכן עד המחולל ארץ ותבל יאומץ בדת אמון יאמצהו במליצה גדול העיצה אתניה שבחיה דחיי עלמייא יפרח חתן כשושן בקרב ידידים נעלסים אראלים וחשמלים יצוקים מלהבת ירוצצו כברקים ישתפכו כמזרקים בריות אש ומים אלפי ריבותיך שילוש קדושתיך בירור קדושה עורכים חיילי מלאכים שרפים עומדים ממעל אלי זה אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי ידיד עליון שמע הגיון כאשר השמיעך |
| Contributors |
חזקיה בן יעקב, ממגדבורג יוסף שבתי בן יצחק ((ממנו)) יצחק, מביהם ((ממנו)) יצחק בן שלמה ((מוזכר)) אלעזר בירבי קיליר, פיטן, פעל במאה ה-6-7 ((ממנו)) טוב עלם, יוסף בן שמואל ((ממנו)) בנימין בן זרח ((ממנו)) שמעון בן יצחק, פיטן ((ממנו)) יוסף נקדן ((ממנו)) מנחם בן מכיר, ממגנצא ((ממנו)) אמתי בן שפטיה ((ממנו)) חזקיה בן יעקב, ממגדבורג ((ממנו)) יהודאי בן נחמן, גאון ((מוזכר)) עמרם בן ששנא, גאון ((מוזכר)) יעקב בן מאיר (ר"ת) ((מוזכר)) יום טוב בן יצחק, מיואני ((מוזכר)) שמואל בן חפני, נפטר 1013 ((מוזכר)) משה, ריש מתיבתא ((מוזכר)) מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו)) יוסף בן יעקב ((מוזכר)) שלמה בן שמואל בן אליה ((ממנו)) יצחק בן שלמה בן שמואל ((ממנו)) אלחנן בן יצחק ((ממנו)) אבן גבירול, שלמה בן יהודה, 1021-1058 ((ממנו)) אליה בן שמעיה ((ממנו)) שלמה בן יהודה, הבבלי ((ממנו)) אפרים בן יצחק, מרגנשבורג, בערך 1110-בערך 1175 ((ממנו)) יואל בן יצחק הלוי מבון ((ממנו)) שלמה בן יצחק (רש"י), 1040-1105 ((ממנו)) יצחק בן ראובן, אלברגלוני, 1043- ((ממנו)) יעקב בן יצחק ((ממנו)) אבן עזרא, אברהם בן מאיר, 1089-1164 ((ממנו)) מנחם בן יעקב ((ממנו)) משה בן אפרים ((ממנו)) אליעזר בן נתן ((ממנו)) יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו)) יצחק בן משה ((ממנו)) יעקב בן חזקיה ((ממנו)) גרונדי, שלמה בן יצחק ((ממנו)) יהוספיה, הגר ((ממנו)) משה סופר [פיטן]. משה בן שמואל בן אבשלום ((ממנו)) יצחק בן אלעזר ((ממנו)) ברוך בן שמואל, ממגנצה ((ממנו)) אשר משה בן שמחה (בעלים קודמים) ישראל בן אברהם, מיסניץ (בעלים קודמים) State Library of Berlin Germany (current owner) The Library of the Evangelical Ministry in Erfurt Germany (former owner) |
| Original Library/publisher |
State Library of Berlin, Berlin, Germany |
| Script Style |
אשכנזית מרובעת |
| Creation Date |
מאה י"ג-י"ד |
| Notes |
כה"י הוא כרך אחד מכ"י שהכיל שני כרכים של מחזור ועותק של ספר מנהגים קדום. דפים מספר מנהגים זה הגיעו לספריות שונות בעולם, ודף אחד מהם מצוי בכרך המחזור המקוטלג כאן (דף לז), וראה להלן בהערות ביבליוגרפיות. בכה"י שתי ספירות דפים. אחת קדומה באותיות ואחת מאוחרת בספרות. בספירת הדפים באותיות דילג המספרר על המספרים יז, קמה, וספרר פעמיים את המספר סד. הספירה בספרות נטשטשה במקומות רבים. ולכן, למרות הטעויות, יצויינו מראי המקומות להלן לפי הספירה באותיות. בין דף מח ודף מט