נורוז

---

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האביב (21.3, היום בו היום והלילה שווים באורכם), מציין את הנקודה בזמן שבה הימים מתחילים להתארך, לאחר חשכת החורף. ניתן לראות ביום זה גם את "ניצחון האור" על החושך.  

לאחר כיבוש פרס על ידי המוסלמים במאה השביעית לספירה, השלטונות המוסלמיים ניסו לדכא את חג הנורוז. המאמץ כשל, מכיוון שהחג מושרש עמוק בתרבות הפרסית, ובמקום לבטלו בחרו המוסלמים להוסיף לו משמעויות מוסלמיות על מנת "להכשיר" אותו. כך למשל, יום נורוז הפך להיות גם היום בו נחה לראשונה תיבת נוח לאחר המבול, וכן יום ע'דיר ח'ם, היום בו לפי האמונה המוסלמית השיעית הנביא מוחמד מינה את הח'ליף עלי לממשיך דרכו. החג, על מאפייניו הייחודיים, אפשרו למלכי פרס ואיראן להפגין עושר בתהלוכות מרהיבות לכבוד החג. אולם, החג נחוג גם בערים וכפרים קטנים ברחבי איראן. על אף מיעוט העדויות ההיסטוריות על חגיגות נורוז במהלך השנים, ברור כי החג נטוע עמוק במסורת הפרסית והוא נחוג עד היום ברחבי המרחב הפרסי שהשתרעה מאיראן, עבור בעיראק, אפגניסטן, מרכז אסיה, פקיסטן וצפון הודו. היהודים יוצאי פרס חוגגים גם הם את הנורוז. 

הנורוז נמשך 13 ימים, ומאופיין בהתכנסויות משפחתיות, קניית בגדים חדשים וטיולים. ההכנות לחג מתחילות מספר שבועות לפניו, בניקיון הבית ובהנבטת דגנים עבור שולחן החג. ההכנות לחג מגיעות לשיאן ביום רביעי שלפני החג, אז מבעירים אש וקופצים מעליה, כדי לסמל את סופו של החורף. בין מנהגי החג הבולטים הוא קערת החג, האפט-סין. בקערה שמים מספר פריטים המסמלים התחדשות, פיריון ואיחולים למזל טוב בשנה החדשה, ביניהם גם שבעה דברים המתחילים באות "סין": פרח יקינטון, דגנים מונבטים, דייסת דגנים, אגוזים, ביצים צבועות, דבש או סוכר, חלב, תפוח, שום, סומאק וחומץ. ליד הקערה מציבים ספר קדוש (קוראן, ברית חדשה, אווסטה זורואסטרית או ספר שירה של חאפט'), מראה, נרות מיוחדים וכלי עם מים שבו דג אדום, למזל טוב.