Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃ אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה־אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃ כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ־קֵד נִחָרוּ׃ הוּכָּה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי־שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃ מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃ דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃ שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּג׃ כָּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃ כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ מִפְּנֵי־זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃ יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃ וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵד׃ כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃ וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת־שֵׁם ה' וְכָל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת־כְּבוֹדֶךָ׃ כִּי־בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃ פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָם׃ תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ׃ כִּי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ ה' מִשָּׁמַיִם אֶל־אֶרֶץ הִבִּיט׃ לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃ לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה' וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם׃ בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת־ה'׃ עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי׃ אֹמַר אֵלִי אַל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
המתפלל המיוסר מתאר את כאביו ונושא תפילה ותחנונים לה' שיתגלה ויצילנו. הוא מודע להיותו בן-חלוף ופונה אל האל הנצחי שימהר את ישועתו ואת ישועת ציון.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) תְּפִלָּה לְעָנִי, מסכן, חסר נכסים וחסר כוח כִי יַעֲטֹף, הנחלש, החש שהמציאות כמו חוברת עליו מכל הצדדים ומציקה לו. וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. תפילתו דומה לשיחה קרובה שבה יְתנה את מכאוביו וצרותיו. (ב) ה', שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי, צעקתי אֵלֶיךָ תָבוֹא. (ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, התגלה אלי בּיוֹם שבו צַר לִי. הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ לשמוע את בקשתי. בּיוֹם שבו אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. אין די לי בתקווה לימים טובים שיבואו בעתיד. אני מבקש מענה מהיר. (ד) כִּי כָלוּ, אובדים ונשרפים כמו בְעָשָׁן יָמָי. אין תכלית לחיי החולפים, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד, כמו להבת אש נִחָרוּ, מתייבשות ומתרוקנות. (ה) הוּכָּה כָעֵשֶׂב, הנרמס תחת רגלי כול, וַיִּבַשׁ לִבִּי, וכאבי וצערי כה עזים עד כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי אפילו. (ו) מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה, נצמדה עַצְמִי לִבְשָׂרִי, ואני מצטמק ומתכווץ. (ז) דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, עוף לילה אשר קולו דומה לקול בכייה, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת, ציפור לילה המתגוררת בחורבות ומייללת. (ח) שָׁקַדְתִּי, אני נצמד למקומי ואינני זז ממנו, וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, נטוש ובלי כל סיוע. (ט) כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי, ביזו אותי אוֹיְבָי; ומְהוֹלָלַי, שונאַי המרשיעים, הנוהגים בשיגעון או הלועגים לי, בִּי נִשְׁבָּעוּ. שמי משמש להם ביטוי לביזיון וקללה. (י) כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי. אינני רק טובל את לחמי באפר, כסימן אבל מקובל, אלא האפר נעשה לחם חוקי, מאכלי העיקרי, וְאת שִׁקֻּוַי, שיקויַי, המשקאות שלי בִּבְכִי, בדמעות מָסָכְתִּי, אני מערבב. (יא) כל צרותי באו עלי מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כעסך, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי כדרך שמרימים חפץ על מנת להשליך אותו למרחק. (יב) יָמַי הם כְּצֵל חסר ממשות וחסר יציבות - נָטוּי, נוטה מצד לצד עם השמש, וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ, אני הולך וקמל כעשב ללא מים. (יג) וְאילו אַתָּה, ה', לְעוֹלָם, לנצח, בלי גירעון ובלי הפסקה תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. (יד) וכשתרצה לגאלנו, אַתָּה תָקוּם ממקומך, תפעל בעולם ותְרַחֵם על צִיּוֹן, כִּי הגיעה עֵת, השעה לְחֶנְנָהּ, לרחם עליה, כִּי בָא מוֹעֵד, הזמן. (טו) כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אפילו אֶת אֲבָנֶיהָ של הארץ, וְאֶת עֲפָרָהּ, גם אם אין בו צמחייה ולא יישוב, יְחֹנֵנוּ, הם