Back to search results

מחזור מנהג ספרד (אראגון) ליום כפור, לתעניות צבור ולג' שבתות דפורענותא

Enlarge text Shrink text
  • Manuscript
This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy
Title מחזור מנהג ספרד (אראגון) ליום כפור, לתעניות צבור ולג' שבתות דפורענותא.
Additional Titles אבותינו הקדמונים עמדו נא לאחדים
אבינו מלכנו
אבכה ביום צאתי מתוך הדר ביתי
אדיר ונאור בורא דוק וחלד מי אל כמוך
אדני אדיר ונאור כי לו תכרע כל ברך
אדני אספר חסדיך פעלת לעבדיך
אדני דרכי חמה ושבילי לבנה
אדני הפלא חסדיך להושיע עמוסיך
אדני יום לך אערוך תחנה
אדני מה רבו צרי ומה גדלו צריי
אדני מציל גרים מיד צרים
אדני מקור חיים עמך
אדני עוזרי בעוד נשמתי בקרבי
אדני עם נקרא עמך
אדני שבותי השב ושועי הקשב
אדני שוכן מרומים שלח לעמך נחומים
אהליבה לאהלה כתבה אלי מגלה
אז בחטאינו חרב מקדש
אזעק במרה מכאב נחלתי
אחרית ותקוה ישלח אלהיכם
איה זמן עת עובדי בערך
איך ידידות נפש
איך נוי חטאתי השמימה
איכה נאמן בית בשמעו את תלונותיכם
איכה עדת אל הלית
אין מנחה רקוחה להקריב לקוני
אך זרים אכזרים
אל מלך יושב על כסא רחמים אדון הסליחות והרחמים
אלהי ישועתנו שעה את שועתנו
אלהי עולם אשר תהלה לו נאוה
אלהים אל נדרש לדין עני ורש
אלהינו עד אן בגלות עזבתנו
אם שמם דביר קדשי עוד אשוב לאהלי
אמר אויב בבוא גזרותיו
אמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך מלפנים
אן פנה פניני מממוני
אנא ה' אלהינו ואלהי אבותינו האל הגדול הגבור והנורא העזוז והאמיץ
אנוד כי ידידים שדודים נדודים ועובדי עבדים ונחרב גבולם
אני אמה ואמה על כן דברי לעו
אקונן בכל שנה ושנה ודמעתי אתמיד
אקונן במרה וצום ועצרה
אקונן במר נפשי איליל ואהימה
אקונן בנפש מר על גזר דין נגמר
אקונן לציון ועל עם דל ואביון
אשאל לשוכן זבולי
אשלש תפלות החק למלאות
אשר ענה לאברהם הוא יענה בן ננהם
אתנפל ואשתחוה אפים אל אל יושב בשמים
בורא עולם במדת רחמים
בכי עמי וגם קדשו עצרה
בליל זה נורא עלילה קבל ברחמים ובחמלה
בתוכחתם עמי בתוך חומם בתת אותם הצוררים אותם
בתפלת השחר לבית אל חשתי
דברי אמונים על שש אמונים
דברי אמרי תוכחות הקריב בן חלקיהו
האל למושעות עם נושע בה'
הה ליום בו חרבה עירי
היום זה אביר על רוב תלאות
היום יבואונו רחמיך
הראיתם אחי בעוצם כאבי
וארץ אכף
וארץ אשפיל ואפיל תחינתי
חסדך אל בל תמש לנצב מאמש
יבוא ידידי לגני יעדה עדי הלביאה
ידידים מאז סבלו על קצפך וזעמך
יהי חסדך הבורא על עם ממך מאד ירא
יום עלות אויבי על עיר מעוני
יום תשעה לחודש אב הודי מדביר נגרש
יומם וליל ארכה ועיני מקור דמעה
יונה מה לך מקוננת תרבי תלונות ואנחות
יונה תמה כשלג לבנה
יונת אלם רחוקים מעל קנה נטושה
יוספים שנית לעמוד במשמרת קהלתם
יוקד בקיר לבבי אוד לוהט שביבים
יחפים בצום העשור חזקו ויאמץ לבבכם
יערב לך שיחי בהמתיקי לך סודי
יפקדני גואלי חי יפקדני בישועתו
יקים משא חזיוני שוש אשיש בה' מבשר ואומר
יריעה עודפת כהיום נקצרה
ישוב כמיום אנוש לבוראו
ישעה דר ברום קובה
כל נדרי
להודות לה' שפתינו נלאו
לו עם מעונה תרנין ועוז בך ויתעדן
לידך בני עולם מצפים בעד אכלם
למען הפרנו את בריתך
למתי אל אקו פדיונך
מבור שאונה הומיה יונה
מדי שנה בשנה קינה בליל זה מזומנה
מה לשכינה שכינה בין הכרובים מעונה
מה נכבד היום לפני שוכן עליה
מודים אנחנו לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו
מחלון וכליון אלי ירושה
מי כמוך יחיד בתהלה מרומם
מי כמוך מוחל עונות עמו אדון עולם
מי כמוך צור שוכן מעוני
מי שענה
מיכאל שר האל עמוד נא על עומדך
מיקוד מעצבי נקדו הצלעות
ממקדש הודך וממשכן כבודך
מנחת שלש תזכר בבוא מנחת ערב
