כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
פירוש רש"י לתחילת מסכת תענית : (עד דף ג' סוף עמוד א' תנא בטל וברוחות) : נוסח דפוס ספרד שנת ה' רנ"ב.
שלמה בן יצחק (רש"י), 1040-1105 מחבר
ספרבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
סדור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
These manuscripts courtesy of Dr. David and Jemima Jeselsohn
| כותר |
סדור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
סדר פרשיות פרשיות קטנות הזולתות שאומרים בשבתות שבין פסח לשבועות הלכות מועדי השנה אערך לה ואצפה אלהיכם שמש ומגן אלהיכם ברוך סודו אלהיכם משרתיו שואלים איה ישיבתו אלהיכם יחזיר שכינתו לציון אלהיכם שרפים מרננים כבודו אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו אלהיכם נכתב לעולם בשמוש אותיות אור נגה על דרכיך מקודש ישראל נושע בה' תשועת עולמים אומץ דתותי יסוד ענייני יושב בגבהי מרומים ומביט בעמקי הדומים מלך אלהים הופיע מציון יום הבכורים תקריבו מנחה חדשה |
| מקום קשור |
Nördlingen (Germany)-related place Schwäbisch Gmünd (Germany)-related place Landshut (Germany)-related place Regensburg (Germany)-related place Schwabach (Germany)-related place Abensberg (Kelheim, Germany)-related place Bamberg (Germany)-related place Landau in der Pfalz (Germany)-related place Wallerstein (Germany)-related place London (England)-related place Bristol (England)-related place Speyer (Germany)-related place Strasbourg (France)-related place Worms (Germany)-related place Mainz (Germany)-related place Nuremberg (Germany)-related place |
| יוצרים נוספים |
מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו)) אברהם ((מעתיק)) יעקב ((מעתיק)) משה בן יעקב בן משה, מלונדון ((ממנו)) זליגמן, יצחק בן שמואל יעקב (בעלים קודמים) שר-שלום, גאון ((ממנו)) משה, גאון ((ממנו)) שמואל בן ברוך, ממינץ ((ממנו)) יצחק בן מאיר ((ממנו)) אליקים בן יצחק, משטרסבורג ((ממנו)) שלמה בן יהודה, הבבלי ((ממנו)) שפטיה בן אמתי ((ממנו)) יוסף בן יעקב ((ממנו)) הלל בן יעקב ((ממנו)) שמעון בן יצחק, פיטן ((ממנו)) יצחק בן אלעזר ((ממנו)) קלונימוס בן יהודה ((ממנו)) ברוך בן שמואל, ממגנצה ((ממנו)) מנחם בן יעקב ((ממנו)) אמתי בן שפטיה ((ממנו)) מאיר בן יצחק בן שמואל ((ממנו)) Jeselsohn, David and Jemima Switzerland (current owner) The Schocken Institute for Jewish Research Israel (former owner) |
| מקור/בעלים |
Jeselsohn, David and Jemima, Zurich, Switzerland |
| שנה |
ה'מ (1280) |
| הערות |
מצד תוכנו מורכב כה"י משלושה חלקים כדלהלן: א. דפים 1א-55א: תפילות הקבע של כל השנה. ההתחלה חסרה. שרדו: מחציתו השנייה של ההלל שבתוך ההגדה של פסח וחלק ההגדה שאחריו, פרקי אבות עם פרק קניין תורה, תפילות עמידה בלחש של ר"ה ויו"כ, הושענות, ופיוטים ורשויות לשמחת תורה. ב. דפים 55א-263א:פיוטים לכל השנה (לא כולל קרובות). כולל 3 קבוצות של פיוטים: 1. מעריבים לחגים מפסח עד שמיני עצרת (55א-88א). ביניהם המעריב לר"ה "מלך אלהים הופיע מציון" מאת הלל בן יעקב (84ב), והביכור "יום הבכורים תקריבו מנחה חדשה" מאת יוסף בן יעקב (88א) הנמצא במנהגי צרפת ורומניא. 