Back to search results

סדור מנהג אשכנז המזרחי לכל השנה (חלקים)

Enlarge text Shrink text
  • Manuscript
This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy
Title סדור מנהג אשכנז המזרחי לכל השנה (חלקים).
Additional Titles אתה הוא אלהי הראשונים
תפלות והלכות הקשורות בפטירה ובקבורה
חבוט הקבר
בעלי הנפש
פרק רבי יצחק בן פרנך (לקוטים)
דין הנפש וצאתה מן הגוף
אדני הציל את עמך ישראל מכל גזרות המתרגשות לבוא לעולם
דומה דומה המלאך הממונה על הנפשות
יר"מ ה' או"א שתרצני ותקבלני בתשובה שלמה
פתרון חלומות
ספר האמונות (לקוטים)
פתרון ספר אמונות ודעות וחרצב הבינות (לקוטים)
ימי החדש ופתרונם
פקד ופסח מנו ועצרו
תפלת הדרך
צרכי עמך מרובים
הביננו
מפני מה תקנו חכמים בקדיש עשר שבחות
דוי הסר וגם חרון
אך טוב אלהים לישראל
הרחמן הוא יברך אותנו בכל חתומים
הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו
ברכת בתולים
פרושי קדיש
שאילתות
סדור רב עמרם גאון (לקוטים)
מנהגי ר' אברהם קלויזנר
מנהגי ר' חיים פלטיאל (מוזכר)
מנהגי ר' חזקיה בן יעקב ממגדבורג (מוזכר)
שערי דורא
הדברים מתחלפים האותיות ושוין פירושם
הלכות הרי"ף (יבמות, סדר חליצה)
טופס גט
תקון שטרות
ספר היראה
סוד התשובה
תשב"ץ (לקוטים)
מלאכי צבאות אראלי מוראות
מקום אדירירון עלום מטטרון
אות בצבאי דגול בריבותיו
אומר עצתי לעמי בחגימו
את ה' אברכה אשר צוני לישב בסוכה
אודך ביושר לבי בלעדי משפטי צדקך
ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים
טועני נטעי צמחות
ליל שמורים אותו אל חצה
אזכרה שנות עולמים
ליל שמורים אור ישראל קדוש איומה כנדגלות
אור יום הנף ספירה הוכשרה בנוגהים
אזכורך גואלי בארך זמן גלותי
ויושע אומן אשכלות פרח קדש תהלה
סוכת שלם סלה יכוננה עליון
אדיר ונאור עוטה אור כאדרת
אעניד לך תפארה והלל
מה אהבתי מעון ביתך חי גואלי
נשמת ישרים יחלוך לאור זורח
שלח אמתך ואורך הודך צלח הדריך
במקהלות ברכו בני ברית
שלח יד במראה להשיג נבואה
אין זולתך אפס דוגמתך
שאלו שחקים שיחו לאדמה
יחו לשון חזות אישון
אשר במאמרות אמץ גבורות
אמיתת חסדיך היקרים
משרתיו עומדים/אהובים ונחמדים
אורי וישעי אגילה בישועתו
במרומי רום ישיבתך
אמנם פסו מעדני
יקר גדלו כבוד חילו
לבעל התפארת מתקן רום בזרת
עזוז אדירורון ה' מהולל בסוד גיאוני
בלולי אש ומימות
ידועי שם בבור נשם ובנקיון רעיונים
מחוללת מהוללת נאדרי על מוקדם
אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל
יחידתי מה יפית ומה נעמת
אל ישראל נקראת לפנים
ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המולה
אשר יצר אור וצר ונר עורכים לך לפני
ידיד עליון שמע הגיון כאשר אשמיעך
אפוני אימיו בטל חיים לטללה
Contributors יאיר ((מעתיק))
יעקב ((מעתיק))
הלל בן שמואל, מוירונה ((ממנו))
האי בן שרירא, גאון, 939-1038 ((מיוחס לו))
סעדיה בן יוסף, אלפיומי, 882-942 ((ממנו))
שלמה בן יצחק (רש"י), 1040-1105 ((ממנו))
דונש בן לברט, המאה ה-10 ((ממנו))
אפרים בן יעקב, מבונא, 1132-1197 ((ממנו))
אברהם, כהן צדק ((ממנו))
קלונימוס בן יצחק ((ממנו))
אחאי, משבחא, גאון, 680-752 ((ממנו))
עמרם בן ששנא, גאון ((ממנו))
חזקיה בן יעקב, ממגדבורג ((ממנו))
