Sign in with Google
Sign in with Facebook
שכב בני
שיין, ניורה | [1960 בערך]
Language:
שפה נוכחית
שיר ערש
Enlarge text Shrink text- Radio Recording
- 1968 Creators:
- חריטונוב, שלום (מלחין);
- רוט, לסלו (מעבד מוזיקלי);
- הרוסי, עמנואל (מחבר)
| שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּןוְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם...אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵליָעוּף מַהֵר מְאוֹד.אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּלבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָהוְתִקְצֹר בְּרִנָּה -אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:נוּמָה, נוּמָה נָא.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר. בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁתֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁמָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד,בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו. |
|
השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות). הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו. החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד. |
| Additional Titles |
אתחלתא: שכב בני שכב במנוחה אל נא תבכה מרה [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| Performer |
רוט, לסלו; סנדנר, עירית; תזמורת ההקלטות של רשות השידור |
| Creation Date |
1968 |
| Creators |
חריטונוב, שלום 1886-1934 (מלחין) רוט, לסלו (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) הרוסי, עמנואל 1903-1979 (מחבר) סנדנר, עירית (זמר, מבצע) תזמורת ההקלטות של רשות השידור (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| Note on Location and Date |
3.11.1968. תל אביב בית המורה. |
| Genre |
Songs, Hebrew,Nigunim Lullabies |
| Language |
heb |
| Duration |
00:03:01 |
| Notes |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| Note on Participants |
עירית סנדנר בליווי תזמורת ההקלטות של רשות השידור ; ניצוח, לסלו רוט. |
| Shelf Number |
MCD-0144 - 26 |
| System Number |
990031586590205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
השיר "שכב בני" נכתב על ידי עמנואל הרוּסִי (נובוגרבלסקי) בשנת 1929, לכבוד הולדת בנו, אבנר ומתאר את אהבתו של אב לבנו וחרדתו ביחס לעתיד, המהולה בתקווה לעתיד טוב יותר. הפזמון הותאם ללחן שכתב שנים קודם לכן המלחין רבי שלום חאריטאנאוו, בן חסידות חב"ד בניקולאייב (עיר גדולה באוקראינה השוכנת לשפת הים השחור), שכתב אותו כניגון (שיר ללא מילים שמטרתו להביא להתעלות רוחנית מתוך שירה משותפת ונפוץ בקהילות חסידיות).
הרוסי, גם הוא בן העיר ניקולאייב, היה איש אשכולות ורב פעלים שנשפט לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית ועלה לישראל בשנת 1924 כחלק מהסכם חילופי שבויים בין בריטניה לרוסיה – המנדט הבריטי שחרר אסירים רוסים שהוחזקו על ידי המנדט בישראל בתמורה לשחרור אסירים פוליטיים שהחזיקה רוסיה בסיביר. הכינוי לו זכה נובוגרלבסקי, "הרוסי", ניתן לו בתקופה בה שירת בגדוד העבודה, שם היה חבר קבוצה נוסף בשם עמנואל ומאז החלו לכנותו הרוסי (אוקראינה אז היתה עוד חלק מברית המועצות ולכן כונתה גם רוסיה). אבנר הרוסי, עליו נכתב השיר, מספר שהוא נולד במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), בזמן שאביו השתתף בהגנה על העיר תל אביב ושהמילים לשיר משקפות את התקופה המפחידה שעברה על היישוב היהודי בישראל, שהיה אז מלא חרדה מפני עתידו.
החל משנות השישים נפוץ גם המנהג לשיר את הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" מתפילת הערב של יום כיפור בנעימה זו. יתכן שהחיבור הראשוני שיצר הרוסי ללחנו של חאריטאנאוו, אשר שיווה לפזמון אימה ורעד לקראת הבאות, עמד בבסיס יצירתו של המנהג לחבר בין הלחן לבין תפילת יום כיפור. מקורו של המנהג הוא כנראה חזן צעיר באחת מקהילות חב"ד, אשר בעוברו לפני התיבה באחד מימי הכיפורים בשנות השישים, התאים בין הפיוט ללחן ומאז נפוץ המנהג גם בקרב זרמים שונים בציונות הדתית. כמו כן, מספר זמרים ישראלים מפורסמים הקליטו זה מכבר ביצוע שלהם לפיוט עם הלחן של חאריטאנאוו, ביניהם שולה חן, חווה אלברשטיין, נתן גושן ועוד.
Tags
Have more information? Found a mistake?
More perormances
שכב בני
שיין, ניורה
שכב בני
להקת פיקוד הצפון
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
דקלון
שכב בני
אופיר, רונית
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
סתוי יאיר
שכב בני
שפינדל, יוסף
שכב בני
שיין, ניורה
שיר ערש
סנדנר, עירית
שיר ערש
כהן, שמעון; תזמורת ההקלטות של רשות השידור
שיר ערש
לביא, אריק
שכב בני
עופרים, אסתר
שכב בני
הנדל, נחמה
שכב בני
שיין, נאורה
שכב בני
חבורת שוהם
שכב בני
זמרשת, משתתפי האירוע
שכב בני
הגבעטרון (להקה)
שכב בני
לביא, אריק
שכב בני
סנדנר, עירית