מתגרת הדין שלהבת בלבבי
מתי ה' ביום זה לעומתך
מתי ירעה צור שבטו
נותני בבור בלחלב וחבור
נשמת עבדיך המרודים והמעונים
נשמת עבדיך מעונים מדוכים ביד צר
עד אנה האל ישב ישראל בין אדום וישמעאל בשבי
על גלותי מעיר קדשי מאנה הנחם נפשי
על מה זמני נמשך וארך
על שוד עמי אזעק מרה
פזורי נהר גיזן בשמך ירננו
צור חומל שמעה תפלות נעלו
צור לעדתך הבט בחמלה
קול כחולה נושא עין למרומים
רבונו של עולם אוסיף להרים קול במוסף
רבונו של עולם אוסיף להתודות לפניך במוסף
רבונו של עולם אתודה ליוצר בראשית פעם שניה בלב חרד ונפש הומיה
רבונו של עולם לך אמר לבי בקשו פני
רבונו של עולם מבין כל נסתר ונעלם
רבונו של עולם עד מתי קץ הפלאות
רבונו של עולם צופה כל נעלם כאומר לפניך פשעי ועונותי
רחקו במעלי ימי פדות וחופש
שובי נפשי לקוניך והכלמי מעונך
שוממתי בגלות ארבע
שחתו היכל ומקדש כל בני עולה לעיני
שיחי יערב לפניך מלך יוצר גבוהים
שישו ושמחו בני והתנחמו בגלותכם
שכורת ולא מיין השליכי תופיך
שלישית שוקדת משולשת צוחה
שמעה עמי ואדברה את דבר ה'
שמעו שמרים שמעו האזינו יושבי ארץ
שתה ימי גלותי חלילה
תמוז בעת אזכרה אזיל דמעותי
תמוז ואב הם ירחי תאניה
תקון התעניות שמתענין הצבור בהם ומתריעין עליהן
תקון תעניות
היום הרת עולם
Related place Uclés (Spain)-place of writing
Modena (Italy)-related place
Reggio Emilia (Italy)-related place
Contributors אביתור, יוסף בן יצחק אבן שטנש אבן ((ממנו))
אבן אלתבאן, לוי בן יעקב ((ממנו))
אבן גבירול, שלמה בן יהודה, 1021-1058 ((מיוחס לו) (ממנו))
אבן גיאת, יצחק בן יהודה, 1038-1089 ((ממנו))
אבן עזרא, אברהם בן מאיר, 1089-1164 ((ממנו))
אבן עזרא, משה בן יעקב, 1055-1140 ((ממנו))
אנדריאס ((ממנו))
דוד בן יהודה ((ממנו))
חיא, פיטן ((ממנו))
יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו))
יהוסף, הנגיד ((ממנו))
יחיאל בן אשר ((ממנו))
יצחק בן ישראל ((ממנו))
ישראל בן ישראל ((ממנו))
מוצלי, ישראל אבן ((ממנו))
משה בן מימון, 1138-1204 ((מיוחס לו))
משה הנגיד ((ממנו))
משה לוי חזן ((ממנו))
סולי, יוסף בן דן אבן ((ממנו))
סשנא, עמנואל בן יוסף ((ממנו))
פרג', פיטן ((ממנו))
קמחי, יוסף בן יצחק ((ממנו))
שושן, שמואל בן צדוק אבן ((ממנו))
גרונדי, שלמה בן יצחק ((ממנו))
אשכנזי, יהושע בן יקותיאל ((מוזכר))
קורקוס, מנחם ((מוזכר))
אגיו בונדי, יוסף חיים בן יחיאל (בעלים קודמים)
גרציאנו, אברהם יוסף שלמה בן מרדכי (בעלים קודמים)
קומינטו, יהודה (בעלים קודמים)
Luigi da Bologna (censor)
The Palatina Library Italy
(current owner)
Original Library/publisher The Palatina Library, Parma, Italy
Creation Date רמ"א (1481)
Notes בכה"י: "תפלות יוה"ך לספרדים כ"י"
כרך א (מס' 1929, דה רוסי 1377, ס' 13085): +197[1] דף, כולל: תפלות ופיוטים ליום כפור. בראש הכרך, בכתיבה מאוחרת: "תפלות יוה"ך לספרדים כ"י" (3א), כתובת דומה גם בדף 1א.
בראש המחזור תפלת מנחה לעיו"כ. הוידוי הגדול שבסופה מקוצר ואחריו הפיוט "אדיר ונאור בורא דוק וחלד מי אל כמוך". הטורים הפותחים באותיות כ-צ באקרוסטיכון הא"ב חסרים בו (11ב).
לפני תפלת "כל נדרי" הפיוט "יהי חסדך הבורא על עם ממך מאד ירא" (12ב). בין הסליחות בתפלת ליל יום כפור גם התוכחה "בליל זה נורא עלילה קבל ברחמים ובחמלה" מאת שלמה (20א). בכה"י יש לכל תפלה מתפלות יו"כ שני וידויים גדולים, מלבד תפלת נעילה שבה נכתב וידוי גדול אחד בלבד. בין הוידויים שבתפלת ליל יו"כ הוידוי "רבונו של עולם מבין כל נסתר ונעלם" (31ב).