קלעי, יוסף בן יעקב ((ממנו))
יעקב, ממגדבורג ((ממנו))
יצחק בן מאיר, מדורא, פעל במאה ה-13
יצחק בן יעקב, אלפסי, 1013-1103 ((ממנו))
יונה בן אברהם, גרונדי, בערך 1200-1263
מאיר בן ברוך, מרוטנבורג, 1215-1293
טוב עלם, יוסף בן שמואל ((ממנו))
מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו))
שלמה בן שמואל בן אליה
יקותיאל בן יוסף ((ממנו))
משה בן שמואל בן אבשלום ((ממנו))
סעדיה בן נחמני ((ממנו))
מנחם בן מכיר, ממגנצא ((ממנו))
דניאל בן יעקב, נפטר 1807 ((ממנו))
יחיאל בן יצחק ((ממנו))
יעקב בן מאיר (ר"ת) ((ממנו))
יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו))
אבן גבירול, שלמה בן יהודה, 1021-1058 ((ממנו))
משה סופר [פיטן].
ברוך בן שמואל, ממגנצה ((ממנו))
יצחק בן מאיר ((ממנו))
אפרים בן יצחק, מרגנשבורג, בערך 1110-בערך 1175 ((ממנו))
בנימין בן זרח ((ממנו))
יהודה בן קלונימוס, ממינץ ((ממנו))
משה בן יצחק ((ממנו))
אבן זבארה, יוסף בן מאיר ((ממנו))
אבן עזרא, אברהם בן מאיר, 1089-1164 ((ממנו))
אלעזר בן נתן ((ממנו))
יצחק בן יהודה ((מוזכר))
אלעזר בן יוסף, הלוי ((מוזכר))
אלעזר בן יצחק, הלוי ((מוזכר))
ראב בן הגר (שם בדוי) ((חותם))
חיים בן שלמה (בעלים קודמים)
The Palatina Library Italy
(current owner)
Original Library/publisher The Palatina Library, Parma, Italy
Script Style אשכנזית מרובעת
Creation Date מאה י"ד-ט"ו
Notes בכה"י חלקים מסדור גדול לכל השנה, שרדו 3 חלקים:
א. 1א-14ב: "סליחות לתעניות ציבור". נכללות סליחות לתעניות בה"ב (1א-8א), "לעשרה בטבת" (8א), "לתענית אסתר" (9א), ו"ליז בתמוז" (11א). בראש הסליחות לב' בתרא אין כותרת.
בין הסליחות לתענית אסתר גם הסליחה "אתה הוא אלהי הראשונים" מאת הילל [בן שמואל?].
הסליחות לב' קמא נכתבו עם המסגרת לסליחות. בסוף המסגרת חתימת הברכה השישית בתפלת עמידה של חול שבה נאמרות הסליחות, אחריה הברכה השביעית בתפלת עמידה ואחריה תפלת "עננו" עם חתימתה.
דף 2א (בשוליים): פסוקי המקרא במדבר יד:יט-יד:כ, דניאל ט:יח-ט:יט מתוך המסגרת לסליחות
בסוף הסליחות ההפטרה לתענית ציבור עם ברכות ההפטרה.
ב. 15א-67ב: קובץ חיבורי הלכה, מוסר וחבורים שימושיים שהוסיפו באשכנז לחלק מן הסדורים הגדולים. בלתי שלם וכרוך מעט בבלבול. החלק הזה נכתב ביד אחרת בקונטרסים אחרים.
נכללים החבורים דלהלן: 1. 19א-19ב, תפלות והלכות הקשורות בפטירה ובקבורה (דף 19 צריך להיות לפני דף 15, ודף 15 ממשיך אותו ללא חסר). נכללים: המחצית השנייה של הקדיש שאומרים בזמן הקבורה, פסוקי מקרא ובקשות שאומרים בזמן הקבורה ואחריה, ביניהן הבקשה הפותחת "ה' הציל את עמך ישר' מכל גזירות המתרגשות לבוא בעולם". השבעה הפותחת: "דומה דומה המלאך הממונה על הנפשות", "התחינה" לאומרה כשבאים להשתטח על קבר צדיק, הפותחת: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתרצני ותקבליני בתשובה שלמה".
בסופו מצויין: "ויבקש שאילותיו" ותפלה שאומר "הרואה קברי ישר'". תפלה זו מצויה פעם נוספת בכה"י בדף 31א.
2. 19ב, 15א-15ב: "דין הנפש וצאתה מן הגוף" לקוטים מפרק מגיהנם לר' יצחק בן פרנך ממסכת חבוט הקבר וממקורות נוספים הכוללים דיון בשאלת צדיק ורע לו ודברי אזהרה לנפש ולאברי האדם. בסופם: "הועתק מספר בעלי הנפש".