חסרים דפים. בציון ספירות הדפים הם כבר היו חסרים. דף קטו ע"א לא צולם. בכה"י היו שומרי קונטרסים, אבל השוליים התחתונים של דפי כה"י נחתכו, ומשומרי הקונטרסים שרדו רק שישה בדפים כד,לב, מא, סד,קכג וקלא. עם ניקוד שאיננו תקני, ועם ציון הרפות. תפילות הקבע ופיוטים אחדים, כנראה פיוטים שלא נאמרו בקהילתו של הנקדן, לא נוקדו. חלק מן המועדים שעבורם נעתקו בכה"י פיוטים, אינם כסדרם בלוח השנה. דף א ע"א : בראש כה"י, בכתיבה מאוחרת לכתיבה שבה נכתב כה"י, פיוט לקדיש "יה צור מחסי עוז מגדל וחסד עולם ולא יחדל" מאת יצחק נקדן. דף א ע"ב : פיוט שתחילתו : "המלך שיר ידידות ישירו שיר כל סביבות" מאת שלמה. אחריו הפיסקה שתחילתה "המלך יושב על כסא רם ונישא" מתוך תפילת הקבע, חצי קדיש שלפני ברכת "יוצר אור" ומצוי בו הנוסח "לעילא לעילא מכל ברכתא". דפים ב ע"ב-ז ע"א : "לפרשת שקלים" - יוצר, אופן, זולת, קדושתא ושבעתא כמו בנדפס (סדר עבודת ישראל (מנהג פולין), תרצ"ז). דפים ז ע"א-ח ע"ב : "יוצר דהפסקא" ראשונה - יוצר, אופן וזולת כמו בנדפס, ואחרי האופן - אופן נוסף : "כבודו אופנים מנשאים בהדרת קודש" מאת שמואל. לפי צונץ. L. G, עמ' 594, מיועד האופן הזה לשבת חנוכה. דפים ח ע"ב-יג ע"א : "יוצר דזכור" - יוצר, אופן, זולת וקדושתא כמו בנדפס. דפים יג ע"א-יז ע"ב : "סליחות לצום אסתר". נעתקו הסליחות : "אדם בקום עלינו חיל אחזנו לרעוד" מאת מנחם ברבי מכיר, "אבשרה בקהל רב עיזוז ותוקף אלי זה" מאת בנימין בר זרח הנאמרת במנהג רומא, "במתי מספר חילינו פניך" מאת משלם, והטורים הפותחים באותיות ס - ת מהסליחה 'אוילים מדרך פשעם' מאת שמעון בר יצחק, פותחים "סלח לנפלאותיך הגבר". עם המסגרת לסליחות. אחריהן "תחינה דפורים : עינינו לך תלינו אל תעזבנו רחום" מאת אמתי. דפים יח ע"א-כ ע"ב : קרובה קלירית לפורים : "ויאהב אומן יתומת הגן". הקטע מההרחבות הפותח "אותו מבהלת חתות לו גחלת" לא נעתק והושלם בשוליים בכתיבה אחרת, מחציתו הראשונה בכתיבה מרובעת עם ניקוד, ומחציתו השנייה בכתיבה בינונית ורק התחלתה עם ניקוד. דפים כ ע"ב-כג ע"ב : "יוצר לפרשת פרה" - יוצר, אופן, זולת וקדושתא כמו בנדפס. דפים כג ע"ב-כח ע"א : "יוצר לפרשת החודש" - יוצר, אופן, זולת, קדושתא ושבעתא כמו בנדפס, ולפני האופן אופן נוסף : "כבודו אל נערץ בסוד קדושים". דפים כח ע"א-ל ע"א : יוצר להפסקה שנייה. נעתקו היוצר "אאמיר מסתתר במעוז חביון" הזולת "אז כאירסתה בתולה במוהר וקידושין" שניהם מאת יוסף טוב עלם המיועדים בנדפס לשבת הגדול, והאופן "לבעל התפארת מתקן רום בזרת" מאת בנימין בר זרח. דפים ל ע"א-לו ע"ב : "יוצר לשבת הגדול : אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי" והזולת "אשרי הכלה אשר בחסד כלולה" שניהם מאת בנימין בר זרח, האופן "עיזוז אדירירון ה' מהולל בסוד גאוניי" מאת עזרא, והקדושתא "אלהים בצעדך הכות פתרוס" מאת ריט"ע. דף לז ע"א-לז ע"ב : בכתיבה אחרת, דף מתוך ספר מנהגים קדום שחיבר יחזקיה בן יעקב ממגדבורג. שרדו בדף מתחילת הלכות