בכרך א' מרבה המעתיק לציין בראשי הפיוטים את סוגי הפיוט ואת שמות המחברים, בראש הבקשה: "[ה'] יום לך אערוך תחנה" שבתפלת שחרית, מצוין: "להר"ם במז"ל" (47ב), על מחברו של פיוט זה ראה: ד' ירדן, שירי הקדש לרבי יהודה הלוי, כרך ג, (ירושלים, תשמ"ו), עמ' 906.
בין הפיוטים שלפני תפלת נשמת כל חי הפיוט "מיכאל שר האל עמוד נא על עומדך" (55ב). כפיוט מסוג "מי כמוך" לשחרית של יו"כ נכתב בכה"י הפיוט "שמעה עמי ואדברה את דבר ה'" בראשו "לר' שמואל בר צדוק ן' שושאן" (63ב).
בין הוידויים הגדולים לשחרית הוידוי "רבונו של עולם אתודה ליוצר בראשית פעם שניה בלב חרד ונפש הומיה" בראשו: "לר' יצחק בן הרב ר' ישראל ז"ל" (77א).
הקרובה לשחרית בכה"י היא "וארץ אשפיל ואפיל תחינתי" מאת שלמה אבן גבירול (81א), חלקיה נכתבו בסדר משובש, וציון סוגי הפיוטים שבראשיהם אף הוא משובש.
רוב הפיוטים שבכה"י מאת פייטני ספרד: אבן אביתור, רשב"ג, ריצ"ג, רמב"ע, ריה"ל וראב"ע שמות המחברים המצויינים בראשי הפיוטים לעיתים אינו מדויק, כגון הפזמון.
בין הפזמונים בתפלת שחרית "ממקדש הודך וממשכן כבודך" מאת ריצ"ג (97א). שבראשו מצויין: "לר' משה בן עזרא ז"ל"[!] ועוד. בין הפזמונים "לשבת ויום הכפורים" הפזמון "מה נכבד היום לפני שוכן עליה" מאת ישראל בן ישראל (100א).
בדף 102ב: "השתחויה קודם סליחות לר' ישראל בן אלמוצלי ז"ל: אתנפל אשתחוה אפים אל אל יושב בשמים".
בדף 104א: "פזמון קודם אתה הראת לר' שלמה בן גבירול ז"ל: שיחי יערב לפניך מלך יוצר גבוהים".
הוידויים הגדולים בתפלת מוסף שבכ"י זה הם: "רבונו של עולם אוסיף להרים קול במוסף" בראשו: "לר' יצחק בן הרב ר' ישראל ז"ל" (132א) ואחריו: "וידוי אחר למוסף: רבונו של עולם אוסיף להתודות לפניך במוסף" (132ב).
מחלקיה הראשונים של הקרובה למוסף שבכה"י המגן (137א) והפזמון שאחריו שתחילתו: "יוספים שנית לעמוד במשמרת קהלתם" הם מאת רשב"ג (138א), אולם המחיה (138ב) והמשלש (140א), והפזמונים שאחריהם הם מאת ריצ"ג.
בין הפזמונים שבמוסף: "יה הפלא חסדיך להושיע עמוסיך" (142ב), ו"יחפים בצום העשור חזקו ויאמץ לבבכם" (144א), שניהם מאת יהוסף הנגיד.
בין הוידויים הגדולים למנחה הוידוי "רבונו של עולם לך אמר לבי בקשו פני" ובראשו מצויין "לר' משה בן עזרא זצו"ל" (152א).
הקרובה למנחה היא "אשלש תפלות החק למלאת" "לר' אברהם בן עזרא בר מאיר ז"ל" (154ב), אחרי המגן בקרובה זו המגן ששרד מהקרובה שחבר רשב"ג שתחילתו: "שלישית שוקדת משולשלת צוחה" ובראשו מצויין: "רשות למנחה" (155א).
בדפים 158א-165ב מספר גדול של פיוטים מסוג "תוכחה". ביניהן: "שובי נפשי לקונך והכלמי מעונך" מאת יוסף אבן סולי (160ב). "אשר ענה לאברהם הוא יענה בן נדהם" (162ב), בראשו מצויין: "תוכחה לו ז"ל"
והתוכחה הכתובה לפניה היא "לר' שלמה בן גבירול ז"ל" (162א), "יונה תמה כשלג לבנה" מאת יצחק (163א).
מספר הפזמונים במנחה גם הוא גדול, וביניהם: אין מנחה רקוחה להשיב לקוני" מאת חייא (171ב), "מנחת שלש תזכר בבוא מנחת ערב" (172א), "בתפלת השחר לבית אל חניתי" מאת יוסף קמחי (172ב) (צונץ, ... LITERARUGESCHICHTE ... . NACHTRAG (1867), עמ' 703 רושם: "לבית אל חשתי"), "חסדך בל תמש לנצב מאמש" (173א), "יערב לך שיחי בהמתיקי לך סודי" (174א), "אבותינו הקדומים עמדו נא לאחדים" (174ב),
"אל מלך יושב על כסא רחמים אדון הסליחות והרחמים" (175א), "מתגרת הדין שלהבת בלבבי" מאת אברהם (175ב), "למען הפרנו את בריתך הצור עברנו אמרתך" בראשו: "פזמון לר' משה בן עזרא ז"ל" (176א), "ישוב כיום אנוש לבוראו" מאת ישראל בן ישראל (176ב), "אלהי עולם אשר תהלה לו נאוה" מאת יצחק (177א).