מתייחסים אליו בחיבה. אנו, הדבקים בך, משתדלים לדבוק בחורבותיה של ציון. על כן אני מתפלל: (טז) וְיִירְאוּ, יפחדו גם גוֹיִם אֶת, מפני שֵׁם ה', וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ - אֶת כְּבוֹדֶךָ, (יז) כִּי, כאשר בָנָה, יבנה, ה' את צִיּוֹן מחדש, הוא נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ. (יח) פָּנָה ה' אֶל תְּפִלַּת הָאדם הבודד הדומה לעַרְעָר - צמח מדברי המסוגל להתקיים בלי מים, אך גם אינו עושה פֵּרות, וְלֹא בָזָה אֶת, בז, לעג לתְפִלָּתָם של המתחננים אליו. (יט) תִּכָּתֶב הישועה הזֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא, ובני העם שייוולדו בעתיד, יְהַלֶּל יָהּ, (כ) כִּי ה' הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, ה' מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט להשגיח על העולם ולפעול בתוכו, (כא) לִשְׁמֹעַ את אֶנְקַת, האנחה והזעקה של האָסִיר, לְפַתֵּחַ, לשחרר מן הכבלים בְּנֵי תְמוּתָה, גם אלה שנגזר עליהם דין מוות. (כב) לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה', וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם, (כג) בְּהִקָּבֵץ, כשייאספו עַמִּים יַחְדָּו לבוא אל ירושלים, וּמַמְלָכוֹת יגיעו לַעֲבֹד אֶת ה'. המשורר מאמין שכל הדברים הללו אכן יתרחשו, והוא מקווה שגם יזכה לראותם. (כד) ואולם עד שתבוא הגאולה, ה' עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, כוחי אוזל בגלל סבל ההליכה בדרך. אני מרגיש שה' קִצַּר את יָמָי. (כה) לפיכך אני מתפלל ואֹמַר: אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי, תסלק את נשמתי בַּחֲצִי יָמָי! הלוא בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ, אתה חי לעולם; הענק גם לי זמן. (כו) לְפָנִים, בראשית הכול את הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, יצירתך - השָׁמָיִם. (כז) הֵמָּה - השמים והארץ יֹאבֵדוּ, וְאילו אַתָּה, יוצרם, תַעֲמֹד, תמשיך להתקיים. וְכֻלָּם - כל ברואי העולם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם. הרי הברואים הם בני חלוף ומתכלים. אתה תברא חדשים במקומם וְאלה שהיו יַחֲלֹפוּ, (כח) וְאילו אַתָּה הוּא הנשאר לעד, וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. (כט) כיוון שכך, גם אם העולם כולו יעבור תמורות, וכל הבריות יוחלפו - בְּנֵי עֲבָדֶיךָ במקומם יִשְׁכּוֹנוּ, ואף הם יזכו במתנת הנצחיות - וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן, יתקיים ולא יכלה לעולם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים קב: תפילה לעני |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום כיפור;לכל עת;תשעה באב |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) תְּפִלָּה לְעָנִי, מסכן, חסר נכסים וחסר כוח כִי יַעֲטֹף, הנחלש, החש שהמציאות כמו חוברת עליו מכל הצדדים ומציקה לו. וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. תפילתו דומה לשיחה קרובה שבה יְתנה את מכאוביו וצרותיו.
(ב) ה', שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי, צעקתי אֵלֶיךָ תָבוֹא. (ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, התגלה אלי בּיוֹם שבו צַר לִי. הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ לשמוע את בקשתי. בּיוֹם שבו אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. אין די לי בתקווה לימים טובים שיבואו בעתיד. אני מבקש מענה מהיר.
(ד) כִּי כָלוּ, אובדים ונשרפים כמו בְעָשָׁן יָמָי. אין תכלית לחיי החולפים, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד, כמו להבת אש נִחָרוּ, מתייבשות ומתרוקנות. (ה) הוּכָּה כָעֵשֶׂב, הנרמס תחת רגלי כול, וַיִּבַשׁ לִבִּי, וכאבי וצערי כה עזים עד כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי אפילו. (ו) מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה, נצמדה עַצְמִי לִבְשָׂרִי, ואני מצטמק ומתכווץ. (ז) דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, עוף לילה אשר קולו דומה לקול בכייה, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת, ציפור לילה המתגוררת בחורבות ומייללת. (ח) שָׁקַדְתִּי, אני נצמד למקומי ואינני זז ממנו, וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, נטוש ובלי כל סיוע. (ט) כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי, ביזו אותי אוֹיְבָי; ומְהוֹלָלַי, שונאַי המרשיעים, הנוהגים בשיגעון או הלועגים לי, בִּי נִשְׁבָּעוּ. שמי משמש להם ביטוי לביזיון וקללה. (י) כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי. אינני רק טובל את לחמי באפר, כסימן אבל מקובל, אלא האפר נעשה לחם חוקי, מאכלי העיקרי, וְאת שִׁקֻּוַי, שיקויַי, המשקאות שלי בִּבְכִי, בדמעות מָסָכְתִּי, אני מערבב. (יא) כל צרותי באו עלי מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כעסך, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי כדרך שמרימים חפץ על מנת להשליך אותו למרחק.