3. 15ב-18א: לקוטים מדברי רס"ג בס' אמונות ודעות מאמר ז בעניין תחיית המתים. נוסחם קרוב אך אינו זהה לנוסח הדברים בתרגום שכותרתו פתרון ספר האמונות וחוצב הבינות. הלקוטים כוללים בסופם גם "עשר שאילות" רס"ג בענין תחיית המתים, הלקוטים פותחים: "ראיתי לכתוב הנה מדברי רבותי' ע"ה על עיניין תחיית המתים". באמצעם מציין המעתיק: "גם אילו מדברי הגאון רבינו סעדיה והועתקו מספר האמונות". סוף הלקוטים קטוע והמעתיק מסביר שם: "לא מצאתי יותר מזה העיניין".
4. 18ב, 20א-21ב: "פתרון חלומות אשר פתר רב האיי גאון זצ"ל".
דף 19 נכרך, כאמור שלא במקומו, אולם דף 20 איננו המשך ישיר של דף 18. ביניהן חסר מהחבור חלק גדול.
בראש החבור נכתבו: "ימי החודש ופתרונם".
בין השערים גם "שער הבתים" אך נכללו בו חלקים משערים אחרים ללא כותרת.
בסוף החבור: "סליקו פתרון חלומות".
5. 21ב-35ב: "ליקוטים של רבינו שלמה זצ"ל" [=רש"י] בעניני תפילה וברכות שבת ומועדים, כדלהלן: הלכות שחרית (רק מקריאת התורה בימים ב' וה' ואילך), מנחה וערבית של חול (21ב), "מנחה ליום שישי" ו"סדר סעודת שבת" (22ב),
"ענייני מילה" (26ב), "הילכות שבת" בעיקר עניני תפלה (27ב), "ברכת הלבנה", "הטבת חלום" (29ב), "תפילה קצרה" (תפלת הדרך, התפלה הפותחת: "צרכי עמך מרובים" והתפלה הפותחת "הבינינו" (30א)
תפלות בכניסה לבית הכסא ולבית המרחץ וביציאה מהם ותפלה בכניסה וביציאה מבית הכנסת (30א), תפלות שאומר "הרוצה לצאת בחוץ בלילה בלא שעה" שאומר "הרואה קיברי ישראל", "והרואה קיברי אומות" והלכות תפלה נוספות (31א),
"פירושי קדיש" הפותחים: "מפני מה תקנו חכמים בקדיש עשר שבחות" (31ב), שו"ת בעניני חלה ובעניני קידוש והבדלה, הלכות תפלה נוספות הלכות תענית (32א), ענין ד' פרשיות (32ב), "פורים" (33ב),
פרשיות בתורה שזמן קריאתן לפני מועדים קבוע, עם הסימן "פקיד ופסח מנו ועצרו" וסדר חלוקת קריאת פרשת האזינו עם הסימן "הזיו לך" (34א), "הלכות נר חנוכה", "הלכות עירובי חצירות" (34ב) ו"הילכות ראש השנה" (35א).
בתוך החלק ההלכתי משולבים תפלות ברכות ופיוטים הקשורים להלכות, בין השאר: ברכת "בורא נפשות רבות" (23א), ברכות המזון עם הנוסח הארץ-ישראלי של הברכה השלישית הפותח: "נחמינו ה' אלהינו בציו' עירך"
שבראשו מצויין: "בשבת אומרים" (השווה רי"ף ברכות פ"ז דף לה ע"ב סי' קעח) נוסף על הנוסח המקובל (24א) ועם ההוספות שמוסיפים בברית מילה ובחתונה. ביניהן הפיוט: "דוי הסר וגם חרון" מאת דונש בן לברט (23ב),
והפיוט "אך טוב אלהים לישר[אל]" מאת אפרים בן יעקב מבון (24ב), בסוף ברכת המזון מספר רב של בקשות הפותחות "הרחמן הוא" (24ב) ונוספו עליהן בקשות מיוחדות "לחתונה" הפותחת: "ה"ה [=הרחמן הוא] יברך אותנו בכל תחומים" (25ב) ולברית מילה הפותחת: "הרחמן הוא יברך את אבי הילד ואמו" מאת אברהם בן יצחק כהן צדק (26א), שתי המחרוזות הראשונות של בקשה זו חסרות בכה"י.
אחרי ברכת המזון "ברכה לנישואין" (26א) ובסופה: "ברכת בתולים" הפותחת: "ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה מטהר עדות פינת עמוסיך" וחותמת "בא"י מקדש ישראל בבתולים" (26ב), אחריה "ברכת מילה" שבסופה "ברכת [מילת] גרים ועבדים" (27א).