פסח עד סמוך לסוף מנהגי ליל הסדר. מוזכרים בו "ורב יהודאי גאון כתב", "וצוה ר' יצחק בר שלמה", "בשם הר' יצחק מבהם", "מספר התרומה", "ורב עמרם גאון אומ'", "ורב' תם ורב' יצחק פסקו", "וכן פי' הקדוש הר' הר' יום טוב בר יצחק מיוני בסידר פסח שסידר", "וכן מצינו בשערים של רבי' שמוא' בן חפני הכהן בשם רבי' משה ריש מתיבתא וכן מצינו בחילוף ניהוגים אנשי בבל", "בהלכות גדולות". על ספר המנהגים שממנו שרד דף זה, ועל שרידים נוספים ששרדו ממנו ראה להלן בהערות ביבליוגרפיות. דפים לח ע"א-מח ע"ב : פיוטים לא' דפסח כמו בנדפס. בראש המעריב "ליל שימורים אותו אל חצה" מצויין "דר' מאיר[!]", ובסופו הביכור "אזכרה שנות עולמים ימים מקדם" לרמב"י ש"ץ. דפים מח ע"ב-נה ע"ב : תפילות ב דפסח כמו בנדפס. בין דף מח ודף מט חסרים דפים ובהם רובו של המעריב 'ליל שימורים אור ישראל קדוש איומה כנדגלות' מאת רמב"י ש"ץ. שרדו ממנו סוף המחרוזת שלפני האחרונה, המחרוזת האחרונה, והביכור "אור יום הנף ספירה הוכשרה בנוגהים" שגם הוא ממנו. דפים נה ע"ב-נט ע"א : פיוטים לשבת חוהמ"פ כמו בנדפס. דפים נט ע"א-עב ע"א : פיוטים לשביעי של פסח. בראשם: "מעריב לימים אחרונים של פסח : ויושע ה' אום למושעות" מאת יוסף בר יעקב, אחריו הביכור "אזכורך גואלי בארך זמן גאולתי" שבראשו מצויין "תוספת דרבי שלום", אך באקרוסטיכון מצוי השם 'שלמה בר שמואל'.באמצע הביכור תוספת שתחילתה "הפץ עברות אפך זכור מלחמה". ובראשה : "וזה הפסוק יסד ר' יצחק בנו מגזירה" (=אודות גזירה. במחזור פסח לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, שהו"ל י' פרנקל (ירושלים, תשנ"ג), עמ'401, משמש כה"י המתואר כאן מקור יחיד לתוספת זו), האופן : "ויושע אל אמונה איומה אחת". בראש הקדושתא "אותותיך ראינו אז בעין" מאת שמעון בר יצחק מצויין : "קדושתא דשמעונית", אחרי הקדושתא "סילוק אחר : אילו פינו מלא כים שירה", אחריו הרשות לתרגום קה"ת לארמית שתחילתה "אילו פומי נימי בני נשא רישמי" מאת רמב"י ש"ץ, ואחריה ההרחבות המדרשיות בתרגום יונתן לקריאה זו. דפים עב ע"א-פא ע"א : "יוצר ליום אחרון של פסח". היוצר, הזולת והקדושתא כבנדפס, האופן הוא "ידועי שם בבור נשם ובניקיון רעיונים" מאת יעקב, ואופן נוסף "יחיד ערץ יוסד ארץ ברוב חכמה ותושייה" גם הוא "דרבנא יעקב". המעריב שנכתב אחרי התפילות ליום זה תחילתו : "אזכיר צדקתך ה' לבדך" מאת אלחנן ברבי יצחק, בראשו מצויין : "מעריב שכחתי לכתוב במקומו ועתה אכתוב בכאן". המחבר של פיוט זה הוא פייטן צרפתי (בנו של ר"י הזקן מדמפיר) אך הפיוט עבר למנהג אשכנז המזרחי. דפים פא ע"א-פג ע"ב : יוצרות לשבת ראשונה אחר הפסח. היוצר הזולת והגאולה כמו בנדפס. האופן : "שביבי שלהבות חצובי להבות" מאת שמעון בר יצחק, והאהבה "סגולתי איומה נשאתי ועריה כיסיתי" מאת אלעזר. דפים פג ע"ב-פד ע"ב : "לשבת שנייה" אחר הפסח נעתקו הזולת "אל אל חי ארנן" מאת שמעון בר יצחק והגאולה "שכולה אכולה למה תבכי" מאת רשב"ג. דפים פד ע"ב-פח ע"א : "סליחות לשיני וחמישי ובשיני[!]" : "איככה אפצה פה ואיך אשא עין" מאת אליה בר שמעיה, "אם עוונינו רבו להגדיל בנו ענו עבות כגדיל" מאת שלמה הבבלי, "אלהים ה' חילי יוצרי ומחוללי" מאת אפרים בר יצחק מרגנשבורג, חתימתו מצויינת באקרוסטיכון . "סליחות ליום חמישי :...