2. יוצרות ורשויות (89א-214ב). כולל מערכות יוצר לשבתות מצויינות: שבת בראשית, שבת ר"ח, שבת שובה, שבת חוהמ"ס, שבת הפסקה ושבת נחמו. אחריהם (106א-135ב) מערכות יוצר לשבת חתן. אחרי כל מערכת יוצר לשבת חתן יש רשות לחתן. הפיוטים לשבת חתן הם החלק הגדול שבחלקי המחזור. בתחילה נעתקו מערכות יוצר ורשויות מאת שמעון בר יצחק. יצחק בר אלעזר, קלונימוס בר יהודה, ברוך בר שמואל ממגנצא, מנחם בר יעקב, אמיתי בר שפטיה, מאיר בר יצחק בר שמואל (מערכות היוצר של חלק מן הפייטנים אינן שלמות). נוסף למערכות היוצר והרשויות נכתבו לשבת חתן גם סוגי פיוט נוספים. בראשם: "פיוטים" (136ב). נכללים פיוטים "לברכו", "לאל אדון", "לקדיש", "אהבה", "לשבח נותנים","לגאל ישראל", "לעושה השלום" ו"לירידת חתן" (אחרי שקרא בתורה). לסוגי פיוט אחדים נוספו פיוטים גם אם אינם מיועדים לשבת חתן. כך בפיוטים מסוג "אלהיכם" (דפים 145א-148א, 151ב-152ב), ובפיוטים מסוג "מגן אבות" (בסוג זה נכתבו מקודם פיוטים למועדים שונים ובסופם הפיוט המיועד לשבת חתן), (דפים 193ב-196א). בפיוטים לשבת חתן שולבו גם: פיוטים לברית מילה (165ב-171א), יוצר לשבת בראשית לפי מנהג אשכנז המזרחי (נוסף על פיוטי יוצר לשבת זו כפי מנהג אשכנז המערבי שנזכרו לעיל), (171ב), קבוצת פיוטי יוצר לשבתות שבין פסח לשבועות (172ב-177ב) ועוד. בקבוצה זו גם הזולת לשבת הפטרת "שוש אשיש" שתחילתו "אומץ דתותי יסוד ענייני" מאת יוסף שנכתב קודם בין הפיוטים לשבת חתן (131א). 3. סליחות לתעניות (215א-263א). בראשן המסגרת לסליחות (215א-228).אחריה סליחות ליז בתמוז, עשרה בטבת ותענית אסתר. בסופן: "התחלת פזמונים" (=המחרוזות הראשונות בפיוטים רבים מסוג "פזמון") לשלבן בסליחות, ואחריהן, בכתיבה שונה, סופה של המסגרת לסליחות (228ב-247). אחרי סליחות אלו סליחות נוספות לתעניות ציבור - מחציתן מאת הפייטן שלמה הבבלי. שתיים מן הסליחות שבקבוצה השנייה נעתקו גם בקבוצה הראשונה: "ישראל נושע בה' תשועת עולמים", מאת שפטיה (232א,250ב), "יושב בגבהי מרומים" מאת יוסף (238א-250א). הסליחות מסופררות (התחלת ספירת פיוטים יש גם בקבוצת היוצרות, אולם ספירה זו ספרה ח פיוטים בלבד). נספרו כל לה הסליחות ובסופן מפתח שבו רשומות כל הסליחות עם מספריהן. ליד חלק מהסליחות מצויינות התעניות שלהן הן מיועדות. מרישום זה עולה שרוב הסליחות בקבוצה השנייה מיועדות לתעניות בה"ב. בין הפיוטים שבכה"י ראויים לציון הפיוטים: "אערך לך ואצפה / לקול קורא ומצפה" בראשו: "זולת להפסקה בניגן[!] אריות" [=לאומרו בניגון פיוט אחר שתחילתו "אריות"] (136א), פיוט מסוג "אלהיכם" שתחילתו "אלהיכם שמש ומגן ה' צבאות שמו". בראשו מצויין: "אחר של הרב שמואל בנו" (145ב). הפיוט שלפניו הוא "אלהיכם ברוך סודו וברוך כבודו" ובראשו "אחר דרבינו ברוך" (145א), והכוונה לברוך בר שמואל ממגנצא, והפיוט שאחריו הוא, אם כן, מאת שמואל בנו של ברוך ממגנצא, הפיוט "אלהיכם משרתיו שואלים איה ישיבתו" מאת מנחם בר יעקב (146א), "אלהיכם יחזיר שכינתו לציון", יהודה (147א), "אלהיכם שרפים מרננים כבודו" מאת