כאמור, הלקוטים דומים לאלו שבסדורים הגדולים הקדומים המשלבים תפלות הלכות ושו"ת אלו באלו. הם מיוחסים, כאמור, לרש"י. ואכן, חלק מהם נמצא במהדורות ס' הפרדס הנדפסות. "פירושי קדיש" הנ"ל נמצאים בס' הפרדס מהד' זאלקווא תקמ"ב, דף יב ע"א-יג ע"א.
דברי רבי' קלונימוס הזקן בעניין איסור נתינת מתנות אביונים בפורים לשפחות ולעבדים שבדף 33ב בכה"י נמצאים גם בס' הפרדס, מהד' עהרענרייך, ניו יורק, תשי"ט, עמ' רנה.
כבספרים אחרים מבית מדרשו של רש"י כוללים הלקוטים שבכה"י דברים מספרות הגאונים.
בדף 22א-22ב נעתקו מתוך שאלתות דרב אחאי גאון חלקים משאילות ח (מהד' ש"ק מירסקי, בראשית, כרך א', עמ' מט ואילך), כב (שם, שם, עמ' קמ ואילך) קסא (שם, כרך ה, דברים עמ' י), בדפים 22ב-23א, 27א-28ב נעתקו מסדור סדור רב עמרם גאון), חלקים מהלכות סעודה (מהד' ד' גולדשמידט, ירושלים, תשל"ב, עמ' מב), מילה (שם, עמ' מעט), תפלת מנחה של שבת (שם, עמ' פ), ומוצ"ש (שם, עמ' פג ואילך).
בין ההבאות מספרות הגאונים שבכה"י והמקומות שבהם הם נדפסו יש חילופי נוסחאות רבים.
6. 36א-40ב: "המנהגים של כל השנה" מאת חזקיה בן יעקב ממגדיבורג (לפי מסורת אחרת המחבר הוא אביו) ספר המנהגים מאת אברהם קלויזנר וספר המנהגים מאת חיים פלטיאל הם גלגולים של ספר מנהגים זה, וראה להלן.
7. 41א-52א: "שערי דורא" בראשו מצויין: "איסור והיתר שיסד מורי הר' יצחק בן הח"ר מאיר מדורא זכר צדיק לברכה". בראש החבור מפתחות.
8. 52א-52ב: "הדברים אשר מתחלפים באותיות ושוים בפירושם". צמדי מילים במקרא, שוות משמעות הנבדלות זו מזו באחת מאותיותיהן. (הן אותיות שורש והן אותיות שימוש). מסודרים לפי האותיות המתחלפות, בסדר א"ב.
בין החילופין של אות ת' גם חילוף א/ת: "בא"ת ב"ש, אזכיר תזכיר, וכן אשר אזכיר את שמי אבוא אליך ובירכתיך" (שמות כ:כד).
9. 52ב-58ב: "תיקון שטרות". ביניהם גם "שטר כתובה" (53ב), "שטר מחילה", "שטר הרשאה", "שובר של שטר חוב" (54ב), "שטר מודעא", "שטר פשרה", "שטר ערבות", "מכירת שטר" (55ב) ונוסח "גזירת חרם על קרקע" (56).
אחריו "תשובת רבי' שלמה" [=רש"י] בענין "העושה שליח לקדש לו אשה". השווה ספר הפרדס, מהד' ח"י עהרענרייך הנ"ל, עמ' פז. ב"כתובת בתולה" (56א), וב"שבועת אלמנה" (56ב) מצויינת השנה: "שנת חמשת אלפים ומאה וחמש".
מתחת לחלק מטופסי השטרות הוראות קצרות לכתיבתם.
57ב: נוסח "כתובה מחזיר גרושתו" עם ציון דעותיהם של רבי' אלעזר בר' יצחק הלוי ... ור' אלעזר בר' יוסף הלוי" ודעותיהם של רבי' יצח' בר' יהוד' ורבי' ישי'" בעניין.
בסוף החבור: "מצות ייבום" ונכלל בו "סידור חליצה אלפסית" (58א), אחרי החבור "תופס הגט" בסופו חתימות עדים, כנראה שמות בדויים, ביניהם השם "ראב בן הגר" (58ב).
10. 58ב-65א: ספר היראה מאת יונה גן אברהם גירונדי בראשו מצויין "חיי עולם", בסופו נכתב ברציפות "סוד התשובה" ממנו. המעתיק מתיחס לשני החבורים כחבור אחד, ובסופו מצויין "חיי עולם נשלם אשר יסדו גאוני עולם" (65א).
11. 65א-67ב: חלקים מספר תשבץ. בראשו: "חיבורי עיניינים של מהר"ם זצו"ל". לפי המפתח שבראש החבור נכתבו בו רק 15 עניינים, אך שרדו רק 4 עניינים: ראש השנה יום הכפורים, סוכות, חול המועד והתחלת ענייני שבת - והשאר חסר.