אל אלוה דלפה עיני אשוע ויאמר הנני" מאת יואל בר יצחק הלוי, בשוליו מצויין "לערב ראש השנה" וכך הוא בנדפס, "אופן אחד בארץ אצל החיות" מאת רש"י, ללא ניקוד. פיוטים לתענית שני בתרא לא נעתקו, אבל בדף פט ע"ב מצויה הערה : "סליחות לחמישי [נמחק ותוקן :לשיני] : תחרות רוגז, איה כל נפלאותיך, איה קנאתך, כתובים בין הסליחות לפני ראש השנה, ופיזמון כתוב בין הפיזמון[!]". מהפניה זו ניתן ללמוד שכה"י הכיל יותר מכרך אחד, וראה להלן בהערות ביבליוגרפיות. דפים פח ע"א - פט ע"ב : יוצרות לשבת שלישית אחר הפסח. "אהבה לשבת שלישית : איומתי לחוצה באורך גלות משוכלת", "זולת : אלהים לא אדע זולתיך" מאת אפרים בר יצחק מרגנשבורג, "גאולה : יקוש בעוניו ולכוד בפח חבלו" מאת יצחק. דפים פט ע"ב-צא ע"א : לשבת רביעית אחר הפסח - אהבה : "איומתי יונה יעלת חן מה לך כי תבכי" מאת יצחק בן ראובן אלברג'לוני, "זולת : אלהי בך אחבק כטובע לנמל יאבק" מאת אפרים בר יצחק מרגנשבורג, ו"גאולה : ישרי יונה סלול אורחך" מאת יעקב בן יצחק. דפים צא ע"א-צב ע"ב :לשבת חמישית אחר הפסח - "אהבה : יחידתי שמחי בי תמיד כי בא עת הדרך", "זולת : אריות הדיחו פזורה מבית לשכות ועזרה" מאת ריט"ע, ו"גאולה : אל ישראל נקראתה לפנים" מאת ראב"ע. דפים צב ע"ב-צד ע"א : פיוטי יוצר נוספים לשבתות שבין פסח ושבועות : "אהבה : אלהי ימי שנותיי כלו בארך גלותי" מאת יוסף שבתי בן יצחק (חלק הפיוט עם החתימה 'יוסף' באקרוסטיכון מועתק בפנים, החלק עם המשך החתימה הושלם בשוליים), "זולת : אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך מכלה כל ואין לכלותיך", וה"זולת : אשיחה עם לבבי ויחפש רוחי" מאת אפרים בן יצחק מרגנשבורג. דפים צד ע"א-צו ע"א: "יוצר לפני שבועות",כמו בנדפס מלבד ה"אהבה : סגולתי משכתיך חסד עטרת הלומים" מנחם בן יעקב, וה"גאולה : שדודים נדודים לציון תקבץ" מאת רשב"ג. דפים צו ע"ב-צט ע"א: שתי מערכות יוצר לברית מילה. בראשונה : "יוצר שלברית מילה... אדון מבלעדו מלבדו ואין עודו", "אופן : מנת כוסי והוא מחסי והוא מנוסי והוא קדושי" מאת משה, "זולת : מגיני וקרן ישעי נורא מאד מפעלו" מאת משה בן אפרים. בשנייה : "יוצר לברית מילה דרבינו אב"ן [=אליעזר בן נתן, ממנו גם האופן והזולת במערכת זו] : אפוני אימיו בטל חיים לטללה", "אופן : אזורי אימה ברואי יראה אמיצי כח כבודו לנשאה", "זולת : אות ברית שילשתי למרפא עולם". דפים צט ע"א-צט ע"ב : "סליחות לי' בטבת". נעתקו "אזכרה מצוק אשר קראני" מאת ריט"ע, אחריה הערה "כאן יש לומ' אדברה וירוח לי, והוא כתוב אצל סליחות דיז בתמוז" (בדף קמו ע"א), והסליחה "שמע עליון לקול אביון ושוועתו אל תבזה". דפים ק ע"א-קכז ע"ב : תפילות ופיוטים ליום א' דשבועות. נעתקו : "מעריב לערב [!]