שמואל[?] (148א), "אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו" מאת יצחק בר מאיר (151ב), "אלהיכם נכתב לעולם בשמוש אותיות" מאת נתנאל (152א), הפיוט "אור נגה על דרכיך מקודש" שבראשו מצויין "מתחיל זה הפיוט אור נגה בניגון יה בשר שר צבאך ממורינו הרב אליקים בר יצחק משטרבורק" (155ב), הרשות לקדיש "אל ההודאות לארבע פאות" מאת אליעזר (157ב) ועוד פיוטים. ג. דפים 263ב-288א : חיבורי הלכה ולוחות שנה. נכללים: פרוט הלוחות לפי 14 הקביעויות (264ב-271ב). אחריהם - לוח לשנים מ'- ע"ד (1280-1314) המציין לגבי כל אחת משנים אלו את הקביעויות מועדי התקופות ותאריך ה"שאלה" (=שאלת מטר) (271ב-275ב) לוח לשנים ע"ד - צ"ח (1314-1338), (מאמצע צ"ד עד אמצע צ"ו - חסר), המציין לגבי כל אחת משנים אלו את מספר השנה, קביעויות השנה, תאריך שבת הפסקה, תאריכי תקופות וזמני מולדות של כל חודש (282ב-287א, 288א). בדפים 263ב-264א: רשימת קביעויות לשנים ר"ז - תנ"ג (1447-1693) (מחזורי לבנה רעה -רפז). דפים 275ב-276ב: הלכות מועדי השנה, מראש השנה לסופה. אחריהן - הלכות נוספות הקשורות בזמנים. נזכרות בהן הערים: "גרמייזא", "מגנצא", ו"אשפיירא", וכן נזכרים: "ורש"י נוהג" (276א), "ר' מאיר שליח ציבור היה אומ'", "בתשובת רבי משה גאון", "בתשובת של רב שלום גאון נמצא כתוב" (276א). דפים 276ב-278ב: "סדר פרשיות" הכולל את התחלותיהן וסופיהן של הקריאות בתורה בכל מועדי השנה (לא שבתות), ואת התחלות ההפטרות למועדים אלו. דפים 281ב-282ב, תחת כותרת זהה, "סדר פרשיות" - חלוקת כל פרשיות התורה הנקראות בשבתות אחרי תפילת שחרית, לשבעה קרואים. אחריה - חלוקת החלק הראשון של כל פרשה בתורה, הנקרא בשבתות במנחה ובשחרית בימים שני וחמישי, לשלושה קרואים. בין חלקיו האחרונים של כה"י שולבו תפילות קצרות כדלהלן: דף 275א: פסוקי המקרא שאומרים בסדר הכפרות. 287ב: תפילת "אב הרחמים" לזכר הניספים בגזרות תתנ"ו שאומרים בשבתות אחרי ההפטרה, וחלקים מברכות יוצר כנוסחן כשהן נאמרות בימים שאומרים בהם פיוטים. דף 289א: דברי סיום לאחד מלוחות העברונות שבכה"י: "... סליק הרי זה קצבת עיבור וכל הצורך עד סוף מאה באלף ששי ... זה יום עמדי בו חמשת אלפים וחמשים וחמשה" ומובא פרוש לחזון הקץ שבס' דניאל יב, ואחריהם, בכתיבה שונה, "זה העבור קצב משה בן הנדי' הר"ר יעקב בן רבנו משה מלונדרש בן רבנו י"ט שחבר ספר התנאים בן של הנדי' הרב ר' משה מברישטן ... והוא היה בנו של הר"ר יוסף בנו של רבנו שמעון הגדול השוכב בבית עלמין ממגנצא". אחריהן באותו עמוד רשימת הזולתות שאומרים לפי מנהג אשכנז המערבי בשבתות שבין פסח לשבועות. נושא נוסף: מקרא פרשנות כתובים דניאל יב נושא נוסף: חשוב הקץ נושא נוסף: לוח לשנים עד-צ"ד נושא נוסף: לוח לשנים צ"ו-צ"ח נושא נוסף: לוח לשנים מ'-ע"ד נושא נוסף: לוח לשנים ר"ז-תנ"ג נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג אשכנז המערבי נושא נוסף: בית קברות. מינץ נושא נוסף: היסטוריה. רשימות משפחתיות. נושא נוסף: היסטוריה. רשימות פרטיות נושא נוסף: שבת חתן. פיוטים נושא נוסף: תורה. קריאה נושא נוסף: לחן נושא נוסף: תענית בה"ב Jeselsohn, David and Jemima Zurich Switzerland Ms. 17 The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. 