סדר הענינים ותוכנם שונים בחלקם מהמצוי בספר תשבץ הנדפס.
ג. 68ב-139ב: יוצרות ומעריבים לשבתות מצויינות ולחגים. סדר השבתות והחגים שעבורם יש בכה"י פיוטים הנו כדלהלן: שבת תשובה, שבת שלפני סוכות, סוכות, ש"ע וש"ת, שבת חתן, שבת אחרי שבועות, שבתות פ' נשא, שלח וחוקת, שבת נחמו, שבת פ' עקב, שבת בראשית, שבת פ' וירא, שבת ר"ח, שבתות הפסקה, שבת הגדול, פסח, שבתות שבין פסח לשבועות.
לשבתות נכתבו פיוטי יוצר, ולחגים-מעריבים. פרט ליוצאים מן הכלל האלו: לש"ע נכתב גם פיוט מסוג אופן, לש"ת נכתבה מערכת יוצר שלמה, הכוללת פיוטים מסוג יוצר, אופן וזולת ורשויות לחתן תורה וחתן בראשית, לשבתות חתן נכתבו נוסף למערכת יוצר פיוטים נוספים (ראה להלן), לימים אחרונים של פסח נכתבו גם אופנים. לשבתות פ' שלח, חקת, עקב נכתבו פיוטים מסוג אהבה בלבד, ולשבתות שבין פסח ושבועות נכתבו רק פיוטים מסוג אהבה, זולת וגאולה.
שרדו מהן פיוטים ל-4 שבתות ראשונות, ולשבת החמישית שרדה התחלת הפיוט מסוג אהבה בלבד - והשאר חסר.
הפיוטים הם כמקובל בסדורים לכל השנה כמנהג אשכנז המזרחי, עם שינויים, להלן הערות לגבי השינויים וציון פיוטים הראויים לציון מיוחד:
בכה"י נטייה להרבות בפיוטים מסוג אופן. לצד האופן לשבת תשובה נכתב אופן נוסף: "מלאכי צבאות אראלי מוראות" מאת מאיר בן יצחק (70א), ולצד האופן לשבת שלפני סוכות נכתב האופן "מקום אדירירון עלום מטטרון" מאת משה בן שמואל אבשלום (72ב).
המעריבים לימים ראשונים ולימים אחרונים של סוכות נתערבבו. ביניהם נכתב גם המעריב "אות בצבאו דגול בריבותיו" (73א) עם פיוט ההרחבה שבאמצעו, הפותח: "אומר עצתו לעמו בחגימו" (74ב).
מעריב זה הוא נוסף על שני המעריבים הנפוצים לימים ראשונים של סוכות הנמצאים גם הם בכה"י.
בפיוט הרחבה באמצע המעריב לסוכות "אוחזי בידם ארבעה מינים" מאת ריט"ע התחיל המעתיק לכתוב את הפיוט "את ה' אברכה אשר צונו לישב בסוכה" (75ב), אך הוא כתב ממנו רק שתי מחרוזות, מחק אותן, וכתב את הפיוט הנפוץ "טועני נטעי צמחות".
שתי המחרוזות האחרונות של המעריב הזה נכתבו בשוליים.
הפיוט מסוג ביכור בסוף מעריב זה שבכה"י הוא "סכת שלם סלה יכונניה עליון" מאת סעדיה בן נחמני (76א).
לש"ע נכתב המעריב "אדיר ונאור עוטה אור כאדרת" מאת ר"ת (77א).
הפיוט מסוג ביכור בסוף המעריב: "ישמחו בחגיהם ידידים נעימים" מאת יחיאל בן יצחק, פותח: "אודך ביושר לבי בלמדי משפטי צדקך" (79ב).
הפיוט מסוג ביכור שבסוף המעריב: "אעניד לך תפארה והלל" מאת דניאל בן יעקב, פותח: "מה אהבתי מעון ביתך חי גואלי" והוא מאת מנחם בן מכיר (80ב).
בראש הפיוטים לשבת חתן הפיוט מסוג נשמת שתחילתו: "נשמת ישרים יחלוך" מאת יוסף (80ב). האופן לשבת זו שבכה"י הוא "כבודו אופד להנשא בחסד ואמת ושלום" מאת משה סופר (87ב), לפני ואחרי פסוקי התורה שקורא החתן נכתבו פיוטים הנקראים בכה"י "זמירות".
ביניהם "במקהלות ברכו בני ברית" מאת ברוך בן שמואל ממגנצא הכתוב בכ"י זה בשלמות (90ב), ופיוטים נוספים, ביניהם "שלח אמתך ואורך הודך צלח הדריך" מאת שמשון ופיוטים לשלמה אבן גבירול, ויהודה הלוי מחלק מהם נעתקו מחרוזות מעטות בלבד (92ב).