שבועות : וירד אביר יעקב נורא עלילה" מאת ריט"ע. בסופו הביכור "אשריך ישראל מי כמוך [בין השיטין נוסף : "עם"]סגולתו" מאת ראב"ן, אחריו הוראות לסדר התפילה ובמקום שנותר עד סוף העמוד נעתק הפיוט מסוג גאולה "יונה נשאתה על כנפי נשרים" מאת ריה"ל, המיועדת בנדפס לשבת שלפני שבועות. לשחרית נעתקו היוצר, האופן והזולת מאת שמעון בר יצחק כבנדפס, וגם הקדושתא ממנו (בנדפס נמצאת לא' דשבועות הקדושתא הקלירית "ארץ מטה ורעשה"). בשולי היוצר ותחילת האופן נעתקה, בכתיבה אחרת, המאורה "אמרות האל טהורות מפנינים הם יקרות" מאת ריה"ל. המאורה איננה מנוקדת. לקה"ת נכתבו הפיוטים הארמיים המפייטים את התרגום הארמי לעשרת הדברות. בראשם הפיוט "ארכין ה' שמיא לסיני" המפייט את תרגום הפסוק שמ' יט:כה, אחריו הפיוט "ארעא רקדא שמיא זמרו" המפייט את תרגום הפסוק שמ' כ:א, את תרגום הדיבר הראשון מפייט הפיוט "אנא אתקינית עלמא בתבונה", את תרגום הדיבר השני מפייט הפיוט "חנניה מישאל ועזריה" המיוסד על אקרוסטיכון א-ל, ואחריו פיוט נוסף דומה לקודמו הממשיך את האקרוסטיכון שלו,שתחילתו "משך ושדרך ועביד נגו" מאת רמב"י ש"ץ.בכה"י הוא מועתק כהמשך ישיר של קודמו.את תרגום הדיבר השלישי מפייט הפיוט "אמר משה נבייא", את תרגום הדיבר הרביעי מפייט הפיוט "ארקא ורקיעא ודיבההון",את תרגום הדיבר החמישי מפייט הפיוט "אמר יצחק לאברהם אבוהי".את תרגום הדיבר השישי מפייט הפיוט "איתגבר בחיליה אדוניה בר חגית" בנוסחו המצורף (החלק המיוסד על אקרוסטיכון א"ב והתוספת). את תרגום הדיבר השביעי מפייטים בכ"י זה שני פיוטים : "ווי מאן דאיתתא דכולא בהתתא", ואחריו הפיוט "יוסף תקיף יצריה" (המורכב מהפיוט "אית לי חד טליא" עם התוספת שבראשה שתחילתה 'יוסף תקיף יצריה'. הטורים המיוסדים על האותיות ר - ת באקרוסטיכון - לא נעתקו).לתרגום שלושת הדברין האחרונים לא נעתקו פיוטים. אחרי פיוטי הדברין נעתקו הברכה האמצעית בתפילת מוסף בא' דשבועות עם פיוט ה'אזהרות' שתחילתו "אתה הנחלתה תורה לעמך" המשולב בה, וברכת העבודה שאחריה עם תפילת "ותיערב לפניך עתרתינו כעולה וכקרבן" המשולבת בה. דפים קכז ע"ב- קלט ע"ב : פיוטים "ליום שיני" של שבועות. נעתקו המעריב "וירד אלהים על הר סיני" מאת יצחק בן משה, עם הביכור "את קולך שמעתי תמונתך עיני לא ראתה" מאת אפרים בר יצחק מרגשבורג, היוצר "איילת אהבים מתנת סיני" מאת שמעון בר יצחק ובסופו "אופן וזולת כדאתמול" והקדושתא הקלירית "ארץ מטה ורעשה", ולמוסף נעתק רק פיוט האזהרות "אזהרת ראשית לעמך נתתה". דפים קלט ע"ב- קמב ע"א : "יוצר בשבת לאחר שבועות : אדיר ונאה בקודש קדושות מתנאים" מאת רמב"י ש"ץ, "אופן שבשבת שלאחר שבועות : אל עיר גיבורים כעלה עניו" מאת אמתי בן שפטיה, ו"זולת : אין זולתך ואפס דוגמתך" מאת רמב"י ש"ץ. בראש האופן הפניה לאופן וזולת לפי מנהג אחר : "האופן כבודו אות כתוב לפני א' נישא וגם הזולת אור ישר' וקדושו כתוב שם" . הפיוט שתחילתו "אל נישא ארנן בהתעלסה" הוא יוצר לשבת בראשית