בתפלת נעילה אין קרובה ומספר הפזמונים בה קטן. ביניהם: "אחרית ותקוה ישלח אלהיכם" בראשו מצויין: "פזמון לר' משה הנגיד ז"ל" (193ב), "יה מקור חיים עמך" ובראשו מצויין: "פזמון לר' יצחק ז"ל" (194א), "יה עם נקרא עמך" ובראשו מצויין: "פזמון להרב ר' ישראל ז"ל" (195א).
בסוף הכרך "פזמון רהוט קודם ערבית" שתחילתו: "מי כמוך מוחל עונות עמי אדון עולם" (196ב).
תפלת "אבינו מלכנו" לא נכתבה בפנים המחזור, והיא הושלמה בראש הכרך בכתיבה שונה.
כרך ב מס' 1935 (די רוסי 1192, ס' 13090), 194 דף כולל תפלות לתעניות ולג' שבתות דפורענותא.
מצד תוכנו נחלק כרך ב ל-5 חלקים: א. 5ב-81א: "תיקון תעניות". תפלות וסליחות לתעניות שנקבעו על מאורעות הנזכרים במקרא: צום גדליה, י' בטבת, צום אסתר, יז בתמוז ותשעה באב.
המסגרת לסליחות וקריאת התורה בתעניות נכתבו בתקון צום גדליה.
הוראות לסדר תפלת מנחה מצויות בתיקוני כל התעניות הנ"ל.
מזמורי תהלים המיוחדים לתעניות נכתבו בסוף תיקוני כל התעניות מחוץ לי' בטבת.
לצום גדליה ולתענית אסתר - אין קרובות.
פיוטים לתפלת מנחה יש רק בתענית אסתר ובתשעה באב.
בין הסליחות לצום גדליה הפזמון: "מיקוד מעצבי נקדו הצלעות" והפזמון: "יונת אלם רחוקים מעל קינה נתושה" (8א), שניהם מאת רמב"ע, והקינה: "ה' שבותי השב ושועי הקשב" (12ב).
בין הסליחות למנחה בצום אסתר הסליחה: "אך זרים אכזרים" (23ב), התחינה "ה' מציל גרים מיד צרים" (24א), והתחינה "ה' אספר חסדיך פעלת לעבדיך" (24ב).
בשולי ה"קינה" שתחילתה "עד מתי ה' ביום זה לעומתך" שבין הסליחות ליז בתמוז (28א) צויינו שני לחנים שבהם אפשר לומר אותה בציבור לפי לחני שני פיוטים אחרים הנמצאים בכרך זה. בשוליים הימניים "לחן שכורה ולא מיין" מאת שלמה בן יצחק גירונדי (62א), ובשמאליים "לחן איך ידידות נפש" (61ב).
ציוני שמות המחברים בראשי פיוטים מעטים בכרך זה. בראש הפזמון לתענית יז בתמוז שתחילתו: "אלהי ישועתינו שעה את שועתינו" מצויין: "לאנדראשי" (29א), שמו של מחברו המומר.
התחינה בסוף הסליחות ליז בתמוז שבכה"י היא "ה' מה רבו צרי ומה גדלו צירי" (33ב).
הקינות לתשעה באב פותחות בקינה "אקונן במר נפשי איליל ואהימה" מאת ראב"ע, ואחריה קינות קצרות המפייטות את הפסוקים הראשונים של פרקים א-ד במגלת איכה (36א).
בין הקינות לליל תשעה באב שאחרי קריאת איכה: "אקונן בכל שנה ושנה ודמעתי אתמיד" (44א), "מדי שנה בשנה קינה בליל זה מזומנה" (44ב), בראש הקינה "איך נוי חטאתי השמימה" מצויין "קינה מקטועה" (46ב), ובראש הקינה "אז בחטאינו חרב מקדש" מצויין "קינה לרבותינו ז"ל" (48א).
בין ה"קינות מיושב" ליום תשעה באב: "אזעק במרה מכאב מחלתי" (59ב), "יונה מה לך מקוננת תרבי תלונות וא[נ]חות" (הנ' נפלה ונוספה בין השיטין ובשוליים) (62ב), "בכו עמי וגם קדשו עצרה" (62ב), "הראיתם אחי בעוצם כאבי" (66ב) "אמר אויב בבוא גזרותיו" (67ב).
בין הקינות להוצאת ספר תורה בשחרית של תשעה באב "על שוד עמי אזעק מרה" (70ב), "יריעה עודפת כהיום נקצרה" מאת ישראל (71א), "מרתיה קודם תגלה: אקונן במרה וצום ועצרה" מאת עמנואל בן יוסף סשנא (71ב).
אחרי קריאת התורה וההפטרה לשחרית של תשעה באב: "מרתיה אלהים אל נדרש לדין עני ורש" (76ב).
בין הקינות למנחה של תשעה באב הפזמון "שישו ושמחו בני והתנחמו בגלותכם" (79א), התחינה: "ה' דרכי חמה ושבילי לבנה" מאת דוד בן יהודה והתחינה "ה' צור שוכן מרומים שלח לעמך ניחומים" (80ב).
ב. 82ב-132א: "תיקון התעניות שמתענין הציבור בהם ומתריעין עליהן" [=תעניות שהציבור מכריז עליהן בגלל צרות בשעת ההכרזה].