במערכת היוצר לשבת שאחר שבועות מצוי הזולת "אין זולתך ואפס דוגמתך" מאת יצחק בן מאיר, הנדיר בכתבי היד (95ב).
במערכת היוצר לשבת בראשית, שני פיוטים מסוג אופן: "שאלו שחקים שיחו לאדמה" מאת שלמה אבן גבירול, ולצידו: "יחו לשון חזות אישון" מאת ריה"ל (104ב), האופן מאת ריה"ל מיועד להיות האופן ל"יוצר לחולו של מועד של סוכות" אלא שהוא לא נכתב, ומצויה שם הפניה ליוצר לשבת בראשית (82א).
לשבת ור"ח נכתבה בכה"י, נוסף למערכת היוצר השכיחה לשבת זו, מערכת יוצר נוספת שבה היוצר תחילתו: "אשר במאמרות אימץ גבורות" (109א), והזולת שתחילתו "אמיתת חסדיך היקרים" (110א), שניהם מאת אפרים בן יצחק מרגנשבורג, והאופן שתחילתו: "משרתיו עומדים אהובים ונחמדים" מאת מאיר בן יצחק שליח ציבור (109ב). הטורים ביוצר הפותחים באותיות ז-ח החסרים בכתבי-יד אחרים חסרים גם בכתב-יד זה.
יוצרות לד' פרשיות אין בכה"י, אבל כאמור, יש יוצרות לשבתות הפסקה. נוסף לשתי מערכות היוצר השכיחות יש בכה"ימערכת יוצר נוספת, הכותרת שבראשה: "יוצר אחר להפסקה שנייה".
נכללים בה היוצר "אורי וישעי אגילה בישועתו" (115ב), האופן "במרומי רום ישיבתיך" מאת בנימין בן זרח (116ב), והזולת "אמנם פסו מעדני" מאת ריט"ע (117א).
בראש האופן והזולת שבמערכת יוצר זו מצויין שהם מיועדים "לשבת פנויה". בשולי האופן במערכת יוצר זו נכתב בכתיבה בינונית האופן "יקר גודלו כבוד חילו" מאת יהודה בן קלונימוס כתחליף לאופן שנכתב בפנים (116ב-118א בשוליים).
לשבת הגדול לא נכתבה מערכת יוצר אך נכתבו עבורה שלושה פיוטים מסוג אופן: "לבעל התפארת מתקן רום בזרת" מאת בנימין בן זרח (117ב).
"עזוז אדירירון ה' מהולל בסוד גיאוני" מאת עזרא (118א), והאופן "בלולי אש ומימות" גם הוא מאת בנימין בן זרח (118ב).
שלא כבסוכות אין בכה"י פיוטים לשבת חוהמ"פ.
לפסח נכתבו כאמור מעריבים לשני הימים הראשונים ולשני הימים האחרונים של החג, לא' דפסח : "ליל שמורים אותו אל חצה" (119א), עם הביכור "אזכרה שנות עולמים ימים מקדם" מאת מאיר בר יצחק ש"ץ (120א), "לליל שיני ... : ליל שמורים אור ישראל קדוש איומה כנדגלות" (120ב) והביכור "אור יום הנף ספירה הוכשרה בנוגהים" (122ב) גם שניהם מאת מאיר בר יצחק ש"ץ, "לליל שביעי של פסח : ויושע ה' אום למושעות" מאת יוסף בן יעקב קלעי (123ב), עם הביכור "אזכרך גאלי בארך זמן גלותי" מאת שלמה בר שמואל (125א), והמעריב "ויושע אומן אשכלות פרח קדש תהלה" מאת יקותיאל בר יוסף (125ב). אחריהם שני פיוטים מסוג אופן לימים האחרונים של החג: "ידועי שם בבור נשם ובנקיון רעיונים" מאת יעקוב ובראשו מצויין: "אופן ליום אחרון של פסח" (127ב), והאופן: "מחוללת מהוללת נאדרי על מוקדם" מאת משה בן יצחק, שבראשו מצויין: "אופן ליום שני" (128א).
לשבת הראשונה שאחרי פסח יש בכה"י גם מערכת יוצר הכוללת פיוטי יוצר אופן וזולת וגם פיוטים מסוג אהבה וגאולה. האופן לשבת זו בכה"י הוא "אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל" מאת יוסף זבארה (130א), בראשו מצויין: "אופן לשבת אחר שבועות" אבל על-פי מקומו של האופן בכה"י על פי מקומו בכתבי-יד אחרים ובסדורים הנדפסים, ובגלל העובדה שיש בכה"י אופן בתוך מערכת יוצר לשבת אחר שבועות (95א) נראה שהאופן מיועד לשבת אחר הפסח.