ומסתבר שנעתק בכרך השני של כה"י (וראה להלן בהערות ביבליוגרפיות). דף קמב ע"א-קמב ע"ב : "אהבה לפרשת מנורה [=שבתחילת פרשת בהעלותך] : שני זיתים (ו)נכרתים בגן נעול יצהירו" מאת רשב"ג. דף קמב ע"ב-קמג ע:א : "[אהבה] לפרשת ציצית [שבסוף פרשת שלח]: שש מאות נקראות בדת האל יסודיהם" מאת רשב"ג. דפים קמג ע"א-קמח ע"א : סליחות "לי"ז תמוז". נעתקו הסליחות : "אתאנו לך יוצר רוחות", "אדאג מחטאתי ואגיד עווני" מאת יעקב בן חזקיהו, "אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני" מאת בנימין בר זרח, "פיזמון : למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה", "פזמון אחר ליז בתמוז : שעה נאסר אשר נמסר ביד בבל וגם שעיר" מאת רשב"ג. עם המסגרת לסליחות. סליחה נוספת לי"ז בתמוז בכה"י, ראה להלן. דפים קמח ע"א-קסו ע"א : קינות לתשעה באב. בהתחלה הקינות לליל תשעה באב ובראשן "קינות [נראה שצ"ל : קינה] למוצאי שבת שאירע בו תשעה באב : איך מפי בן ומבת הגות קינים רבת". בראש הקינות ליום תשעה באב מצויין : "קינות" (קמט ע"ב), וביניהן גם הקינה "שכורת לא מיין השליכי תופייך" מאת שלמה בן יצחק גירונדי (קסא ע"א), בפעם הראשונה שנכתבה בה המלה "איכה" היא נכתבה באותיות גדולות. אחריה נעתקה הקינה " דמוע תדמע עיני בזוכרי מאורעות". מבין ה'ציונים' נעתקה רק הקינה "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך" מאת ריה"ל (קסד ע"ב), בסוף הקינות נעתקה הקינה "שומרון קול תתן מצאוני עווניי" מאת רשב"ג הנאמרת בליל תשעה באב, ואחריה הקינה הקלירית "על ארמון כי נוטש" ובראשה מצויין "זאת הקינה שכחתי לכתוב במקומה ועתה אכתוב בכאן" וגם מקומה של קינה זו בקינות לליל תשעה באב. דפים קסו ע"א-קסט ע"ב : "יוצר לשבת נחמו : [אל] אל שדי אתחנן מזריח כבוד נוגהיכם" מאת מנחם ברבי מכיר, "אופן דר' מנחם : שאו מנחה משובחה", "זולת : אומן דברך הנעימי אמיתך וחסדך עמי". אחריהם "אופן אחר לשבת נחמו : מלאכי צבאות אראלי מוראות" מאת רמב"י ש"ץ, "אהבה : שתי פעמים מקויימים בכל יום על המונינו", "זולת : אמת משל היה באמיתת קדמוני משליכם" מאת רמב"י ש"ץ. דפים קסט ע"ב-קעט ע"ב : "יוצרות וזמירות לחתנים". נעתקו שלוש מערכות יוצר ואחריהן פיוטים לעליית החתן לתורה, כדלהלן : 1. כוללת : "פיוט דחתונה לפני נשמת : יבהלוני סעיפי חזיוניי" החתום באקרוסטיכון 'יהודה', "לפני ברכו : יחדיו לב (ו)נשלם שם אלהי עולם" מאת יהוספיה הגר, יוצר : "אייחד שם שוכן תרשישים" מאת שמעון בר יצחק, "אופן דחתן : כבודו אופד להינשא בחסד ואמת וצדק" מאת משה סופר, ו"זולת : אז בהיות כלה דרה בגיא גירות" מאת אמתי בר שפטיה. 