✱ שלווה בארמנותייך | רביד פלוטניק
השיר הזה, כשמו, משרה מנוחה בנפש ולא רק מפני שהוא מבטא תפילה עמוקה. הקצב האיטי שלו, התחינה בקולו של רביד פלוטניק, מייחלים עבורנו לטוב, במילים שכל כך רצינו לבטא ולא הצלחנו. לא פעם מצאתי את עצמי, במהלך 700 הימים האלה, כשחיפשתי מילות נחמה למאות האבלות שישבו "שבעה", אוחזת בידה של אם שכולה או אלמנה צעירה ושרה לה בשקט את המילים האלה.
✱ יש בך הכל | עקיבא
שוב, שיר ממלא בכח, מזכיר למי שנחלש: "יש בך הכל!" וגם: "אתה סיפור, ספר אותו לעולם!" ובעיקר: "אתה תנצח". אני תמיד מופתעת מהעובדה שמילים פשוטות כל כך, יכולות לזקוף גב כפוף כל כך.
✱ עד הלב | רוחמה בן יוסף
עשרות פעמים במלחמה הזו, מול אלפי נשים, אני עומדת על הבמה לצד הקול הענק של האישה הזו, וכולנו צועקות בכל הגרון: "זמן לצעוק חזק, לקרועעעעע תשמההההים, שהמדבר הגדול ייגמר והאופק יתבהרררר".... ואין כמו צעקה נשית שהולכת מסוף העולם ועד סופו.
✱ ילדים של החיים | אריק איינשטיין
"את יודעת אמא, כולנו ילדים של החיים". מוצאת את עצמי כותבת את המילים האלה לאמהות ששואלות אותי: "איך נער שעבר שנת קורונה ללא לימודים מסודרים, שעבר את השבעה באוקטובר, שעובר את המלחמה הנוכחית, אמור לדעת משהו?" ואני עונה לה: "את יודעת אמא, הם תלמידים של החיים ואולי אין בעולם דבר חשוב מזה".
✱ תן | רוני דלומי
תן לי לכתוב מחדש את סוף הסיפור. חלום חיי. מבקשת לכתוב סוף נפלא למלחמה הזו.
✱ תמיד אוהב אותי | אלייצור
השיר הכי מושמע, הכי מושמץ: "ויהיה לי עוד יותר טוב". כמה אהבנו להתעצבן מהשיר הזה, אבל השבוע, באחת האזעקות, כשירדה השכנה הישישה עם העובדת הזרה שלה לאט לאט למקלט, היא התיישבה ליד הבן שלי שניגן בגיטרה ושאלה אותו בקול רועד: "אתה יכול בבקשה לשיר שיהיה לי עוד יותר טוב?" והוא ניגן, והיא שרה , מאושרת, כאילו אין מלחמה בעולם...