בשולי אופן זה פיוט אחר מסוג אופן "ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המולה" המיועד גם הוא בסדורים כמנהג אשכנז המזרחי לשבת ראשונה אחר הפסח.
בין הפיוטים לשבתות שבין פסח לשבועות ראויה לציון המצאותו של הפיוט מסוג אהבה שתחילתו: "יחידתי מה יפית ומה נעמת" (131א), והפיוט מסוג גאולה "אל ישראל נקראת לפנים" מאת ראב"ע (135ב), שאיננו בדרך כלל בכתבי-היד כפיוט לשבתות אלו.
המחרוזת הפותחת "העלה נא ארוכה ומרפא" שהכניס בפיוט שלמה מפרוג'יא אחרי המחרוזת השלישית בשנת 1374 איננה בכה"י הזה.
חלק מן המעריבים נעתקו עם תפלות הקבע שבהם הם משולבים, והיוצרות נעתקו ללא תפלות הקבע, אולם בשולי דפים 128ב, 132ב, 134ב נוספו, בכתיבה מאוחרת, חלקים מתפלות הקבע שבהן משולבים הפיוטים.
הפיוטים בחלק זה של כה"י ספורים. נספרו עה פיוטים. אולם רושם המספרים דילג על פיוטים רבים ולא כלל אותם בספירה. נראה שהוא דילג על פיוטים שלא נאמרו במקום מגוריו.
מסתבר שספירת הפיוטים נעשתה לצורך עריכת מפתח שכנראה היה בחלק החסר שבכה"י. בראש פיוטים רבים מצויין "אין אומרי' בזה המדינ'" או "אין אומרים". אין זהות בין הפיוטים שבראשם הערה כזו ובין הפיוטים שלא נכללו בספירת הפיוטים (ראה הפיוט המסומן ל, 91א).
בראש האופן והזולת שבמערכת היוצר לשבת הפסקה שנייה צויינו שמות המחברים וכן גם הניגונים שבהם יש לשיר אותם בתפלה לפי ניגוני פיוטים מפורסמים אחרים (114א, 115א).
בראש קובץ המעריבים והיוצרות דף ובו, בכתיבה שונה, הפיוט מסוג מאורה לשבת שנייה של חנוכה ולשבת פ' בהעלותך שתחילתו "אשר יצר אור וצר ונר עורכים לך לפני" מאת אפרים בן יצחק מרגנשבורג (68ב), הפיוט נכלל בספירת הפיוטים, שבחלק השלישי משלושת חלקי כה"י והוא הפיוט הראשון הנכלל בספירה.
מעברו השני של הדף נסיונות קולמוס הכוללים פסוקי מקרא שבהם נפתחת תפלת שחרית, פסוקי מקרא אחרים וקטע מליצי על כיבוש ירושלים בידי נבוכדנצר.
הפותח: "ויהי אחרי מות מלך עוזיהו"[!] ובסופו המשנה תענית ד:ו מועתקת בשיבושים.
באמצע הפיוט מסוג אהבה לשבת פ' עקב שתחילתו: "ידיד עליון שמע הגיון כאשר אשמיעך" מאת ריה"ל הוכנס דף מכתב-יד אחר (דף 102) ובו פיוט מסוג יוצר לברית מילה
שתחילתו: "אפוני אימיו בטל חיים לטללה" מאת ראב"ן. פיוט זה נאמר במנהג אשכנז המערבי, הוא איננו נכלל בספירת הפיוטים שבכה"י, בשני הכרכים האלה הכתובים בכתיבה מרובעת שונה נכתבו מילות פתיחה עם עיטורים.
בחלקו השני של כה"י שרובו כתוב בכתיבה בינונית יש שומרי קונטרסים (בחלקיו האחרים אין) וגם הם עם עיטורים.
The Palatina Library Parma Italy Cod. Parm. 1265
The Palatina Library Parma Italy Tamani 26
בדף 95ב סימון על השם "יעקב" ולידו חרוזים הפותחים: "[יע]קב הסופר" רובם קשה לקריאה. ומסתבר שהוא כתב את החלקים הראשון והשלישי בכה"י. דף 18ב, 21א (פעמיים), 21ב, 25ב, 37א, 66א (כולם בחלק השני של כה"י): "סימון על השם "יאיר" והוא שם המעתיק שהעתיק את חלקו השני
Subject Digitized manuscripts
Publications התשובה בענין חליבה בשבת שבדף 27ב בכה"י נדפסה באוצר הגאונים, שבת (ירושלים, תר"ץ), אוצר התשובות, סי' תמד.