2. "יוצר אחר דחתן : אדון מגיד מראשית אחרית" מאת אמתי בר שפטיה, "אופן : מלא כל הארץ כבוד מלכותו" מאת משה בר שמואל בן אבשלום, בסופו הערה : "זולת : 'אז כאירסתה בתולה' מי שרוצה להתפלל", אך הזולת עצמו לא נעתק, זולת זה מאת ריט"ע. 3. "יוצר דחתן : אשר ברא אורה יקרה" אותיות שם המחבר 'אפרים' מצויינות. "אופן : אחד קדוש המדבר שלום לחסידיו" מאת יצחק בר אלעזר, "זולת : אחותי כלה קראני גוחי" מאת אפרים בר יצחק מרגנשבורג. אחרי מערכות היוצר נעתקו הפיוטים לעליית החתן לתורה : "רשות לחתן : מרשות שוכן עד המחולל ארץ ותבל" מאת שמעון בר יצחק, נעתקו ממנה חלקה הראשון, אחריו ברכות "מי שבירך" לחתן ומשולבים ביניהן שני חצאי הפיוט "יאומץ בדת אמון", אחריהם החלק הרביעי, האחרון, של הרשות לחתן מאת שמעון בר יצחק הנ"ל שתחילתו "ומרשות שארית עם קודש הנועדים הנה", אחריו נעתקה פעם נוספת ברכת "מי שברך" לחתן ואחריה חלק מהפיוט "יאמצהו במליצה גדול העיצה". אחריהם פסוקי התורה הנקראים לכבוד החתונה ולפניהם פיוטים : בר' א:כח עם תרגום אונקלוס ולפניהם הפיוט בארמית "אתניה שבחיה דחיי עלמייא", בר' כד:א-כד:ג עם תרגום אונקלוס ולפניהם הפיוטים "במקהלות ברכו בני ברית בגיל ומורא ורעדה" מאת ברוך בן שמואל ממגנצא, והפיוט "יפרח חתן כשושן בקרב ידידים נעלסים" מאת ריה"ל. אחריהם הוראה "ופותחים בזמירות" ומועתקים שבעה פיוטים מסוג "אופן" : "אראלים וחשמלים יצוקים מלהבת", "בלולי אש ומימות גיבורי עיר מרומות" מאת בנימין בר זרח, "ירוצצו כברקים ישתפכו כמזרקים" מאת יצחק, "בריות אש ומים חיילי שתי[!] מעלה" מאת בנימין בר זרח, "אלפי ריבותיך שילוש קדושתיך" מאת אמתי בר שפטיה, "בירור קדושה עורכים חיילי מלאכים" מאת בנימין בר זרח, "שרפים עומדים ממעל אלי זה". דפים קעט ע"ב-קפ ע"א : פיוט "לפרשת תפילין :ידיד עליון שמע הגיון כאשר השמיעך" מאת ריה"ל. בנדפס מצויין שהפיוט מיועד לפרשת עקב כי בה פרשיית 'והיה אם שמוע' (דב' יא:יג-יא:כא) שהיא אחת מארבע פרשיות שבתפילין. בנדפס מצויין שהפיוט מסוג 'אהבה', אבל בכה"י צמוד סוף הפיוט לפיסקה "אור חדש על ציון תאיר" המקום שבו כתובים הפיוטים מסוג מאורה. דף קפ ע"א-קפ ע"ב : סליחה לי"ז בתמוז שתחילתה : "אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי" מאת מנחם ברבי מכיר, עם פסוקי המקרא הנאמרים לפניה. לפניהם מצויין : "זאת סליחה שכחתי לכתוב במקומה". הסליחות לי"ז בתמוז כתובות בדפים קמג ע"א- קמח ע"א. בראש היוצר לברית מילה שתחילתו "אדון מבלעדו מלבדו ואין עודו" (צו ע"ב) מצויין "בניגון אדון מגיד מראשית" שהוא פיוט לשבת חתונה מאת אמתי בן שפטיה, הכתוב בכה"י בדף קעב ע"א. עם חילופי נוסח וביאורים קצרים בשוליים. חלקם ביאורים לחילופי הנוסח. בשולי סיום הפיוט מסוג 'אזהרות' שתחילתו "אתה הנחלתה תורה לעמך", המיועד להאמר בחג השבועות, כתב המעתיק את שתי מלותיו האחרונות פעם נוספת (בדף קכז ע"א), ומתחתן כתב שלושה שמות של מעדנים חלביים שנוהגים לאכול בשבועות. השמות ברוסית (או בשפה סלאבית קרובה לה) אך באותיות עבריות עם ניקוד ועם ציון הרפות. בכתיבתם יש לראות מעשה שובבות של מעתיק, אולם בקביעת מקום כתיבת כה"י יש להתחשב גם בנתון זה. עם ציורים ועיטורים מעטים. נושא נוסף: ציורים ועטורים נושא נוסף: כתב-יד. העתקה נושא נוסף: לחן State Library of Berlin Berlin Germany Ms. Or. fol. 1224 Catalogue Steinschneider, Berlin Berlin Germany 179 The Library of the Evangelical Ministry in Erfurt Erfurt Germany Ms. 18 |