19522 The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. SH 73 (alternative) The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. 12 (old no.) כה"י נכתב בידי שני מעתיקים. הראשון כתב דפים 1א-56א. השני כתב דפים 56ב-267ב. בדפים 15א, 17א, 29א סימון על "אברהם" ומסתבר שהוא המעתיק הראשון מבין שני המעתיקים. בדפים 130א, 169ב, 212א, 239ב, 246א סימון על "יעקב" ומסתבר שהוא המעתיק השני. |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| פרסומים |
את כה"י תארו: Kaufmann, D., "Three centuries of the genealogy of the most eminent Anglo-Jewish family before 1290," JQR 3, pp. 555-566. Marmorstein, A., "Some hitherto unknown Jewish scholars of Angevin England," JQR 19 (1928-9), pp. 17-36. קויפמן ובעקבותיו מרמורשטיין חשבו שכה"י נכתב באנגליה . לדעה זו מתנגד מ' בית-אריה, ראה: Beit-Arie, M., The only dated Medieval Hebrew Manuscript written in England (1189 CE) (London, 1985), pp. 3-4. Important Hebrew manuscripts from the Salman Schocken Collection ... 15 november 2005, no. 10. |
| סוגה |
Records (Documents) Family records Piyyutim Calendars |
| סימול במוסד בעלים |
בכה"י רשימות בעלים רבות. ביניהן: רשימות פרטיות ביידיש: באחת ציון הסכנה באכילת בשר ושומן אווז כשיום ח בטבת חל ביום ב (274ב). ובשנייה מקומות ותאריכי נסיעותיו של בעלים: "איך קאם גין ווישינפורק רי"אל, פון ווישינפורק גין שוובאך ר"ח אדר רי"זל" (282ב). רשימות משפחתיות: רשימת פטירות בשנים קצ"ח-רל"ו. נזכרים בהן המקומות : "אבנשפערק", "לנצהוט", "נורנבערק", "באבנבע[רג]", "רעגנשפורק" (263א) תאריך נישואין של בעלים - קפ"ט ורשימת לידות משנה זו עד שנת רי"ו (275א) ורשימת לידות ופטירות נוספת מהשנים רנ"א-רצ"ז, ונזכרים בה המקומות : "לנדא" ו"שוועבישן" (288ב). ורשימת בעלים על רכישת כה"י: "בא לידי זאת התפלה בשנת תנ"ח לפ"ק בעיר נערלינגן ממלומד אחד אשר נקרא בשם חניכו וועלש יצחק זעליגמן בן לא"א הר"ר שמואל יעקב זצלה"ה לע"ע פה ק"ק וולירשטיין" (262ב). ירושלים - מכון שוקן 19522 (לפנים) |
| היקף החומר |
289 דף 24.5X17.5 ס"מ. |
| שפה |
עברית יידיש |
| קרדיטים |
David and Jemima Jeselsohn, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| מספר מערכת |
990025281370205171 |
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
David and Jemima Jeselsohn, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
שימוש לא מסחרי להוראה ומחקר בלבד
מותר להעתיק ולהשתמש בכתב היד למטרות הוראה, מחקר ושימוש אישי בלבד.
מותר לפרסם את כתב היד למטרות הוראה ומחקר.
חובה לציין את מקור כתב היד בכל שימוש בפריט.
אסור לעשות שימוש מסחרי בפריט.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי למטרות הוראה ומחקר.
שימוש מסחרי או שימוש שאינו לצורכי הוראה ומחקר מותנים בקבלת הרשאה מבעל כתב היד. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.
לפרטי הקשר של בעלי כתבי היד יש ללחוץ כאן.
מידע נוסף:
כתב יד זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
