Language:
שפה נוכחית
מעוז צור
Enlarge text Shrink text- Commercial recording
-
מתוך אלבום:
- שירי חנכה
- [חולון] : קלסיקלטת
- [2004?]
Play songs in order
-
01.
ימי החנוכה
-
02.
מעוז צור
-
05.
חנוכיה לי יש
-
08.
כד קטן
-
12.
סביבון סב סב
-
15.
לכבוד החנוכה
-
16.
שבחי מעוז
Play songs in order
| מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: |
|
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. |
| Title |
מעוז צור |
|---|---|
| Additional Titles |
Ma'oz Tzur [recorded performance] Macska Keresese [recorded performance] Rock of ages [recorded performance] SAS 61/18 [recorded performance] פסנתר ב 4 ידיים [ביצוע מוקלט] מעוז צור ישועתי [ביצוע מוקלט] |
| Performer |
שמר, נעמי |
| From |
שירי חנכה |
| Record Company |
[חולון] : קלסיקלטת |
| Creation Date |
[2004?] |
| Creators |
שמר, נעמי 1930-2004 (מבצע)
|
| Genre |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi,Musical traditions (Jewish) Synagogue music |
| Language |
heb |
| Notes |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו Tradition: אשכנזים Tradition: מסורתי |
| Shelf Number |
CD/09392 |
| System Number |
990041119090205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy the item and use it for publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information:
The item was given to the National Library in accordance with the Books Law (obligation to deposit and specify details), 2000, and may be subject to copyright.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי.
נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה
לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.
Tags
Have more information? Found a mistake?