| Subject |
Digitized manuscripts |
| Publications |
על ספר המנהגים, שדף מבין הדפים ששרדו ממנו ונתפזרו תואר לעיל (דף לז), ראה ש' עמנואל, שברי לוחות, ירושלים תשס"ז, עמ' 219 ואילך. על היות כה"י המקוטלג כאן כרך אחד מתוך כ"י שהכיל שני כרכים וספר מנהגים, ראה שם, עמ' 220, הע' 5, וראה גם לעיל בתיאורי דף פט ע"ב ודף קמא ע"ב. כה"י מסומן ב במחזור פסח ובמחזור שבועות לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מוגה מעובד ומבואר בידי יונה פרנקל (ירושלים תשנ"ג, תש"ס). ראה על כה"י במבואות : פסח - עמ' נ, שבועות - עמ' נג. M. Steinschneider, Die Handschriften-Verzeichnisse der Koeniglichen Bibliothek zu Berlin ... hebraeischen Handschriften, Berlin, 1878-1897, no. 179. |
| Genre |
Illustrated works (Manuscript) |
| Call number at Current Custodian |
בראש כה"י ציוני בעלים : "אשר משה בן הקדוש ר' שמחה", "ישר[אל] בר' אברהם זצל"ה [?]" (נכתבו יותר מפעם אחת) ונסיונות קולמוס. |
| Extent |
קפ דף. |
| Language |
Hebrew Russian |
| Credits |
From the collections of Staatsbibliothek zu Berlin Preußischer Kulturbesitz, Oriental Department, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| National Library system number |
990001753150205171 |
| Links |
For online version, click here |
When using this material, please acknowledge the source of the material as follows:
From the collections of Staatsbibliothek zu Berlin Preußischer Kulturbesitz, Oriental Department, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
For non-commercial use for teaching and research only
You may copy and use the manuscript for purposes of teaching, research and personal use only.
You may publish the manuscript for purposes of teaching and research.
You must acknowledge the source of the manuscript with every use.
It is prohibited to use the item for commercial purposes
There is no need to contact the National Library for permission for non-commercial use for teaching and research purposes.
Commercial use or use that is not for teaching and research purposes is subject to permission from the manuscript owner. No additional permission from the National Library is required.
For contact details of the manuscript owner, click here.
Additional information:
The manuscript is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.
The terms of use were established in an agreement signed by the National Library.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
Tags
Have more information? Found a mistake?
