Sign in with Google
Sign in with Facebook
נגון שמחה
קוויאט, דוד בן אברהם אליעזר |
Language:
שפה נוכחית
יש לנו תיש (הלחן המוכר)
Enlarge text Shrink text- Radio Recording
- Recording
- 2008 Creators:
- אלתרמן, יצחק (מחבר)
| יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,וְזָנָב לוֹ קָטָן.יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם -קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִםלִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּאגַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.יֵשׁ עֵז לוֹ - זוּגָתוֹ,הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָהכָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.לַתַּיִשׁ, לָעֵזבֵּן קָטָן - גְּדִי.יָפֶה הוּא וְחָבִיב,אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי. |
|
"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום. לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות. חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק. |
| Performer |
זמרשת, משתתפי האירוע |
|---|---|
| Creation Date |
2008 |
| Creators |
אלתרמן, יצחק 1881-1939 (מחבר) זמרשת, משתתפי האירוע (מבצע) |
| Note on Location and Date |
2008 |
| Genre |
Children's songs,Folk songs Children's songs |
| Language |
heb |
| Notes |
מתוך אירוע זמרשת מס' 3מועצה מקומית אזור 18.01.08גיטרה והובלת שירה: נגה אשדמנדולינה: עליזה נגרהוקלט במכשיר הקלטה ביתי מסורת: עממי |
| Shelf Number |
ZMR 00460 |
| System Number |
990039711390205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום.
לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות.
חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק.
Tags
Have more information? Found a mistake?
More perormances
נגון שמחה
קוויאט, דוד בן אברהם אליעזר
יום הלדת פריט 1
אהרני, חנה; לבק, ח. והבחורים
יש לנו תיש
גולדבלט, חנן; נחמיאס, חני
יש לנו תיש לתיש יש זקן
גרנטשטין, בטי
יש לנו תיש לתיש יש זקן
אהרני, חנה
יש לנו תיש
עמיהוד, דליה
יש לנו תיש
אביגל, מרים
יש לנו תיש
יש לנו תיש
אהרני, חנה
יש לנו תיש
לירון, ציונה
יש לנו תיש
יש לנו תיש
פז, אסנת
יש לנו תיש
פז, אסנת
יש לנו תיש
פרופס, מרים
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
פררה, אברהם
יש לנו תיש
חבורת בנים בנות
יש לנו תיש
אולארצ'יק, אלון
יש לנו תיש
יש לנו תיש
חיטמן, עוזי
יש לנו תיש
חזה, עפרה
יש לנו תיש (הלחן המוכר)
אהרני, חנה
יש לנו תיש לתיש יש זקן
עצמון, משה; תזמורת הבידור של קול ישראל
יש לנו תיש
יש לנו תיש
אמני קל טף
יש לנו תיש
עמיהוד, דליה
יש לנו תיש לתיש יש זקן
גרציאני, יצחק; מקהלת הילדים על שם צדיקוב
יש לנו תיש
אביגל, מרים
יש לנו תיש
עקביא, מרגלית
יש לנו תיש
ברזל, עמוס
יש לנו תיש
ברק, משה