התקון כולל: הוראות כלליות לסדר התפלה ביום התעניות (82ב), בסופן הוראה לומר בחזרת הש"ץ של שחרית בברכה השישית, את המסגרת לסליחות שנכללת בה ה"פתיחה" "אלהינו עד אן בגלות עזבתנו" ואחריה הוראה "ואומר' פזמונים ובקשות ותחנות" (83ב), בוידוי שאחרי הסליחות משולבים "וידוי גדול לשחרית: רבונו של עולם עד מתי קץ הפלאות" (85א), ו"וידוי גדול לצרה ... רבונו של עולם צופה כל נעלם אומר לפניך פשעי ועונותי" (86א), בסופה של המסגרת לסליחות חתימת הברכה הששית (88א), אחריה הברכה השביעית בחזרת השץ, שחתימתה "גואל ישראל", ברכת "עננו" הנאמרת בתעניות עם חתימתה, ואחריה הברכות לתענית הנזכרות במשנה תענית ב:ב-ב:ד, ובראשן ברכה שחתימה גם היא "גואל ישראל", בנוסף על הברכה השביעית שבתפלת עמידה הנ"ל שחתימתה זהה לזו. ואחריה שש הברכות הנוספות, כאמור במשנה, לפני חתימות הברכות האלו יש פיסקאות הפותחות "מי שענה" ונזכרות בהן דמויות מקראיות.
לפניהן יש בכל ברכה, נוסף על האמור במשנה, קטעים מן המקרא בעניין הדמויות המקראיות הנזכרות בברכות, ובסיומם בקשה להצלה בזכות הדמות המקראית הנזכרת בברכה.
בסוף כל ברכה מן הברכות הנזכרות במשנה יש הוראה לתקוע בשופר, ובזמן התקיעות שופר לומר את יג מדות הרחמים. אחרי תקיעת השופר מחרוזת קצרה הפותחת "היום יבואונו רחמיך" הדומה במתכונתה לתפלה "היום הרת עולם" הנאמרת גם היא אחרי תקיעות שופר בר"ה.
ובסיומה של מחרוזת זו בקשה שנוסחה "עינינו לך תלויות עד שתחננו ותסיר דבר ומגפה ומשחית היום מעלינו קדוש". מחרוזת זו כתובה אחרי כל הברכות שיש בסופן תקיעות בתענית ציבור.
אולם במקום שבו היא כתובה לראשונה בכה"י (90א) מצויים בשוליה נוסחי בקשה חילופיים שעניינם בקשת הצלה מצרות אחרות שבגללן מכריזים תענית ציבור.
הבלטת כה"י את המגפה כסיבה לתיקון תענית ניכרת גם בנוסחן של הבקשות הסמוכות לחתימות הברכות שיש אחריהן תקיעות.
לעומת זאת, התפלה לתענית ציבור שבמחזור מנהג רומא, מהד' שד"ל (ליוורנו, תרט"ז), ח"ב, דף ר ע"ב-רא ע"ב ניכר מן הנוסח שהסיבה להכרזת התענית היא "וכל החבושים בבית האסורים תחת יד מלך ושרים".
ואילו בכ"י ירושלים 7220 HEB. QU. ובס' אבודרהם השלם (ירושלים, תשכ"ג), עמ' רמו-רמט הסיבה לתענית היא עצירת גשמים, במקורות אחרונים אלו המחרוזת הפותחת במילה "היום" מתחלפת אחרי כל ברכה שאחריה תקיעות.
אחרי הברכות הנזכרות במשנה תענית ברכת "רפאנו" שבתפלת עמידה עם הרחבה שעניינה כבברכות שלפניה, בקשת הצלה ממגפה שתחילתה: "אנא ה' אלהינו ואלהי אבותינו האל הגדול הגבור והנורא העזוז והאמיץ" (102א).
אחריה הוראה להמשיך בתפלת עמידה ונכתבה ברכת "שמע קולינו" שבתפלת עמידה אף היא עם הרחבה. אולם זו איננה מיוחסת לבקשת הצלה ממגפה אלא לבקשת הצלה מסוגים שונים של פורענויות, ותחילתה "בורא עולם במדת רחמים" (103א).
אחריה הוראה לסיים תפלת עמידה והוראה: "ואומר תוכחות ופזמונים מעיניין התפלה, ואחר כך אומרים סליחות על הסדר והתיקון הזה" (103א), ומובא סדר הסליחות הנאמר במנהג ספרד מר"ח אלול עד יו"כ.
כשבראשו הכותרת "תיקון סליחות ותענית של צרה" ואחריה ה"פזמון" שתחילתו: "ידידים מאז סבלו עול קצפך וזעמך" (103ב).
אמירת שני תיקוני הסליחות, של תעניות ושל חודש אלול וימים נוראים, באותה תפלה - אינה ידועה מהזדמנויות אחרות.
אחרי הסליחות הקריאה בתורה בפרשת "אם בחוקותי" (ויקרא כו:ג-כו:מו) (114ב) ואחריה שתי הפטרות: "הפטרה של עצירה" [=עצירת גשמים] (ירמיה יד:א-יד:ט) ואחריה ההפטרה הרגילה לתענית (ישעיה נה:ד-נז:ב) ובראשה "הפטרה לתענית של צרה שלא יבוא" (114א).
לתפלת מנחה נכתבו הוראות לסדר התפלה בלבד, ולנעילה נכתבו הוראות לסדר התפלה והוידוי שאומרים בתפלה זו.
ג. 123ב-128א: "תיקון הודאה" לומר לכשירד גשם לאחר עצירת גשמים. כולל את הפיוט "לידך בני עולם מצפים בעד אכלם" שהוא חלק מן הקרובה "וארץ אכף" מאת ריצ"ג (123ב), "פסוקים של הודאה" (124א)