(יב) יָמַי הם כְּצֵל חסר ממשות וחסר יציבות - נָטוּי, נוטה מצד לצד עם השמש, וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ, אני הולך וקמל כעשב ללא מים. (יג) וְאילו אַתָּה, ה', לְעוֹלָם, לנצח, בלי גירעון ובלי הפסקה תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. (יד) וכשתרצה לגאלנו, אַתָּה תָקוּם ממקומך, תפעל בעולם ותְרַחֵם על צִיּוֹן, כִּי הגיעה עֵת, השעה לְחֶנְנָהּ, לרחם עליה, כִּי בָא מוֹעֵד, הזמן. (טו) כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אפילו אֶת אֲבָנֶיהָ של הארץ, וְאֶת עֲפָרָהּ, גם אם אין בו צמחייה ולא יישוב, יְחֹנֵנוּ, הם מתייחסים אליו בחיבה. אנו, הדבקים בך, משתדלים לדבוק בחורבותיה של ציון. על כן אני מתפלל: (טז) וְיִירְאוּ, יפחדו גם גוֹיִם אֶת, מפני שֵׁם ה', וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ - אֶת כְּבוֹדֶךָ, (יז) כִּי, כאשר בָנָה, יבנה, ה' את צִיּוֹן מחדש, הוא נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ. (יח) פָּנָה ה' אֶל תְּפִלַּת הָאדם הבודד הדומה לעַרְעָר - צמח מדברי המסוגל להתקיים בלי מים, אך גם אינו עושה פֵּרות, וְלֹא בָזָה אֶת, בז, לעג לתְפִלָּתָם של המתחננים אליו.
(יט) תִּכָּתֶב הישועה הזֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא, ובני העם שייוולדו בעתיד, יְהַלֶּל יָהּ, (כ) כִּי ה' הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, ה' מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט להשגיח על העולם ולפעול בתוכו, (כא) לִשְׁמֹעַ את אֶנְקַת, האנחה והזעקה של האָסִיר, לְפַתֵּחַ, לשחרר מן הכבלים בְּנֵי תְמוּתָה, גם אלה שנגזר עליהם דין מוות. (כב) לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה', וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם, (כג) בְּהִקָּבֵץ, כשייאספו עַמִּים יַחְדָּו לבוא אל ירושלים, וּמַמְלָכוֹת יגיעו לַעֲבֹד אֶת ה'.
המשורר מאמין שכל הדברים הללו אכן יתרחשו, והוא מקווה שגם יזכה לראותם. (כד) ואולם עד שתבוא הגאולה, ה' עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, כוחי אוזל בגלל סבל ההליכה בדרך. אני מרגיש שה' קִצַּר את יָמָי. (כה) לפיכך אני מתפלל ואֹמַר: אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי, תסלק את נשמתי בַּחֲצִי יָמָי! הלוא בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ, אתה חי לעולם; הענק גם לי זמן.
(כו) לְפָנִים, בראשית הכול את הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, יצירתך - השָׁמָיִם. (כז) הֵמָּה - השמים והארץ יֹאבֵדוּ, וְאילו אַתָּה, יוצרם, תַעֲמֹד, תמשיך להתקיים. וְכֻלָּם - כל ברואי העולם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם. הרי הברואים הם בני חלוף ומתכלים. אתה תברא חדשים במקומם וְאלה שהיו יַחֲלֹפוּ, (כח) וְאילו אַתָּה הוּא הנשאר לעד, וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. (כט) כיוון שכך, גם אם העולם כולו יעבור תמורות, וכל הבריות יוחלפו - בְּנֵי עֲבָדֶיךָ במקומם יִשְׁכּוֹנוּ, ואף הם יזכו במתנת הנצחיות - וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן, יתקיים ולא יכלה לעולם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