על פרק מגיהנם לר' יצחק בן פרנך ועל מסכת חבוט הקבר מהם יש לקוטים בדפים 19ב, 15א-15ב בכה"י ראה אוצר מדרשים, מהד' י"ד אייזענשטיין (ניו יורק, תרפ"ח) ח"א, עמ' 92-94.
על ספר המנהגים שבדפים 36א-40ב, על זהות מחברו ועל יחסו לספרי מנהגים אחרים ראה: ש' עמנואל, ספרי הלכה אבודים של בעלי התוספות, דיסרטציה, (ירושלים, תשנ"ג), עמ' 263-270.
סדרם ולשונם של העניינים מתוך ספר התשבץ שבדפים 65א-67ב הם כמו בס' תשבץ שבסוף כ"י פרמא-פלטינה 3266 (די רוסי 1131, ס' 34168), דף 61א-64ב.
Tamani, G. 'I manoscritti ebraici della Biblioteca Palatina di Parma', in: Studi sull'Oriente e la Bibbia (Genova 1967), pp. 201-226, no. 26.
Hebrew manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma: catalogue / edited by Benjamin Richler
palaeographical and codicological descriptions, Malachi Beit-Arié. Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Jewish National and University Library, 2001
Genre Gittin
Illustrated works (Manuscript)
Call number at Current Custodian בתפלת "מי שברך" שבין הפיוטים לשבת חתן נכתב השם "חיים בר שלמה" והוא שם הבעלים של כה"י או שם אחד מבני משפחתו (91א).
Extent 139 דף.
Language Hebrew
Credits This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
National Library system number 990001383720205171
Links For Hebrew Manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma (Ed. B. Richler) entry, click here

When using this material, please acknowledge the source of the material as follows:

This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.

תנאי השימוש:

Copying prohibited. For non-commercial use for teaching and research only

You may use the manuscript for purposes of teaching, research and personal use only.

You may copy and publish text from the manuscript for purposes of teaching and research.

You must acknowledge the source of the manuscript with every use.

It is prohibited to copy the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to publish the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to use the item for commercial purposes.

There is no need to contact the National Library for permission for non-commercial use for purposes of teaching and research that does not include copying and publication of the digital copy.

Commercial use, a use that is not for teaching and research purposes, copying and publication of the digital copy, are conditional upon permission from the manuscript owner. No additional permission from the National Library is required.

For the contact details of the manuscript owner, click here.

Additional information:

This manuscript is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.

The terms of use were established in an agreement signed by the National Library.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

Have more information? Found a mistake?