הפיוט "יה עזרי בעוד נשמתי בקרבי" מאת יהודה (124ב), התפלה שתחילתה "מודים אנחנו לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו" (124א), "להודות לה' שפתינו נלאו" (125ב).
חלק מתפלת "נשמת" (126א) הפיוטים: "האל למושעות עם נושע בה'" המיוחס ליוסף קמחי (127א), ו"יקים משא חזיוני שוש אשיש בה'" (127א), פסוקי נחמה ומזמור סה בתהלים (127ב).
עם הוראות לסדר אמירת התיקון.
בסוף תקון התעניות שבכ"י ירושלים הנ"ל יש גם תיקון הודאה קצר ללא כותרת.
ד. 129ב-193א: "קרובות של שבתות" פיוטים לשלב בפסוקי דזמרא, בברכות ק"ש ובהוצאת ס"ת בתפלות שבת של ג' דפורענותא.
לכל שבת קבוצת פיוטים נפרדת.
שמות סוגי הפיוטים מצויינים בראש כל סוג, בין הסוגים גם "דכול ליוצר" ו"מצדאר ליוצר" (132ב-133ב, 149א-149ב, 172א).
בין הפיוטים: "נשמת עבדיך המרודים והמעונים" (130ב), "שוממתי בגלות ארבע" מאת שמואל (131א), "צור חומל שמעה תפלות נעלו" (131ב), "איה זמן עת עובדי בפרך" (132א), "דברי אמונים על שש אמונים" (133ב), "יום זה אשיר על רוב תלאות" (134א), "מחלון וכליון אלי ירושה" מאת משה לוי חזן (134א), "הה ליום בו חרבה עירי" (134ב), "יוקד בקיר לבבי אוד לוהט שביבים" מאת יהושע (135א), "דברי אמרי תוכחות הקריב בן חלקיהו" (136ב), "אשאל לשוכן זבולי" (140א),
"אקונן בנפש מר על גזר דין נגמר" (142א), "אנוד כי ידידים שדודים נדודים ועובדי עבדים ונחרב גבולם" (142ב), "שמעו שמים שמעו האזינו יושבי ארץ" (143א), "אם שמם דביר קדשי עוד אשוב לאהלי" מאת יוסף (144א),
"בתוכחותם עמי בתוך חותם בתת אותם הצוררים אותם" (145ב), "למתי אל אקו פדיונך" (146ב), "על מה זמני נמשך וארך" (148א), "ה' אדיר ונאור כי לו תכרע כל ברך" (149א), "פזורי נהר גוזן בשמך ירננו" מאת פארג (150ב),
"יבוא ידידי לגני יעדה עדי הלביאה" מאת יעקב (152א), "קול כחולה נושא עין למרומים" (152ב), "מתי ירעה צור שבטו" (153א), "מה לשכינה שכינה בין הכרובים מעונה" (153ב), "יום עלות אויבי על עיר מעוני" (154א),
"אן פנה פניני ממעוני" (154ב), "מי כמוך יחיד בתהלה מרומם" (156א), "לב עם נענה תרנין יעוז בך ויתעדן" (158ב), "תמוז ואב הם ירחי תאניה" (160א), "צור לעדתך הבט בחמלה" (160ב), "שתה ימי גלותי חלילה" מאת ישראל (161ב), "יומם וליל אבכה ועיני מקור דמעה" מאת יעקב (166א), "איכה עדת אל הגלית" (167א), "על גלותי מעיר קדשי מאנה הנחם נפשי" מאת יעקב (167ב), "רחקו במעלי ימי פדות וחופש" מאת יוסף (168א), "נשמת עבדיך מעונים מבוכים ביד צר" (168א), "ישעה דר ברום קובה" (168ב), "יום תשעה לחדש אב הודי מדביר נגרש" (169א), "אקונן לציון ועל עם דל ואביון" (171א), "נותני בבור בלחלח וחבור" (173א), "אמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך מלפנים" (178ב), "מי כמוך צור ושוכן מעוני" "לר' דויד נ"ע" (180א), "איכה נאמן בית בשמעו את תלונותיכם" (181א), "מבור שאונה הומיה יונה" (181ב), "עד אנה האל ישב ישראל בין אדום וישמעאל בשבי" (128א), "אהליבה לאהלה כתבה עלי מגלה" (128ב), "יפקדני גואלי חי יפקדני בישועתו" מאת יצחק (186א), "אני אמה לאמה על כן דברי לעו" מאת אברהם (187א), "שיחתו היכל ומקדש כל בני עולה לעיני" בראשו מצויין: "לר' שלמה בן גבירול ז"ל" (191ב), אולם היחוס לו נראה מסופק.
הפיוט "אבכה ביום צאתי מתוך הדר ביתי" מאת לוי אבן אלתבאן מועתק בכה"י פעמיים בין הפיוטים לשבת דברי, ושם מצויין בראשו: "דכול עלי יוצר" (133א) ופעם בין הפיוטים לשבת שמעו ושם מצויין בראשו: "מצדאר עלי יוצר אור" (149א).
ה. 193ב-194ב: הפיוט "תמוז בעת אזכרה אזיל דמעתי". בראשו מצויין "שבת שלפני ראש חדש תמוז במקום יהי רצון אומרים זה המרתיה והיא להחכם ר' יחיאל בן הרא"ש זצו"ל". במחציתה הראשונה של הקינה המאורעות שקרו ביז בתמוז לפי המשנה תענית ד:ו,
