אמרות המקום

"בחגיגות השישים של קיבוצנו, ייפקדו מטבע הדברים חברים וחברות מקבוצת המייסדים שהלכו לעולמם. חשבנו איפוה, שאחת הדרכים לספר את דיוקנו של קיבוץ היא - לשמר ולהעלות על הכתב את אימרות המקום כפי שבאו לידי ביטוי בשפה העברית החדשה שנוצרה בשנים הראשונות לקיומו של הקיבוץ, ועברה גם ברובה או בחלקה לדור הבנים שגדל במקום. מעיון מעמיק באמרות שלפניכם תבחינו ודאי, שחלקן עדיין בשפת היום-יום, אך חלק גדול הולך ונעלם; ועל כן מטרתנו היא לשמר אמרות אלו במיוחד לדורות הבאים. המקור לרוב האמרות כפי שתווכחו לדעת הוא פולני-יידישיסטי או תרגום מיידיש ופולנית, ובחלקו הן תסמונת למה שאנו קוראים "החרדות של האם הפולניה". זוהי גם הסיבה שקריאה סתמית של כל מונח ומונח עלולה לאבד מהאוטנטיות שלה, שכן משמעותה של כל מלה תלויה גם באינטונציה, ביחסו של הקורא אליה ובמידת ידיעתו את הקשר בין המלה המסויימת ופירושה המקורי. אנו מודעים גם לעובדה שחלק מאמרות המקום אינן אופייניות אך ורק למרחביה, ומי שמוצאו מאותם חבלי ארץ של מייסדי הקיבוץ, השתמש באותן אמרות, אך כאמור משימתנו היא להזכיר, ולא לשכוח ושתהיינה אמרות אלו כאותות לבני הדור הצעיר. לא התיימרנו לכתוב את כל האמרות הקיימות ועל כן זוהי בסך הכל עדות לשפה, לאווירה ולרוח המקום. ; גם אם בחלק מן האמרות והדוגמאות הנלוות אליהן יש מן הלגלוג, הרי זה בבחינת חצי אוהב. ולאחר כל ההתנצלויות - יבואו על הברכה והתודה החברים שהעשירו אותנו באמרות שנשכחו מאיתנו או שלא ידענו על קיומן. לזאב הררי וכרמית פולארד שעיצבו את החוברת, ולאנשי הדפוס - בוז'יק תלמי ורבקה בריל. ואם חסר דבר מה, אינו חסר במקום שהיו ועודם מתהווים בו אמרות, עגות, ביטויים ומעייסס שביקשנו לחתום בחוברת צנועה זו." -- פתח דבר מאת דפנה מן, אוכמא שפרן, יורם רז