ובמחציתה השניה תאור הגזרות בשנת קנ"א בספרד.
הקריאות בתורה בהפטרות ובמגילת איכה עם ניקוד וטעמים.
אך דפיו מסומנים ו-4 בספרית הדפים.
בכרך ב נספרו רק הפיוטים בחלקים ד ו-ה לפי החלוקה הנ"ל. לפיוטים אלו מפתח לפי ספירה זו. במפתחות שבשני הכרכים נרשם ליד כל פיוט סוגו הפיוטי. עורך המפתח בכרך ב דילג על הפיוט המסומן קמ ורשם אותו בסוף המפתח,
לכן מספרי הפיוטים קמ-קמז שבמפתח אינם מתאימים למספריהם שבגוף כה"י. בתצלום כרך ב במיקרופילם מצולם המפתח בראש כה"י. בתצלום זה צריך דף 3 להיות לפני דף 2. בתצלום הכרך בפקסימיליה צולם המפתח בסוף הכרך סמוך לחלקים הממופתחים,
נושא נוסף: בית סהר
נושא נוסף: תפלה. סליחות. מנהג ספרד
נושא נוסף: צנזורה 1599
נושא נוסף: אשה
נושא נוסף: וידוי
נושא נוסף: מגפה
נושא נוסף: מגפה. דבר
נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג ספרד (אראגון)
נושא נוסף: גשם. עצירה
נושא נוסף: אפוטרופוס
נושא נוסף: כתב-יד. ירושה
נושא נוסף: כתב-יד. מחיר
נושא נוסף: כתב-יד. מכירה
נושא נוסף: שופר
נושא נוסף: תפלה. קינות. מנהג ספרד
נושא נוסף: משומד
נושא נוסף: מדות (שלש עשרה)
נושא נוסף: תענית צבור
נושא נוסף: תפלת עמידה
The Palatina Library Parma Italy Cod. Parm. 1929
The Palatina Library Parma Italy Cod. Parm. 1935
Catalogue De-Rossi Parma Italy 1192
Catalogue De-Rossi Parma Italy 1377
בשני הכרכים ספירת פיוטים. בכרך א נכללים בספירה גם תחנות בפסוקי דזמרא, תפלות קבע והוראות לסדר התפילה. אולם רק אלו הקשורים ביו"כ. בראש הכרך מפתח ("הרמזים") ובו רשומים כל העניינים שנספרו (קצה ענינים).
מצלום במיקרופילם של כרך ב יש ספירת דפים רק לחלקים ד ו-ו שבכה"י (לפי החלוקה דלעיל). אך מכיוון שספירה זו איננה מתאימה למקומה בכה"י והיא מטושטשת בחלקה, צויינו לעיל הדפים שבכרך זה על-פי ספירתם בפקסימילה.
בכרך א דילג מספרר הדפים על הדף שאחרי דף 148. בכרך א נכרכו דפים 7-22 במהופך.
Subject Digitized manuscripts
Publications על תפלה לתענית ציבור כפי המתואר במשנה תענית ב:ב-ב:ה ראה: ש' צוקר, על ספרים ואנשים גליון סו, סיון תשנ"ו מאי, 1996, עמ' 27-28, בגליון.
שני כרכי כה"י יצאו לאור במהדורת פקסימיליה (ירושלים, תשל"ג).
כה"י תואר בקיצור במקומות דלהלן: א. צונץ, ZFHB, כרף 19 (1916), עמ' 138-139 (רק כרך א).
ב. קרית ספר, מט (תשל"ד), עמ' 35, מס' 392. שם מתוארים שני הכרכים וכ"י נוסף מספריית פרמא שיצא לאור במהדורת פקסימליה יחד עם שני כרכי כה"י.
ג. ח' שירמן קרית ספר, שם, עמ' 424, מס' 2567-2568.
ד. כתבי-יד עבריים מאוצרות ספריית הפאלאטינה בפרמא, קטלוג תערוכה שהוצגה בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, אייר תשמ"ה, עמ' 53-52.
כמעט כל מורשתו הפייטנית של ר' יחיאל בן הרא"ש שהגיעה לידינו מצויה בשני כרכי כ"י זה. ראה: י' דוד, שירי ר' יחיאל בן הרא"ש (ירושלים, תשמ"א), בציוני המקורות שבראשי הפיוטים.
על סוגי הפיוט שבכה"י ראה: מ' פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים (ירושלים, 1975), לפי המפתח.
על המומר אנדריאוס שנעשה הגמון וחיבר סליחה שנקלטה, כאמור, גם בכ"י זה, ראה: א' לנדסהוטה, עמודי העבודה ברלין תרי"ז, עמ' 46-47.
J. B. De-Rossi, Mss. codices hebraici Biblioth I. B. De-Rossi (Parmae, 1803), no. 1192, 1377.
Hebrew manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma: catalogue / edited by Benjamin Richler
palaeographical and codicological descriptions, Malachi Beit-Arié. Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Jewish National and University Library, 2001
Genre Censored manuscripts
Call number at Current Custodian Censor: Visto per me Fra. Luigi del 1599.
בראש כרך א רשימת בעלים: "לאברהם גראציאנו למקנה מאת יורשי כמ' יוסף חיים אגייו בכ"מ יחיאל בונדי אגייו ז"ל, ע"י אמם מ' ויטוריאה תמ"א, והאפוטרופוס שלהם כמ' הללויא פואה יצ"ו זקנם מרייו, ור' מנחם קורקוס, ובאמצעות כמ' יהושע בכמ' יקותיאל אשכנזי נ"ע פה מודונא ביום א פ' משפטים יו שבט שנת תי"ט לפ"ק, בכב מעות מנויות".
חתימת הקונה בנוטריקון: "אי"ש ג"ר" מצויה בראש הכרך ובסופו ובראש המפתח שבכרך.
רשימת בעלים דומה נמצאת גם בראש כ"י פרמא-פלטינה 2388 (די רוסי 1357, ס' 13253).
בשני הכרכים מחיקות צנזורה שניתן, לרוב, לקרוא את הכתוב תחתיהן, ובסוף כרך א (195ב) גם חתימת צנזור משנת 1599
בסוף כרך ב ציון בעלים: "יהודה קומטינו י"ץ".
Extent 2 כרכים.
בשני הכרכים ספירת פיוטים. בכרך א נכללים בספירה גם תחנות בפסוקי דזמרא, תפלות קבע והוראות לסדר התפילה. אולם רק אלו הקשורים ביו"כ. בראש הכרך מפתח ("הרמזים") ובו רשומים כל העניינים שנספרו (קצה ענינים).
מצלום במיקרופילם של כרך ב יש ספירת דפים רק לחלקים ד ו-ו שבכה"י (לפי החלוקה דלעיל). אך מכיוון שספירה זו איננה מתאימה למקומה בכה"י והיא מטושטשת בחלקה, צויינו לעיל הדפים שבכרך זה על-פי ספירתם בפקסימילה.
בכרך א דילג מספרר הדפים על הדף שאחרי דף 148. בכרך א נכרכו דפים 7-22 במהופך.
Language Hebrew
Credits This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
National Library system number 990001383470205171
Links For Hebrew Manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma (Ed. B. Richler) entry, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here
For related article in RAMBI, click here

When using this material, please acknowledge the source of the material as follows:

This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.

תנאי השימוש:

Copying prohibited. For non-commercial use for teaching and research only

You may use the manuscript for purposes of teaching, research and personal use only.

You may copy and publish text from the manuscript for purposes of teaching and research.

You must acknowledge the source of the manuscript with every use.

It is prohibited to copy the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to publish the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to use the item for commercial purposes.

There is no need to contact the National Library for permission for non-commercial use for purposes of teaching and research that does not include copying and publication of the digital copy.

Commercial use, a use that is not for teaching and research purposes, copying and publication of the digital copy, are conditional upon permission from the manuscript owner. No additional permission from the National Library is required.

For the contact details of the manuscript owner, click here.

Additional information:

This manuscript is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.

The terms of use were established in an agreement signed by the National Library.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

Have more information? Found a mistake?